באמונתו יחיה
מנהל
24/07/2019
אין תגובות
אברהם אבינו מיום שעמד על דעתו, הטרידה אותו שאלה מוסרית ורגשית דוחקת: למי התודה? למי הברכה? מי הוא אדוני ולמי כל השפע הבלתי פוסק הזה, השופע בכל יום תמיד על כל אחד מבריותיו, מעניק להם חיים, מספק להם את כל צרכיהם?
מאמר נפלא בענין היכולת לבקש מהקדוש ברוך הוא כל מה שליבינו חפץ
מאמר נפלא בענין תודה גוררת תודה
ווארט חזק ומעורר השראה ששמעתי אתמול מר' מיילך בידרמן שליט"א בשם רבי משה מקוברין זצ"ל
ציטוט מדהים מהתנא דבי אליהו עד כמה הקב"ה מעונין לתת ולהשפיע על מי שמודה ומברך אותו
מאמר נפלא בענין החיים שיש לאדם המודה. ועד כמה חיות וחיים באים מכח ההודיה והשמחה.
פוסט מקוצר שכל כולה הודיה להקב"ה
ממכם הגולשים אל אבא שבשמים
ביאור נפלא אודות ג' חלקי הביטחון כפי שהם מרומזים בפסוק זה שבתהילים.
האיצטרובל הוא ה"פרי" של עצי האורן ובו נמצאים הזרעים שמאפשרים לעץ להתפתח מעץ אחד להרבה עצים. איך מתפזרים הזרעים? ולמה דוקא לאחר שריפות יער, הם מלבלבבים יותר? על כך ועל עוד תקראו במאמר הבא
סיפורו של קבי עקיבא כפי שמסופר בגמרא ומהווה השראה בשבילנו עד עצם היום הזה. והמילים שהוא טבע עוזרות לנו לצלוח כל יום בהודיה
כשהיית במצוקה, כשציפית לישועה ולרחמי שמים, בכית וצעקת. אז מה קרה לך כעת, שבקושי שומעים את הקול שלך?! * היאור ממשיך לזרום והכלבים לנבוח, ואנחנו לזכור ולא לשכוח: היטיבו אתנו, צריך להכיר בכך! * שירת ההודיה
אנחנו רק צריכים להרחיב את הפה ולאמר תודות
ואז ואמלאהו – הקב"ה יוסיף לנו עוד ועוד מקרים והשגחות פרטיות וימלא אותנו בטוב
ווארט מחזק בנושא הודיה להשם יתברך ומה שבנ"א מקבל מהקב"ה תמורתו
ווארט מחזק בנושא תודה להשם על משקל המילה "ונתנו" נשקראת ישר והפוך
פוסט מקוצר שכל כולה הודיה להקב"ה
ממכם הגולשים אל אבא שבשמים
אני לא שואל שאלות
ואני לא מחפש תשובות
אני מבטל רצוני מפני רצונו
ועושה רצון קוני בהכנעה והתבטלות גמורה
היכן שיש צרעת שם טמונה הרפואה
היכן שטמון הכאב שם טמונה הישועה
היכן שטמון הקושי שם בשורת הגאולה
והיכן שיש בור משם עולה גם האור
הארץ אמנם אוכלת את יושביה,
הארציות שואבת אותנו חזק אליה
יש עבודה ובירוקרטיה וקניות
יש דירה לארגן לסדר לקשט וליפות
יש חיים בחוץ בפנים בין אנשים ומשרדים
יש רצון להרשים להקסים להתמקצע במכונים הגדולים
חודש אדר הוא חודש ענק לקבלת התפילות
השמחה פותחת שערים של חסד ושל רחמים
ננצל אותו
הגלים עוטפים אותנו מכל עבר
סוערים שוטפים קוצפים
ואנו השבוע הזה ננענע להם בראש
ונשתוק
ותהיה בשתיקה הזאת
מים רבים של אהבה
אוקינוסים של אמונה
וכח עצום לצלוח ולעלות אל פני היבשה
ולמה כשהיא גדלה והחצ'קונים ממלאים לה את כל הפנים
ואנחנו אומרות לה "עזבי שטויות, את יפה גם ככה" היא לא מאמינה לנו?
מה ההבדל?
