בפרשת כי תשא
מסופר לנו על חטא העגל
ואחת התמיהות הכי חזקות בעניין הזה היא
איך
איך זה יכול להיות
איך קרתה התאונה הזאת
מה היה כאן בדיוק
הרי זה מנוגד כמעט לכל הגיון
עם שנישא על כנפי השכינה
שהולך במדבר עם ענני הכבוד
עם שמגיע ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי
שנמצא במקום הכי גבוה שבן אנוש יכול להגיע אליו
שרואה עין בעין עשרת הדיברות
אותיות פורחות באוויר
עם שהתחתן עם אלוקים
שחותם על הכתובה הזאת במילותיו "נעשה ונשמע"
כמה שעות מספיקות לעשות הפיכה?
ופתאום
מה קורה להם פתאום
אז משה בושש מלהגיע 6 שעות
שש שעות מי שישמע
הבעל מאחר בשש שעות
זהו יאלה? הולכים לרבנות?
מתגרשים?
וכבר מחליפים אלוהים אחרים
קוראים לעגל אלה אלוהיך ישראל
כי מה?
טוב אז באנה נרגיע שבאמת במפרשים יש הסבר לכל המהלך של ישראל
עובדה שאהרון קרא להם לפרוק נזמיהם
וברור שאם היה חושב לרגע שמדובר כאן בעבודה זרה ממש הוא לא היה מאפשר זאת
שכן על עברה כזו יש ענין של יהרג ואל יעבור
כך שברור שהסיפור פה קצת שונה
ועדיין
זה מוזר
גם אם הם עשו את זה מתוך כוונות טהורות
נו באמת
למה לחשוב מיד שהגרוע מכל קרה
אולי תחכו קצת
תתנו צאנס לאלוקים
למה הנפילה המהירה הזאת?
איך זה קורה
ובעוד אנחנו שואלות איך
אני חושבת שכדאי לשאול כמה פרשות קודם לכן
"איך" מסוג שונה
שאלה שאותה לא שאלנו משום מה והיא גם אמורה להדהד לנו
וברגע שנשאל אותה נבין את השאלה השניה
כמה שבועות מספיקות כדי להשתנות?
כמה פרשות קודם לכן
עם ישראל יוצא ממטר שערי טומא
מהשער המט
מהמקום הכי נמוך בטומאה
ותוך 40 יום זוכה להגיע לדרגות עליונות
למקום הכי גבוה של בן אנוש לקבלת התורה
תחשובנה רגע
שבוע אחרי היציאה עוד אמרו מלאכי השרת "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עזרה. מה בינם לבינם
ותוך כמה שבועות נעשו ממלכת כהנים וגוי קדוש?
איך זה יכול להיות?
איך באמת? 🙂
אההה
אז לא שאלתן איך
כי כשהכיוון למעלה אף אחד לא מברר איך זה יכול להיות
אבל מכלל הן אנחנו למדות לאו
מהאיך הראשון אנחנו למדות את התשובה לאיך השני
התשובה היא מה שמובא מהגאון רב חיים שמואלביץ ומר' יחזקאל לוינשטין
וכך הם אומרים:
ישנם 2 סוגי אמונה
אמונה שבאה מהשורש והיא נשארת חזקה בכל רוח שבאה עליה
ואמונה שמקורה בהכרח
בצורך
כי קרה משהו גדול וראו את יד השם
וחייבים לאמר וואו אכן יש אלוקים במקום הזה
אמונה כזו
עלולה להסתלק מהר אם לא מפנימים אותה
אם לא מטמיעים אותה פנימה בעבודה איטית
כי אין כזה דבר זבנג וגמרנו
ולאנשים, כך גם על פי דבריו של הרמבם לבנו, לוקח זמן להשתנות
צמיחה מהירה = צניחה בטוחה
בניגוד למה שאנחנו חושבות
רמה גבוהה של קדושה
דרגות גבוהות ועליונות ככל שתהיינה
אינן ערובה לכך שזה יתקבע אצלינו לעד
שזה יחזיק מעמד
הדרך היחידה לאחוז בחבל האמונה
להרגיש אותה מבפנים
להשריש אותה בתוככי הלב
זה לאט ובטוח
הטמעה איטית שוב ושוב ושוב ושוב
210 שנות עבדות, טומאה ובירא עמיקתא
לא נמחקים ב40 יום של גאולה ואיגרא רמה
אירוע חד פעמי, גם הנעלה ביותר, ככל שיהיה
לא יכול להפוך הרגל שהפך לטבע
ולכן אגב גם פרשת יתרו לא קרויה בשם פרשת הר סיני
או פרשת התורה
אלא פרשת יתרו
כי מעמד גדול ככל שיהיה לא יכול להחליף דרך
ובדרך הזו אנו צריכות לפסוע
במאמץ, בניסיונות בנפילות
בעמידה ושוב נפילה ושוב עמידה ושוב נפילה
לאן נעלם הביטחון?
וכמה שזה חשוב לנו להפנים
נראהלי סיפרתי פה כמה פעמים על קבוצת הלימוד שלי בשער הביטחון עם חברות
ובאנה נאמר את האמת בפרצוף (למרות שממש לא נעים לי 🙂 )
לפעמים אני מרגישה עם זה נורא טוב
נורא מאמינה
ביטחוניסטית (אם אפשר לקרוא לזה כך)
ואם מישהי מתנה בפניי את צרתה וצערה
אני מקטלגת אותה ברשימת הפחות מאמינים שלי
וכמעט שולחת אותה ללמוד שער הביטחון
כדי שתבין מי באמת מנהל את העולם
מי הזיז את הגבינה שלה
עד
עד ש כמו החתול המאולף של רבי יונתן איבישיץ
שרואה את הגבינה שלו מרחוק ומתנפל עליה
אני נופלת
ופתאום כל הביטחון שלי בביטחון בהשם נמוג 🙁
ואני נסערת מדירה לא מוכנה בזמן
ומגניבה של שקית שהנחתי מאחורי הבנין
וברגע של אמת
אני שואלת את עצמי
איך
איך זה יכול להיות שאת מתלוננת
איך זה יכול להיות שאת מקטרת
היכן האמונה המוצקה
איפה נעלם הביטחון שזה מה שהשם רצה
שכל עכבא לטובה
איפה נעלם השכל שלך איפה
עדין בדרך
אז זהו
שאני בדרך
וכל דרך מורכבת ממקטעים מאתגרים
ממדרונות מורכבים
וזה בסדר
בסדר להבין שאני בת אנוש וזה נורמלי
והאמונה והלימוד שלי לא הלכו לריק
ויש שכר לפעולי
כי זה לא נעלם
אם היה לי את זה משמע זה קיים
ויש לי יכולות להגיע לשם
למרות המעידה שכאן
להבין שמדובר כאן על סלילה של דרך חיים
על הטמעת הרגלים חדשים
וזה לוקח זמן
כמו צעד תימני אני חותרת לשם
ויש לי סיכוי להגיע
2 צעדים קדימה
אחד אחורה
ושוב 2 קדימה
וחוזר חלילה
עד שאל הפסגה נגיע.
הלואי ונזכה
