
דור חמוד נולד
חדר לידה 2026 לא שונה הרבה במהותו מזה של לפני אלפיים שנה
המיילדות מלבד תפקידן לעזור פיזית ליולדת וליילד את התינוק
הן גם על תקן המעודדות
ממש כמו המילדות במצרים

חדר לידה 2026 לא שונה הרבה במהותו מזה של לפני אלפיים שנה
המיילדות מלבד תפקידן לעזור פיזית ליולדת וליילד את התינוק
הן גם על תקן המעודדות
ממש כמו המילדות במצרים

השם יסלח
יסלח? בעזרת השם בוודאי
כלומר הלוואי
אבל בואנה
שב רגע עם עצמך לחשוב למה זה קרה

כי עוגת יום הולדת מפוארת ככל שתהיה
בלוני הליום מנצנצים
והרבה לבבות אדומים פזורים
לא מהווים תחליף ליום יום הסיזיפי
האמיתי
הנכון
שפורט את השעות שלנו
לפרוסות קטנות של אהבה

להיות שמש בענן זה כח על
זה פריצה אדירה של אנרגיה
זה כח ראשוני בראשיתי יהודי
ברוך הוא וברוך שמו
ועל כך מודה אני

הכל פתאום מאד ספציפי וממוקד
שהבוס יגיד כן
שהכסף יגיע מהשכן
שהשדכן ידבר עם פלוני
ושהרופא יאשר מסמך אלמוני
שנצא כל שבוע לטיול זוגי
והוא יפתיע אותו במשהו חגיגי
וזה כאילו ברור לנו
שאם נקבל את איקס וואי זד
הכל מסתדר
רק תעשה לפי המתווה שאמרתי לך
וכל החיים שלי סבבה

הגלים עוטפים אותנו מכל עבר
סוערים שוטפים קוצפים
ואנו השבוע הזה ננענע להם בראש
ונשתוק
ותהיה בשתיקה הזאת
מים רבים של אהבה
אוקינוסים של אמונה
וכח עצום לצלוח ולעלות אל פני היבשה

אברהם היה חסד
כשאברהם חופר בארות מתמלאים ממי הגשמים מלמעלה
זה חסד
זה ההתחלה שנותנת לנו כח,
זה האנשים שמתפעלים שדוחפים אותנו קדימה
זה המשוב מהסביבה
זה העולם והשואו שבחוץ

בורא עולם שדאג לי לחלב שלי מאז שהגעתי לעולם
ודאג לי לאוכל ופרנסה בכל ימי חיי
ודאג שלא יזיק לי האוכל ויספיק לי עד היום
הוא זה שידאג לי שלא יחסר לי מאומה גם בהמשך חיי

אישה שלילית היא אישה חרדה
אישה שתקועה במה שאין לה
במה שרע
כמה כיווץ של איברים יש במקום הזה
כמה קושי
רחמנות!

המלווה הנאמנה שלנו לאורך כל הדרך
המאמינה הגדולה
שלימדה אותנו מה זה עין טובה
מה זה מבט מאמין
מה זה היכולת לקום מתוך האפר מתוך המר ולהמשיך לראות טוב
מלמדת אותנו גם בנפילה שלה את אותו סוד
שמלווה אותנו לכל אורך ההיסטוריה

התשובה נמצאת ביד הרצון
לא סתם רצון ערטילאי שאין בו ממשות
רצון מוקפא ולא ממומש
אלא רצון עם יתדות ברזל שנקבעות באדמה
רצון שמעורר אותנו לפעול ולעשות
רק תלבבו אותו

עם ישראל זה לא סתם מקבץ של אנשים
זה לא איזה כותרת יפה עם פס אדום מתחת כדי לסמן פריטים בודדים
עם ישראל זה איחוד מושלם
פאזל ענק של שישים ריבוא חלקים
שאחד משלים את השנ

זה כמו הקפה של הזריחה
תרחיץ הבוקר הראשוני שלי
הווייז שמסמן לי לאן ילך היום שלי

שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים

כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן

אני השם
אני השם שאוהב אותך ואותך ואותך ואותך
אני השם שלא מסתכל על הטינופת שלך
על הקושי שלך
על מה שלא עשית ולא הספקת
אני השם
שמדלג עבורך על ההרים
מקפץ על הגבעות
הנה אני בא!

ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות

באיחולי שפע ברכות השבת הזה ובכל שבתות השנה
שנזכה להכיר במעלות היחודיות לנו
בחסרונות המותאמות לנו
להכיר ולקבל
להכיר ולהכיל
להכיר ולהוקיר תודה עליהם

לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.

אל תדאגו ילדים שלי
הכל יהיה בסדר
בסדר שקבע לכם הבורא
בסדר שהוא החליט מלמעלה
וברגע הנכון
בשניה שבה יחליט אלוקים להאיר לכם את הדרך
הוא יעשה את זה
הכי טוב שאפשר

אם בסופו של דבר המנורה נעשתה מאליה,
לשם מה טרח הקב"ה להראות ולהמחיש למשה את אופן הביצוע של המנורה?
בשביל מה כל הבלגן הזה
מה רצה הקב"ה ממשה

לפעמים אנחנו מרגישים שהכל באשמתנו
הלו אנחנו התרחקנו מעם השם
אנחנו לא קיימנו מצוות
אנחנו אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי
ואם כך
מגיע הייאוש ומחלחל לנו פנימה
איך נוכל לעשות תשובה
איך נוכל להתקרב אליו
זה כל כך רחוק
כל כך תלוש
כל כך לא מעשי

כמה פעמים הרגשתם שאתם מדברים לקיר? שהילד שלכם לא שומע? שחבל על המילים?. הפוסט הזה יעורר אתכם לחשוב אחרת.

מאמר נפלא בענין החיים שיש לאדם המודה. ועד כמה חיות וחיים באים מכח ההודיה והשמחה.

סיפור מתוק להקריא לילדים המתוקים מהעיתון הידוע מרוה לצמא.

מצות ביכורים בפרשת כי תבא מלמדת אותנו יסוד גדול בהכרת הטוב ו2 סיפורי ביכורים לקינוח

צילום כתבה מתוך עיתון לבית של המבשר (תשרי תשפ) על משפחה שניצלה מתאונה בזכות כיבוד הורים ועם רגש עמוק של הודיה להשם

גמרא מענינת שבה כל האבות טוענים שלא מגיע להם לשתות מכוס של ברכה בגין מה שיצא מהם או מעשים לא ראויים כביכול שעשו. ורק דוד המלך לוקח על עצמו את הכוס.
מדוע ולמה? על כך כדאי שתקראו במאמר הנפלא שלפנכם.