
לחייך לגלים
הגלים עוטפים אותנו מכל עבר
סוערים שוטפים קוצפים
ואנו השבוע הזה ננענע להם בראש
ונשתוק
ותהיה בשתיקה הזאת
מים רבים של אהבה
אוקינוסים של אמונה
וכח עצום לצלוח ולעלות אל פני היבשה

הגלים עוטפים אותנו מכל עבר
סוערים שוטפים קוצפים
ואנו השבוע הזה ננענע להם בראש
ונשתוק
ותהיה בשתיקה הזאת
מים רבים של אהבה
אוקינוסים של אמונה
וכח עצום לצלוח ולעלות אל פני היבשה

אברהם היה חסד
כשאברהם חופר בארות מתמלאים ממי הגשמים מלמעלה
זה חסד
זה ההתחלה שנותנת לנו כח,
זה האנשים שמתפעלים שדוחפים אותנו קדימה
זה המשוב מהסביבה
זה העולם והשואו שבחוץ

בורא עולם שדאג לי לחלב שלי מאז שהגעתי לעולם
ודאג לי לאוכל ופרנסה בכל ימי חיי
ודאג שלא יזיק לי האוכל ויספיק לי עד היום
הוא זה שידאג לי שלא יחסר לי מאומה גם בהמשך חיי

התשובה נמצאת ביד הרצון
לא סתם רצון ערטילאי שאין בו ממשות
רצון מוקפא ולא ממומש
אלא רצון עם יתדות ברזל שנקבעות באדמה
רצון שמעורר אותנו לפעול ולעשות
רק תלבבו אותו

כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן

ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות

באיחולי שפע ברכות השבת הזה ובכל שבתות השנה
שנזכה להכיר במעלות היחודיות לנו
בחסרונות המותאמות לנו
להכיר ולקבל
להכיר ולהכיל
להכיר ולהוקיר תודה עליהם

לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.

בתוך הצרות והדמעות
לדעת שדוקא שם
אין לנו אפשרות לברוח מהם
יש לנו רק אפשרות לקבל ולהאמין שהכל מאיתו יתברך
איך אומרים אנשים?
אני לא עומד בזה
אין דבר אומר לנו יעקב אבינו
אתם לא צריכים לעמוד בזה
אתם צריכים לשבת

הבטריה שלנו גמורה
אפס אחוז
אין קליטה
אין אישה
אין אמא
אין משפחה
סחרחרה

יסורים זה כל תנודעת עףעף שאינה נכונה ומסבה לנו אי נוחות
יסורים זה השגחה
השגחה פרטית אישית על כל אחת ואחת מאיתנו
שמעוררת אותנו לתשובה
אין כזה דבר חוק מרפי
יש כזה דבר חוק ההשגחה
כי ככה השם רצה

לצאת החוצה אל השמים
לראות את האלוקות מדברת מתוכה
ולהתבונן אל תוככי הלב שלכם
ולהכניס אותה עמוק עמוק פנימה
ולהבין שהכל נעשה ברצונו יתברך

אני לא שואל שאלות
ואני לא מחפש תשובות
אני מבטל רצוני מפני רצונו
ועושה רצון קוני בהכנעה והתבטלות גמורה

את הסוכה מקפלים
את הסכך מגלגלים
את הקישוטים שומרים
ואת הערבות זורקים (עלה אחד אל תשכחו לשמור כסגולה לשמירה)
באתרוג נוגסים (למי שלא יודעת זאת סגולה ללידה קלה לנשוך את הפיטם)
ומרתיחים ומבשלים ושולקים
ומה נשאר?

יום של מכונת כביסה עוצמתית
שמשפיעה על כל החיים שלך
שהופכת דין לרחמים
שמשנה סדרי בראשית.

אז למה כשאנחנו נופלים אנחנו שוברים כלים
בטוחים שלעולם לא נצליח להגיע אל היעד?

ברחם יש את שיא הנתינה שלנו לאחר
וכשהוא יוצא
ואנחנו חולקות איתו חלקיקי מסע
מהלחם שלנו
מהמיטה שלנו
(תצביע מי שלא זזה הצידה באמצע הלילה
כשהבן שלה מבקש לחסות תחת כנפי השמיכה 🙂 )

גם אם לא מגיע לנו כלום והרגע נולדנו
גם אם שברנו את כל העציצים בבית,
גם אם שפכנו שוקו על הרצפה וצרחנו את נשמתנו בלילה…
כמו תינוק

שמיעה היא לא סתם אקט פסיבי שעושה טובה למרצה
בשמיעה יש חלק פעיל שמביא איתו את הרצון הפנימי
שמסכים לקבל ולהכניס לאוזן דברים

לטוב לך
לטוב לי
לטוב לכולנו
אין מצב שהקדוש ברוך הוא רוצה להקשות עלינו
לייסר
לעצבן
לרדות
הוא הרי לא צריך אותנו הקטנים בשביל לבסס את מלכותו כאן
הוא היה הוא הווה והוא יהיה
אנחנו הם אלו שברי חלוף
ולכן
ואתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעימך
מה הוא בסה"כ מבקש ממך?
כי אם ליראה אותו
וללכת בדרכיו
לטוב לך

אילו היינו
לא היינו
אבל אנחנו כאן
אחרי כמעט 2000 שנות גלות
רוצים כבר לסיים את מסע האיכה
לקחת מוסר
לאמץ תוכחה
להאמין בכח שיש לנו

אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע