שלום לכולכן וחודש שבט מלא בבשורות טובות
השבוע פרשת בא
והיא מספרת לנו על 3 המכות האחרונות של מצרים
והכנת בני ישראל לקראת היציאה הגדולה
הכנת הקורבן
דם מילה ודם פסח וכו'
בכלל זאת פרשה כזו חמודה
שמזכירה לנו את פסח
אולי בגלל זה יש הרבה חרוצות שמתחילות פסח בטו בשבט
הן פשוט נזכרות בו, בחג הזה
בררר 🙂
אז תראו באיזה יופי הפרשה עושה לנו שיעורי הנחיית הורים
הנחית הורים מהפרשה
כשמשה רבנו מתייצב לפני פרעה
ומצוה אותו לשלוח את עם ישראל,
הוא אומר להם
"לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱ-לֹקֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים"
ומשה מפרט-
"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ".
אך פרעה מתנגד ואומר למשה
"לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה
פרעה לא מבין מה ענין הילדים לזביחה ולעבודת השם
למה הילדים צריכים ללכת עם ההורים
להסתובב להם שם בין הרגליים ולהפריע
למה אתם סוחבים אתכם את הילדים לכל מקום
מה כבר יש לכם להראות להם?
אפשר לחשוב שהם ילמדו מזה משהו
הם הרי לא צריכים לעבוד את השם
הם עוד קטנים
אבל משה רבינו עונה לו משהו אחר
משה רבינו לא מסכים עם דברי פרעה
הוא אומר
"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ"
כי אם רוצים לגדל דור עובד השם
אם רוצים לגדל ילדים עובדי השם
אם רוצים המשך של זרע ברך השם
צריך להראות להם דרך בעבודת השם
צריך לחנך אותם
צריך לדבר אלהם
צריך להביא דוגמא אישית
צריך לעשות פעולות שיקרבו אותם אלינו
לסבול מחוסר נעימות בכך שהם נשרכים אחרינו
ולהבין שרק כך אפשר לבנות עם
רק כך יכול לקום דור חדש ומחובר לנצח
פעם אחת לא מספיקה
ארבע פעמים כתוב בפרשה שצריך לדבר עם הילדים.
להקשיב להם, לגרום להם לרצות לשאול.
וכמה שהקשר הזה חשוב,
"והיה כי ישאלך בנך"
"והגדת לבנך"
"והיה כי יאמרו אליכם בנכם"
"ולמען תספר באזני בנך"
4 פעמים ממש כמו 4 בנים של ההגדה
תדבר, תענה, תספר, תברר תאזין, תאמר, תשאל, תברר
פשוט כי לא מספיקה פעם אחת
אבל פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם
זה בסוף יחלחל
בסוף זה יכנס היכנשהו
דברים שאמרנו לילדים לא חוזרים ריקם
אני נזכרת בדיבורים של אמא שלי תחי'
ואמא שלה – סבתי ע"ה בזמנים של אז
כשהייתי בת 10-12 ולמעלה מזה
כל מני אמירות, ססמאות, מושגים חינוכיים
שהתעופפו לי בין האוזניים
עברו להם מאוזן אחת לשניה ונחתו בחלל החדר
הרגשתי אז שזה לא חודר אלי
ואפילו לצערי, צחקתי בליבי על דברים שנאמרו
לא תמיד הסכמתי איתם
הדפתי.
והיום אני נזכרת בדברים הללו ואוספת אותם חזרה אל חייקי
מחזיקה אותם חזק ומשחזרת שוב ושוב ושוב
כי זה לא עף באויר ומתאדה
זה קיים ביננו מסתובב בין האוזן ללב ושוקע שם לאט לאט
נושם איתנו ביחד ונכנס בנו בזמנים רחוקים יותר
על הלב ולא בתוכו
בשמע ישראל אנחנו אומרים
והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
והיו הדברים האלה על לבבך
למה רק על הלב
למה לא בתוך הלב?
כי כשאנחנו מדברים עם הילד
כשאנחנו מייסרים אותו או מוסרים לו מידע
כשאנחנו מחנכים, מרגיעים, מדברים, מבררים
אנחנו רק מניחים את הדברים על הלב
אין לנו שום דרך לדחוף אותם פנימה
הם יושבים על הלב
אבל זה לא פוטר אותנו מ
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
כל הזמן לחזור לשנן, לדבר, לדבר לדבר
להגיד להגיד להגיד
לאמר לאמר לאמר
להיות לפה לחנך שוב ושוב ושוב
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
בכל מקום בכל זמן ובכל עת
ו….
וזה יגיע
בסוף יגיע היום
שהדברים לא ישבו רק על הלב
אלא יחלחלו פנימה
הם יעשו חור
ויתגלשו
יכנסו
ויפעלו
את פעולתם
לאט
אבל בטוח 🙂
צריך רק להאמין ולהתפלל.
