להיות שליח של השם

{יב} וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם:
{טו} וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת
{כא} וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם לֹא:
 {כו} וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה:
{כז}  וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי:
מב  וָֽאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָֽאֹמַ֗ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ:
מח  וָֽאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּֽחֲוֶ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה וָֽאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם
אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֨נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֽוֹ:
{נ} וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב:

שימו לב כמה פעמים מוזכר כאן השם
שימו לב כמה כל השידוך המופלא הזה נעשה בדרך של תפילה, בקשה, אמונה, ו… הודיה
נתחיל בזה שאברהם אבינו משביע את אליעזר בשם השם
ומלא אמונה שיצליח במשימתו
איך הוא אומר לו?
יְהֹוָ֣ה | אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֘ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒
 וַֽאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י
וַֽאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את
ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ
וְלָֽקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם:

אתה אליעזר פוחד בשליחותך שלא תצליח?
אבל אתה ממילא רק השליח
שליח להשם
אני מאמין
שאותו השם אשר לקח אותי מבית אבי ומארץ מולדתי
אותו השם אשר נשבע לי לאמרו לזרעך אתן את הארץ הזאת
הוא ישלח מלאכו לפני
הוא יהיה הגורם האמיתי למצוא אישה לבני
ואתה כאמור רק השליח

כשהפסוקים של ברכות שהשחר מתעוררים לתחיה

וזה כל כך הזכיר לי את המילים של רבינו בחיי בשער הביטחון שלמדנו השבוע
שם אנחנו עוסקו בעניני פרנסה (פרק ד)
ויש שם התמקדות באיך להתיחס למצבים של צמצום בפרנסה וקושי בהשגת צרכים בסיסיים
והוא כותב שם שהעצה היחידה היא להתמקד באמונה ובביטחון ולאמר לעצמו:
בורא עולם שהביא אותי לעולם בזמן מסוים ובשעה מסוימת ולא הביאני לעולם לפני או אחרי הזמן ההוא
כי אותו זמן הוא הזמן הטוב ביותר עבורי
מעכב ממני את הפרנסה עד לזמן מסוים ויום מסוים
בוודאי שזה לטובתי לפי שהוא יודע מה טוב עבורי
ובורא עולם שדאג לי לחלב שלי מאז שהגעתי לעולם
ודאג לי לאוכל ופרנסה בכל ימי חיי
ודאג שלא יזיק לי האוכל ויספיק לי עד היום
הוא זה שידאג לי שלא יחסר לי מאומה גם בהמשך חיי
ובורא עולם שיצר אותי בצורה המסוימת הזאת
ותכונות הנפש הנוכחיות
ולא כתכונות ומידות של אנשים אחרים
מפני שידע שזה לטובתי
הוא זה שבחר עבורי את סוג העבודה הזה
ואת הדרך הזאת שתגיע אלי פרנסתי
ואני מאמין שהכל לטובתי.
בדיוק כמו שדאג לי עד עכשיו!
כי הבורא שהביא אותי לעולם דווקא במקום מסוים
ועל ידי שני הוריי המסוימים
ולא על ידי הורים אחרים,
הוא זה שבחר לי את הזמן והמקום המדויק שיגיע אליי המזון,
בוודאי שזה הטוב ביותר עבור

וזה מטלטל ומרגש כשחושבים על המילים הללו
כאילו כל הפסוקים של ברכות השחר קמים מולנו ואומרים לי
הנה
אתם מברכים מלביש ערומים
אתם מברכים פוקח עיוורים
אתם מברכים שעשה לי כל צרכי
ואתם מאמינים בזה
אז אם לזה ולזה ולזה אתם מברכים ומודים שהקב"ה הוא זה שסיפק לכם אותם
מה לכם לדאוג על איקס וואי זד
הרי ברור שגם כל השאר יסתדר אי"ה על הצד הטוב ביותר

