פרשת בלק
מביאה את סיפורו של בלק מלך מואב
ובלעם שמנסה לקלל את ישראל ונמצא מברך
כשהכל סובב סביב העין
עינו השתומה של בלק
עיניהם הפונות כלפי מעלה של ישראל
ועינו הפקוחה עלינו של קודשא בריך הוא
ופה בעצם נלמד
מהו כח העין של ישראל ומבט רוחני ואמוני
ומהו כח העין של מי שיודע להביט מבחוץ על המכלולל השלם
הפרשה מתחילה בבלק ששולח שליחים לבלעם
ובבלעם שמבקש רשות מהשם יתברך לקלל את ישראל
וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי:
הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵֽרַשְׁתִּֽיו:
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא:
מה הלחץ???
שואל השפת אמת
מה הסיפור של בלק
למה בלק כל כך לחוץ מישראל
הרי הוא בכלל לא היה אמור להיפגע מהם
שהלו בני ישראל קיבלו הוראה לא להילחם עם מואב
כמו שכתוב בחומש דברים
ויאמר ה' אלי אל־תצר את־מואב ואל־תתגר בם מלחמה
כי לא־אתן לך מארצו ירשה
אז מה החרדה הגדולה של בלק מלך מואב כלפי בני ישראל?
למה דחוף לו לקלל אותנו,
מה כל כך קשה לו בעינים לראות את בני ישראל
עד שהוא מתאר אותם
הנה העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ
אז הנה
בדיוק באופן בה הוא מתאר את ישראל
אנחנו מתחילות להבין מה הנקודה שמפריעה לו
מה שמסתתר מתחת לאדמה
וזה מה שמסביר לנו השפת אמת
לא סתם זהו התיאור שבחר בלק לתאר אותנו
כי אכן עם ישראל בתכונות הנפש שלהם
בהסתכלות העל טבעית שלהם
במבט היהודי שלהם
מכסה תמיד את הארציות
ויכס את עין הארץ
לפעמים נראה לנו שיש ניגודיות בין הארציות לקדושה
שיש התנגדות בעולם הזה לקדושה
שהאמת נעדרת
שמציאות השם מסתתרת
אבל לא
זה רק נראה לנו שהחומריות והארציות מתפשטים בעולם
אבל יציאת מצרים תעיד
העמידה של העם שלנו שמנוגדת לכל הגיון תעיד
היכולת שלנו לעמוד איתן בפני רוחות זרות
מכסה את כל הארציות הזאת
מעידה כאלף עדים על כך שניתן לחיות בקדושה ובטהרה גם בתוככי הארציות
ולכן כתוב הנה הגבר שתום העין
הרשעים עוצמים את העיניים כדי לא לראות קדושה
אבל עם ישראל בדרכו הרוחנית נוגדת את הדרך הגשמית של בלק
ומעמת אותם עם מציאות השם
עם האמונה בבורא עולם
עם הקדושה שנמצאת בכל מקום בעולם הגשמי
שזה כבר למעלה מכוחותיו של אותו רשע
הוא לא מסוגל לקלוט את זה
למה להתברך מפי רשע
אבל שימו לב למשהו מענין בהמשך
בלעם הולך לקלל ונמצא מברך
הברכות הללו נכנסות לספר הברכות של ישראל
נכתבות בתורה
וכל שנה הכח שלהן משפיע עלינו הלאה והלאה
גם בתפילה נכנסו לנו כמה ברכות/קללות כאלה
אז מה הסיפור?
אם הקדוש ברוך הוא רצה לברך את ישראל
לא היה טוב יותר שמשה רבינו או אהרון הכהן היו מברכים אותנו בברכות הללו?
למה שפרשה שלמה תקרא על שם אותו רשע?
למה שברכות כל כך חשובות ויפות תצאנה מפיו של אותו רשע
למה שנתברך בכלל מפיו?
על שאלה זו מסביר המהר"ל
שיש מושג שנקרא מבט עין חיצוני
כשאנחנו נמצאות בתוך התמונה
קשה לנו לראות את כל היופי של הישראלי המצוי
אנחנו רואות אמנם גם את הטוב
אבל
גם
את הדברים הפחות פוטוגנים
לראות רחוק מרחוק
כשאני נמצאת בבית עם הילדים שלי
אני רואה את הכתמים על השיש
את הפרורים שבצידי השולחן
ואת המתגים שזקוקים ליד מלטפת
אני רואה את פלוני העצבני
ואת פלוניתה הבלתי רגועה
אני פשוט נמצאת בפנים
אז אני רואה
לא יכולה לעצום עיניים
זה גם לא יעזור
אני בתוכו
אבל כשמישהי מבחוץ מגיעה
איזו אחות גדולה שהתארחה אצלי שבוע שעבר
פתאום היא מתלהבת
מהיחס לילדים
מהנקיון של הארון (לא באמת זאת אחות שרואה כל כתם ראו הוזהרתן 🙂 )
מהמטבל המושלם
מהרוגע שעל פני כולם
מהזמירות, מהחיוכים
וזה פשוט מאד
מבט העין שלה כללי
חיצוני
היא לא נכנסת לפרטים
היא לא כל הזמן בפנים
היא רואה בכלליות את כל הטוב שיש בנו
ומעצימה את זה
מתלהבת
מחזקת
ועל הדרך נותנת לי להשמין מנחת
ולהרגיש כמו מישהי מאד מוצלחת
זה למה נתן השם לבלעם לברך אותנו
משה רבינו ואהרון הכהן נמצאים בתוכו
הם מצביעים על נקודות חוזק ותורפה פנימיים
הם מחזקים את כל אותם דברים קטנים
אבל בלעם מסתכל עלינו מבחוץ
כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ
ודווקא משם הוא מצליח לזהות את כל המהות הגדולה שלנו
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֨וֶן֙ בְּיַֽעֲקֹ֔ב וְלֹֽא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ:
שוב התיחסות למבט העין היהודית
הבטה ראיה
כשמצרפים את המילה און ועמל (לא הביט און ולא ראה עמל)
יוצא המילה עמנואל
לעם ישראל יש תמיד מבט אמוני
מבט שמצליח להתעלות מעל הגשמיות הסוחטת
מבט שמסתכל גבוה ומכסה את עין הארץ
מה טובו אהלינו יעקב
כי כשלומדים להסתכל מלמעלה על הזוגיות המוצלחת
מפסיקים לראות את הבעל שמאחר או מקדים או מלכלך לך צלחת
כשלומדים להסתכל על הנחת שהילדים מביאים
מפסיקים לראות את הילדון שהחמיץ לך אתמול פנים
וכשלומדים להסתכל על הדירה הנוצצת
לומדים להתעלם מפירורים על המרצפת
כשיש לנו מבט על שמסתכל על המהות השלמה ביתרון
מבינים שזה הרבה יותר גבוה מכל חיסרון
מהות של עם שעוצם עיניים שתומות לרע
והרוחניות עם הגשמיות לא מהוות אצלו סתירה
עם שמביט על האין עוד מלבדו
ויכס את עין הארץ
ועל מלוא כל הארץ כבודו.
שבת שלום מבורכת ורואה
