השאלה הגדולה אם "לך לך" זה להנאתך ויש כל כך הרבה הבטחות לאברהם בזכות ה"לך לך" – מה הגדולה בנסיון הזה? מדוע זה נספר כעוד נסיון של אברהם אבינו. התשובה המפתיעה כמובן בפנים 🙂
ההודאה לקב"ה מזכה אותך לחסדים גדולים שתוכל הלאה להודות ולהודות
בשילוב סיפור עוצמתי ומחזק
מפי הרב חיים רייזמן מגיד מישרים ומרצה בכיר בעולם התשובה
עלון קול תודה מבית "לעולם אודך" לחודש חשון תש"פ זמין כעת להורדה מתיקית הדרייב המשותפת שלנו
הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך – נח שיוצא מן התיבה מבין שרק בכח ההודיה יש קיום לעולם – ומה איתכם?
ביאור תפילת "רפאנו" הנאמרת בשמונה עשרה, לזכות ולרפואת הרבנית הצדקנית תליט"א מרת שרה יוטא בת איידל דינה לרפו'ש בתוך שאר חולי עם ישראל
מאמר מדהים שפורסם בעיתון משפחה – תשרי תש"פ – ראיון עם ד"ר שמואל יורפסט שנפגע בעיניו בפיגוע טרור.
צילום כתבה מתוך עיתון לבית של המבשר (תשרי תשפ) על משפחה שניצלה מתאונה בזכות כיבוד הורים ועם רגש עמוק של הודיה להשם
מה היה חטא אדם הראשון? במה הוא נטרד מגן עדן? ומה היה המזמור הראשון שחיבר אחר כך? על כך ועל כל אלו במאמר שלפניכם
הרב יגאל כהן – הורים יקרים חינוך הילדים לכיבוד הורים זה בסיס לערכת החיים 🙂
בתוך המצווה כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ נמצא גם השורש לכבד אשתך!
הרב רפאל זר בקליפ קצר על הפסוק איש אימו ואביו תיראו לפרשת קדושים
דברים כדורבנות לצעירים על כיבוד הורים מפי הרב יואל ראטה שליט"א
כשמאמין שגם הקושי הוא לטובה יזכה לראות את הטובה בפועל ממש….
מאמר מקסים על כיבוד הורים מאת המנחה דקלה יוספסברג
ואם היו אומרים תהלים כל יום בישיבות לפני הלימוד היינו רואים נסים גדולים. ודי בזה. – משיחותיו של הגר"מ מאזוז על גודל אמירת התהילים
סיפור על תהילים ועל יהודי פשוט. סיפור יומיומי של יום חול המספק לנו השראה של שבת.
אימתי התפילה נשמעת? כאשר הנפש נכנעת , העין דומעת – והתלאה לקירות נוגעת! (רבי יהודה אלחריזי)
גמרא מענינת שבה כל האבות טוענים שלא מגיע להם לשתות מכוס של ברכה בגין מה שיצא מהם או מעשים לא ראויים כביכול שעשו. ורק דוד המלך לוקח על עצמו את הכוס.
מדוע ולמה? על כך כדאי שתקראו במאמר הנפלא שלפנכם.
פוסט מקוצר שכל כולה הודיה להקב"ה
ממכם הגולשים אל אבא שבשמים
עלון קול תודה מבית "לעולם אודך" לחודש תשרי תש"פ זמין כעת להורדה צתיקית הדרייב המשותפת שלנו.
יום השבת מצד עצמו מעורר להודיה ולזמירות לשמו הגדול של בורא כל העולמים, וכפי שאנו אומרים בתפילת השבת: "ויום השביעי משבח ואומר", כלומר יום השביעי מצד עצמו מעורר
כל שנה, כל חודש, כל שבוע, כל פרשה כל פסוק
שאני כותבת זה ממנו
כל הקשבה, כל הנהון, כל אהבה של ווארט של מדרש
זה מסר ממנו זה מכח גבורתו ואהבתו
הפרשה ממנו
הפירוש ממנו
המילים ממנו
השירה ממנו
הרצון לקירבה ממנו
והאהבה הקרובה – גם כן ממנו 🙂
3 פרושים שונים לפסוק אחד – דבר תורה לפרשת ויצא
הנשימות – ממי?
הרגליים ההולכות – ממי?
הילדים – ממי?
קורת הגג – ממי?
אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?
ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות
, מי שחושב שהגשם אינו מגיע ממנו יתברך
אלא תלוי ברוחות שמגיעות מקפריסין ובמפות הסינופטיות וכל שאר גורמי תחזית מזג האויר
הוא כפרי נבער, כסיל וטיפש
הוא יודע ב90% איך נוסעת רכבת ללא סוסים
אבל לא מבין בכלל מי הוא הקטר
לא מכיר אותו
לא יודע
כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת
יש לנו טוב והרבה טוב
אבל כמישהו נוקש לנו מאחור ואומר לנו תשמחי
אנחנו ננעלות מתרגזות ומתמרמרות
כי נשוא השמחה שלנו מלאי חסרונות
וזה כלל לא פשוט וקל
לראות בהכל רק את הטוב והנאצל
