קליפים
תדליק את השמש
שיר תודה מרגש שנכתב על ידי הרב אהרון הלוי בלחן וביצוע של יהודה דים – עם השלמת הסרט "לומר תודה" שמטרתו להגביר את המודעות בציבור לברכת אשר יצר
מנהל
01/11/2026
אין תגובות
שיר תודה מרגש שנכתב על ידי הרב אהרון הלוי בלחן וביצוע של יהודה דים – עם השלמת הסרט "לומר תודה" שמטרתו להגביר את המודעות בציבור לברכת אשר יצר
חדר לידה 2026 לא שונה הרבה במהותו מזה של לפני אלפיים שנה
המיילדות מלבד תפקידן לעזור פיזית ליולדת וליילד את התינוק
הן גם על תקן המעודדות
ממש כמו המילדות במצרים
השם יסלח
יסלח? בעזרת השם בוודאי
כלומר הלוואי
אבל בואנה
שב רגע עם עצמך לחשוב למה זה קרה
כי עוגת יום הולדת מפוארת ככל שתהיה
בלוני הליום מנצנצים
והרבה לבבות אדומים פזורים
לא מהווים תחליף ליום יום הסיזיפי
האמיתי
הנכון
שפורט את השעות שלנו
לפרוסות קטנות של אהבה
להיות שמש בענן זה כח על
זה פריצה אדירה של אנרגיה
זה כח ראשוני בראשיתי יהודי
ברוך הוא וברוך שמו
ועל כך מודה אני
הכל פתאום מאד ספציפי וממוקד
שהבוס יגיד כן
שהכסף יגיע מהשכן
שהשדכן ידבר עם פלוני
ושהרופא יאשר מסמך אלמוני
שנצא כל שבוע לטיול זוגי
והוא יפתיע אותו במשהו חגיגי
וזה כאילו ברור לנו
שאם נקבל את איקס וואי זד
הכל מסתדר
רק תעשה לפי המתווה שאמרתי לך
וכל החיים שלי סבבה
הגלים עוטפים אותנו מכל עבר
סוערים שוטפים קוצפים
ואנו השבוע הזה ננענע להם בראש
ונשתוק
ותהיה בשתיקה הזאת
מים רבים של אהבה
אוקינוסים של אמונה
וכח עצום לצלוח ולעלות אל פני היבשה
אברהם היה חסד
כשאברהם חופר בארות מתמלאים ממי הגשמים מלמעלה
זה חסד
זה ההתחלה שנותנת לנו כח,
זה האנשים שמתפעלים שדוחפים אותנו קדימה
זה המשוב מהסביבה
זה העולם והשואו שבחוץ
בורא עולם שדאג לי לחלב שלי מאז שהגעתי לעולם
ודאג לי לאוכל ופרנסה בכל ימי חיי
ודאג שלא יזיק לי האוכל ויספיק לי עד היום
הוא זה שידאג לי שלא יחסר לי מאומה גם בהמשך חיי
אישה שלילית היא אישה חרדה
אישה שתקועה במה שאין לה
במה שרע
כמה כיווץ של איברים יש במקום הזה
כמה קושי
רחמנות!
המלווה הנאמנה שלנו לאורך כל הדרך
המאמינה הגדולה
שלימדה אותנו מה זה עין טובה
מה זה מבט מאמין
מה זה היכולת לקום מתוך האפר מתוך המר ולהמשיך לראות טוב
מלמדת אותנו גם בנפילה שלה את אותו סוד
שמלווה אותנו לכל אורך ההיסטוריה
התשובה נמצאת ביד הרצון
לא סתם רצון ערטילאי שאין בו ממשות
רצון מוקפא ולא ממומש
אלא רצון עם יתדות ברזל שנקבעות באדמה
רצון שמעורר אותנו לפעול ולעשות
רק תלבבו אותו
עם ישראל זה לא סתם מקבץ של אנשים
זה לא איזה כותרת יפה עם פס אדום מתחת כדי לסמן פריטים בודדים
עם ישראל זה איחוד מושלם
פאזל ענק של שישים ריבוא חלקים
שאחד משלים את השנ
זה כמו הקפה של הזריחה
תרחיץ הבוקר הראשוני שלי
הווייז שמסמן לי לאן ילך היום שלי
שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים
שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים
את מסתכלת על עצמך במראה
לא ממש מוצאת חן בעיני עצמך
וקצת תמהה
היכן הילדה החיננית של אז הלכה?
היכן הוא אותו תום ילדות שנעלם לפני שנים
היכן הן אותן "בייבי פייס" שהיו לך בגיל הנעורים
היכן הלך הקול הפנימי שאמר לנו שאנחנו מקסימות ומיוחדות ויפות
היכן הלכה האמונה בעצמנו, הביטחון בטוב של עצמינו והאהבה של עצמנו
לאן הלכנו אנחנו
להיכן כל הטוב הזה נעלם
כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן
דווקא מתוך המיצרים והקושי, פרשת וארא מגלה לנו יסוד עמוק ומרפא: בורא עולם מכיר את נפשנו לעומק, ולעולם אינו דורש מאיתנו לזנק מעבר ליכולתנו בנקודת הזמן הנוכחית.
אני השם
אני השם שאוהב אותך ואותך ואותך ואותך
אני השם שלא מסתכל על הטינופת שלך
על הקושי שלך
על מה שלא עשית ולא הספקת
אני השם
שמדלג עבורך על ההרים
מקפץ על הגבעות
הנה אני בא!
"אני אסיר תודה לערימת הבגדים שדורשים כביסה וגיהוץ, כי זה אומר שיש לי מה ללבוש. לעייפות ולשרירים הכואבים בסוף היום, כי זה אומר שהייתי מסוגל לעבוד קשה"
והוא זה שהמתיק לנו את המים במר
ושהציג לנו נחש להחיותנו.
הוא זה שמסוגל להוציא לנו פרנסה מסלע,
ודירה מאבנים
חתן או כלה מצלע
ובריאות מהנילונים
תחשבו לרגע מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו. מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים? מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת?
כמה ליקוטים נבחרים מתוך הפרק הראשון של הספר "מפנינים מכרה" של הרבנית נישטאט
מומלץ לרכוש, לקרוא ולהפנים.
בורא עולם שדאג לי לחלב שלי מאז שהגעתי לעולם
ודאג לי לאוכל ופרנסה בכל ימי חיי
ודאג שלא יזיק לי האוכל ויספיק לי עד היום
הוא זה שידאג לי שלא יחסר לי מאומה גם בהמשך חיי
חטא העגל – מצב כל כך נמוך
איך אפשר להתקדם משם הלאה?
איך אפשר לישא ראש ולקום אל העתיד?
הודיה מניעה בנפשנו נימים עדינים ומצטברים של הכרת טובה, חיים שהמתווה שלהם אינו רק "מגיע לי", ועוזרת לנו להיות גמישים יותר בארועי החיים העוברים עלינו.
