למה? ככה.

פרשת חוקת מתחילה במילים זאת חוקת התורה
ובעצם מתחילה לדבר על דיני פרה אדומה ואפרה
פרשה או יותר נכון דין
שעד היום לא יודעים את הסיבה
ולא מבינים את ההגיון שעומד מאחוריה
גם לא הפרשנים הגדולים של המקרא ושל התלמוד
כך אמר הקב"ה:
חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אין
אתה רשאי לעבור על גזירתי.
חוק. גזרה. חובה.
בלי הסברים של למה כמה ואיך
למה? ככה.
כי ככה השם אמר.

זאת חוקת התורה
למה לא זאת חוקת הטהרה או הטומאה
הרי הדינים שאנחנו הולכים לשמוע זה דיני טומאה וטהרה
והחוק שאיננו יודעים מדוע הוא נחקק, מתיחס רק אליהם
אז למה זאת חוקת התורה
ללמד אותנו שגם כשאנחנו יודעים את הסיבה
גם כשאנחנו יודעות להסביר בשכל ובחכמה את חוקי התורה
הצורה שבה צריך להתיחס אליהם בפועל
הרגש שלנו בזמן קיום המצוות
הוא כי ככה השם רצה
זה חוק
זה הוראה מגבוה
ואנחנו מקימות מצוות לא כי זה מה שמתאים
לא כי הבנו את משמעות הדברים
לא כי ככה נראהלנו בשכל שצריך
אלא כי בנות ישראל אנחנו
וכך רצה הבורא

ממית או מחיה?!

את המסר הזה מביאה לנו פרשת חוקת גם בהמשך
בסיפור נחש הנחושת
ויאמר השם למשה עשה לך שרף
ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי
מה פירוש?
השם מצוה על משה לעשות דמות נחש מנחושת כדי לרפא את נשוכי הנחשים
ובמחשבה ראשונה
מחשבה של בן אנוש שמחפש להבין בשכל
זה נוגד את הטבע
לעשות נחש כדי לרפא את נשוכי הנחשים
לא היה צריך לדעתכן לעשות חיה אחרת
או מתקן לוכד נחשים?
אומר על זה הרמבן
וידוע מדרכי הרפואות
שכל נשוכי בעלי הארס
יסתכנו בראותם או בראות דמותם
זה באמת סכנה לשים נחש מול עיניהם של מי שננשכו בארס הנחשים
ואם כן, ממשיך הרמבם,
ראוי היה לישראל שלא יראו הנחש
ולא יזכרו ולא יעלהו על לב לעולם
וציווה הקדוש ברוך הוא למשה לעשות להם דמות שרף
להודיעם
כי השם ממית ומחיה
עכ"ל
אתן שומעות?
מדרך הטבע היה עליהם להיזהר ולא לראות דמות נחשים
אפילו לא להרהר אודות הנחשים
אבל הקדוש ברוך אמר
אז עושים
למה? כי הוא בעל הבית
הוא הממית ומחיה
ואין להרהר

לזרום על הגלים

יבמות קכא ע"א:
 "תניא, אמר רבן גמליאל:
פעם אחת הייתי מהלך בספינה
וראיתי ספינה אחת שנשברה,
והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה,
ומנו? רבי עקיבא.
וכשעליתי ביבשה, בא וישב ודן לפני בהלכה.
אמרתי לו: בני, מי העלך?
אמר לי: דף של ספינה נזדמן לי,
וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי;
מכאן אמרו חכמים: אם יבואו רשעים על אדם, ינענע לו ראשו.

מה פירוש?
ומה הלימוד שלנו ממנו?
רבן גמליאל מספר על תלמיד חכם – דהינו רבי עקיבא שנמצא בספינה שעומדת להיטרף
הוא הצטער עליו כי ידע שאין לו סיכוי
והנה הוא עולה ליבשה ומוצא את רבי עקיבא יושב לפני תלמידי חכמים ודן בהלכה
הוא שואל אותו
איך?
אך ניצלת?
מי העלה אותך?
מה עשית?
ורבי עקיבא עונה לו
קרש של אוניה נזדמן לי
ותפסתי בו
וכל גל וגל שבא עלי
נענעתי לו בראשי
מה?
צריך לנענע בראש לגלים?
להגיד להם בואו בואו גליי חביביי
עלו עליי
וככה להינצל מטביעה
נשמע הזוי!
שכן מטבע הדברים כשבנ"א טובע הוא נלחם
הוא עושה פעולות שנראות לו בשכלו שלו הגיוניות
הוא מבקש להינצל
הוא מבקש לצאת
הגלים טורפים עליו
הוא מרגיש חנוק בלי אויר
והמלחמה בגלים נותנת לו כח להמשיך
כמובן נותנ כח לאותם רגעים אחרונים
אבל גם שואבת כוחות ומכלה את הגוף
וגורמת בסוף לטביעה
אבל אני רוצה להינצל אומר הטובע
וזה כל כך הגיוני
איך אני יכול לתת לגלים לשאוב אותי פנימה?
איך אני יכל לנענע להם בראש ולאמר להם, בסדר אני מסכים?

מכאן אמרו
אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו בראשו
כן
החיים שלנו מאתגרים
הגלים שלנו גבוהים מאיימים להטביע אותנו
יש לנו שואבי כוחות אדירים
ילדים מאתגרים, קשיים כספיים, בני זוג לא קלים
כל אחת ואחת עם הקשיים שהיא חווה
וכמה לא קל לנענע להם בראש
לגלים הללו שמטריפים לנו את הראש
ולאמר תודה אבאלה זה ממך
אני מסכימה לקבל אותם
אני מכבדת אותם ומבינה שהם לטובתי
כמה לא קל להסכים להישאר בזרם הזה של המים
לקבל את החוקיות של כי ככה השם רצה
ולא לנסות להבין בשכל למה
למה ריבונו של עולם זה קורה דוקא לי
למה ריבונו של עולם דוקא אני
למה עשית לי את זה
אלא לאמר רק
למה
בשביל מה כל הסער הגדול הזה
ולהבין שזה כדי שנסתכל דוקא בעיניים הפגועות שלנו
בגוף הנשוך שלנו על נחש הנחושת
אפילו שזה קשה
אפילו שזה לא הגיוני
ולהכיר שזה הכל מאיתו
והוא בעל הבית
הוא הממית ומחיה
ואין להרהר
הוא המפרנס הוא המחנך
הוא הנותן לנו שכל בינה ודעת
והוא וברצותו
הלואי ובקרוב
יחיש לנו את הגאולה.