שידוך משמים

הרגשתי שזו היתה הארה שמימית למצוא את הפסוק הזה גם כאן בפרשה
כשאברהם אבינו משביע את אליעזר
ומעביר לו את הכח האמוני הזה
להבין
שלא הוא אמור לדאוג להביא אישה לבנו
לא הוא השדכן
לא הוא זה שבוחר שמביא שמברר שמחפש שמוצא אישה
זה הכל הוא

וכך כשהוא מצויד בכוחות האמוניים הללו יוצא אליעזר לדרך
ולאורך כל הדרך אנחנו רואות איך זה משפיע עליו
קודם כל הוא מתפלל
{יב} וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם:
וטרם יקרא והוא יענה
….{טו} וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת
{כא} וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם לֹא:

וגם כשהוא נמצא בבית לבן והם שואלים אותו לרצונו
הוא מבין שהכל פה כל כך שמיימי
וחוזר ומספר איך הגיע כאן
ומי הביא אותו
מב  וָֽאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָֽאֹמַ֗ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ:
מח  וָֽאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּֽחֲוֶ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה וָֽאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם
אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֨נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֽוֹ:

ואת האמת הפשוטה הזאת
את הכח העוצמתי של התפילה ושל האמונה
גם לבן ובתואל מבינים
והם מייד אומרים
 וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵֽיהֹוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב:
נא  הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה:
הם מבינים שאליעזר הוא שליח להשם
ושולחים את רבקה איתו

אבל רגע זה לא נגמר כאן
תראו איזה יופי אליעזר מודה
וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהֹוָֽה:
הוא שוב מודה להשם על כל החסדים שעשה איתו
לא תולה את ההצלחה בעצמו
כי הכל מאת השם

הכל משמים אבל הכל!!

אתם בטח מכירים את זה שכשמשהו מצליח למישהו הוא טופח לעצמו על החזה בהתלהבות
אבל כמשהו מתפקשש שם בדרך הוא אומר הכל משמים
אז זהו שאליעזר לכל אורך הדרך מוכיח נאמנות להשם והבנה שהכל ממנו
ולכן כתוב יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מותרתן של בנים
כי אחרת תמוה איך יש פה כל כך הרבה כפילויות
והתורה שנזהרת מלהאריך מספרת לנו את כל סיפור מציאת השידוך של יצחק בצורה מפורט וארוכה
אלא שכל נושא התפילה האמונה ההודיה
ודרכי ההתנהלות בשידוכים
הם נושאים מהותיים שמחייבים חיזוק ובירור

אם תשימו לב
רשי כותב על המילים  'וישתחו ארצה – מכאן שמודים על בשורה טובה'.
ובעל שפתי חכמים  שואל
הרי כאן אינו המקור הראשון שיש להודות על בשורה טובה,
כי כששמע אברהם אבינו את הבשורה על לידת יצחק הודה על הבשורה טובה,
וכן שרה הודתה על לידת יצחק.
מהו הלשון ’מכאן שמודים‘?

אלא שזאת לא חכמה להודות על דברים שטוב לך איתם
שאתה נהנה מהם
שהם שלך
הרי ברור שבנא יודה על לידת בנו ועוד אחרי כל כך הרבה שנים
ברור שאישה תתמלא הודיה והלל על שיצאה מגדר עקרות
החכמה היא להודות
גם כשאין לך טובות הנראה
כשהשכן שלך משדך את הבן שלו
כשהבת שלך עדין רווקה בבית ורצית נורא להשתדך עם בן המעסיק שלך
אלא שהוא בחר להיות מחותן עם בתואל
כאן החכמה לשמוח
כאן יש מקום לעבוד על מידת האמונה
לשחרר שליטה ולהתגבר על רגשות סותרים
ופשוט
לתת מקום להודיה
"מכאן שמודים על בשורה טובה"

באיחולי בשורות טוב משמחות ומודות עד בל די לכולם