באמונתו יחיה
מנהל
24/07/2019
אין תגובות
אברהם אבינו מיום שעמד על דעתו, הטרידה אותו שאלה מוסרית ורגשית דוחקת: למי התודה? למי הברכה? מי הוא אדוני ולמי כל השפע הבלתי פוסק הזה, השופע בכל יום תמיד על כל אחד מבריותיו, מעניק להם חיים, מספק להם את כל צרכיהם?
מאמר נפלא בענין היכולת לבקש מהקדוש ברוך הוא כל מה שליבינו חפץ
מאמר נפלא בענין תודה גוררת תודה
ווארט חזק ומעורר השראה ששמעתי אתמול מר' מיילך בידרמן שליט"א בשם רבי משה מקוברין זצ"ל
ציטוט מדהים מהתנא דבי אליהו עד כמה הקב"ה מעונין לתת ולהשפיע על מי שמודה ומברך אותו
מאמר נפלא בענין החיים שיש לאדם המודה. ועד כמה חיות וחיים באים מכח ההודיה והשמחה.
פוסט מקוצר שכל כולה הודיה להקב"ה
ממכם הגולשים אל אבא שבשמים
ביאור נפלא אודות ג' חלקי הביטחון כפי שהם מרומזים בפסוק זה שבתהילים.
האיצטרובל הוא ה"פרי" של עצי האורן ובו נמצאים הזרעים שמאפשרים לעץ להתפתח מעץ אחד להרבה עצים. איך מתפזרים הזרעים? ולמה דוקא לאחר שריפות יער, הם מלבלבבים יותר? על כך ועל עוד תקראו במאמר הבא
סיפורו של קבי עקיבא כפי שמסופר בגמרא ומהווה השראה בשבילנו עד עצם היום הזה. והמילים שהוא טבע עוזרות לנו לצלוח כל יום בהודיה
כשהיית במצוקה, כשציפית לישועה ולרחמי שמים, בכית וצעקת. אז מה קרה לך כעת, שבקושי שומעים את הקול שלך?! * היאור ממשיך לזרום והכלבים לנבוח, ואנחנו לזכור ולא לשכוח: היטיבו אתנו, צריך להכיר בכך! * שירת ההודיה
אנחנו רק צריכים להרחיב את הפה ולאמר תודות
ואז ואמלאהו – הקב"ה יוסיף לנו עוד ועוד מקרים והשגחות פרטיות וימלא אותנו בטוב
ווארט מחזק בנושא הודיה להשם יתברך ומה שבנ"א מקבל מהקב"ה תמורתו
ווארט מחזק בנושא תודה להשם על משקל המילה "ונתנו" נשקראת ישר והפוך
פוסט מקוצר שכל כולה הודיה להקב"ה
ממכם הגולשים אל אבא שבשמים
אם יש לך אבא כל יכול
אתה לא דואג מכלום
הן ד' אלוקיך עימך לא חסרת מאום!!
הקשר נפלא בין פסוק בפרשת חיי שרה לבין הלכות ברכת הגומל על פי הרב מזוז
עלון קול תודה מבית "לעולם אודך" לחודש טבת תש"פ זמין כעת לצפיה ולהורדה באתר שלנו
, מי שחושב שהגשם אינו מגיע ממנו יתברך
אלא תלוי ברוחות שמגיעות מקפריסין ובמפות הסינופטיות וכל שאר גורמי תחזית מזג האויר
הוא כפרי נבער, כסיל וטיפש
הוא יודע ב90% איך נוסעת רכבת ללא סוסים
אבל לא מבין בכלל מי הוא הקטר
לא מכיר אותו
לא יודע
הסידור הממורט
שבקצה המדף
התפילה היומיות הקצרה
החשובה והשלמה
הוא מחליט לכמה דפיקות נזדקק עד שדלת חדרה של המנהלת תפתח
והוא מחליט מתי בדיוק הבצק של החלות יתפח
הוא מחליט עד מתי נמתין בתחנה, לרופא, לזיווג או לילד התורן
הוא מחליט בדיוק נמרץ את גודל העובר שיוולד עד לחלקיקי הגרם
ברחם יש את שיא הנתינה שלנו לאחר
וכשהוא יוצא
ואנחנו חולקות איתו חלקיקי מסע
מהלחם שלנו
מהמיטה שלנו
(תצביע מי שלא זזה הצידה באמצע הלילה
כשהבן שלה מבקש לחסות תחת כנפי השמיכה 🙂 )
אני מניחה שהרבה ריחמו על האמא המסכנה
ונדו לה בליבם
תפילה? ברור
הפרשת חלה? מצוין
ספר תורה? הכל צריך שיעשו
אבל האם באמת באמת, בפנוכו שלנו, האמנו שזה אכן מחיה מתים?
