לטוב לך
לטוב לי
לטוב לכולנו
אין מצב שהקדוש ברוך הוא רוצה להקשות עלינו
לייסר
לעצבן
לרדות
הוא הרי לא צריך אותנו הקטנים בשביל לבסס את מלכותו כאן
הוא היה הוא הווה והוא יהיה
אנחנו הם אלו שברי חלוף
ולכן
ואתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעימך
מה הוא בסה"כ מבקש ממך?
כי אם ליראה אותו
וללכת בדרכיו
לטוב לך
אילו היינו
לא היינו
אבל אנחנו כאן
אחרי כמעט 2000 שנות גלות
רוצים כבר לסיים את מסע האיכה
לקחת מוסר
לאמץ תוכחה
להאמין בכח שיש לנו
אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע
ואישה אחת קטנה שמתזזת בין כל זה
והמבט שלה צופה קדימה
היא אולי בוכה בלילה
אבל ביום משדרת שמחה
ויודעת
שיום יבוא
יפצע כשחר אורה
וארוכתה מהרה תצמח
ויבוא משיח אל היכלו
בזכותך, בזכותך, בזכות,
ובזכות כולנו!!!!
קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?
כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….
החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?
אי אפשר לדרוש גדולה
ואי אפשר לקחת גדולה
אי אפשר לקבל גדולה
ואי אפשר לעלות לגדולה
בלי האין עוד מלבדו!!
הארץ אמנם אוכלת את יושביה,
הארציות שואבת אותנו חזק אליה
יש עבודה ובירוקרטיה וקניות
יש דירה לארגן לסדר לקשט וליפות
יש חיים בחוץ בפנים בין אנשים ומשרדים
יש רצון להרשים להקסים להתמקצע במכונים הגדולים
ופתאום היא מספרת
הרגשתי שלווה עמוקה,
כאילו ה' מחבק אותי ודואג לי
וידעתי שהכל יהיה בסדר.
והייתי רגועה באמת.
כי ככל שנברך יותר
כך נתברך יותר
ככל שנאהב יותר,
ושנשאף שהאושר יהיה נחלתם של רבים,
כך אנו נהיה אהובים יותר ומאושרים יותר.
כשבנ"א מבין שמה ששלו שלו
והוא קיבל את זה מתנה מהקל
ובכוחות הללו הוא צריך לפעול
אז היא מצליח לגייס את עצמו הרבה יותר טוב
ולהתקדם בעבודת השם שלו
כי אין על החלוקה הזאת שלנו
אין על היכולת הזאת לחולל יחד ריקוד מושלם
בתפקידים ומשימות ייחודיים
מתנות שקיבלנו ממנו
מה יקרה ברגע שתצאי מהחוקיות שלך
מהאובססיביות הזאת של השליטה של ככה צריך להיות
ואני חייבת להשיג אחת שתים שלוש וארבע
פתחי לי אומר לנו הדוד
כי אינו דומה מי שצריך ללכת לעבוד ולהביא את הכסף,
למי שיש לו ארנק סגור ושם נמצא כל הכסף,
הוא רק צריך לפתוח את הארנק.
ואנחנו רק צריכים ללחוץ על הידית
ולכן השמיטה היא כל כך בסיסית ביהדות
היכולת לשמוט
להבין שדברים גדולים מסתובבים מעלי
ואפילו פרוטה שנפלה לי מהכיס היא מכח גזירתו יתברך
זה לא העוזרת
וזה לא המבשלת
זה לא הבוס
וזה לא הכוס
זה הוא
גיל ההתבגרות שלנו נמצא בימי ספירת העומר כי הגיע הזמן לגדול 🙂
איך מחנכים חייל במסלול טירונות להצדיע למפקד?
לקצין סם מאנכשאוו מהצבא ההודי יש תשובה.
כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד מַרְאֵה כֹהֵן
כְּזֵר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן
כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן מַרְאֵה כֹהֵן
כְּטֹהַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר מַרְאֵה כֹהֵן
עוד השם ישמור
ועוד השם ישמור
עוד מילת השתתפות
עוד בקשת שותפות
עוד צביטה בלב
של יהודי כואב
ועוד תפילה קצרה
חבר לצרה
וכמה שזה משפיע!
מאמר מדהים שפורסם בעיתון משפחה – תשרי תש"פ – ראיון עם ד"ר שמואל יורפסט שנפגע בעיניו בפיגוע טרור.
תלמדי משרה
תלמדי מאסתר שקיבלה כוחות משרה
תהי את מקור כח לאחרים ותעבירי את זה הלאה
גמרא מענינת שבה כל האבות טוענים שלא מגיע להם לשתות מכוס של ברכה בגין מה שיצא מהם או מעשים לא ראויים כביכול שעשו. ורק דוד המלך לוקח על עצמו את הכוס.
מדוע ולמה? על כך כדאי שתקראו במאמר הנפלא שלפנכם.
מי שפתח אותה בעבורנו
האיר לנו את הדרך
נתן לנו כוחות של התחלה
זה האלף של אלוקים
זה הקדוש ברוך הוא בכבוד ובעצמו
זה עמוד האש והענן לנחותנו בדרך
עלוני קול תודה מבית לעולם אודך לשנת תש"פ (מתעדכן)
מהי הברכה בויתן ויחזור ויתן?
זה נשמע כמו יתן יקח יתן יקח וכו'
למה צריך לחזור ולתת
אלא יש כאן ברכה ענקית
ויתן, ויחזור ויתן
שבכל עת ובכל שעה יהיה לך עסק עימו
תצטרך תמיד להיות מחובר אליו
לבקש על פרנסתך ממנו
ולהיות דבוקים בו
כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו
