בעיר בני ברק מתנוסס לתפארה בית הכנסת הותיק "שתילי זיתים". מתפללים רבים באים בשעריו מדי יום, כאשר רבים מהם נמנים על קבוצת המתפללים עם שחר במנין ה'ותיקין'.
כבר למעלה משני עשורים עובר לפני התיבה בבית כנסת זה החזן הרב עזרא מזרחי הי"ו. באופן קבוע ניצב הוא לפני התיבה, ומכבד את ה' מגרונו בתפלתו המשובחת. התפלה – שעתה ונוסחה והחזן שלה – כה קבועים, עד שכל שינוי במתכונתם נחשב לחדשה מרעישה. ולכן, לפני כארבע שנים, כשהחליט הרב עזרא לנהוג לזמר בנעימה את 'מזמור לתודה' בפסוקי דזמרא, שיתף את המתפללים ששמחו להיות שותפים להנהגה המרגשת.
מזמור לתודה בנעימות ומנגינה
"גיליתי הלכה שאינה מפורסמת דיה", סיפר למתפללים. "אך היא הלכה לכל דבר ונפסקה בשולחן ערוך (סימן נ"א סעיף ט') וז"ל: 'מזמור לתודה מצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן'. מה דעתכם כי מהיום ואילך נתחיל לשיר את 'מזמור לתודה'?. זהו מזמור קצר, נצמיד לו ניגון מהיר ועליז שלא יעכב את התפלה, ונמצאנו נשכרים בקיום ההלכה, בד בבד עם הודאה לבורא עולם בשמחה ובהתרגשות".
המתפללים שמחו לשמוע את דבר ההלכה, ועוד יותר מכך – שמחו להיות שותפים לקיומה. אכן, כך נאה וכך יאה – להודות לבורא עולם בניגון שמח.
כאבים לא ברורים והודעה קשה
יום אחד, לאחר יותר משנה שהחל בהנהגה זו, החל החזן הרב עזרא לחוש כאבים לא ברורים. רופא המשפחה שלא הצליח לברר את הסיבה לכאבים התכופים, שלח את ר' עזרא לבדיקה אצל רופא מומחה, שהפנה אותו לבדיקות מקיפות.
לאחר שפוענחו תוצאות הבדיקות, הוזמן הרב עזרא אל הרופא. "אני לא רוצה להדאיג אותך יותר מדאי", פתח הרופא מדודות, "אבל משהו פה אינו תקין. אני מציע שבעוד שלושה שבועות תיבדק שוב בסדרה של בדיקות וצילומים, ולפי התוצאות – נדע אם החשש שלי מתבדה או מתאמת…".
ר' עזרא נחרד. הרופא רמז היטב למה הוא מתכוון, למרות שניסה לקמץ במלים.
"אתה יודע", הרים הרופא מבטו מהבדיקה, "אני רופא כבר שנים רבות, ועדיין קשה לי להודיע לאנשים בשורות כאלה…". לר' עזרא נעשה שחור בעינים. "הבדיקה אינה סופית", ניסה הרופא להרגיע מיד, "יש צורך במעקב. וגם אם מדובר ב'מחלה' הזאת, נסה לקחת את זה בפרפורציות. יש היום טיפולים מאוד מתקדמים והרבה יוצאים מזה".
ועם כל הקושי והדאגה – תודה לך בורא עולם
בחדר השתררה שתיקה רועמת. ר' עזרא נבהל, אך לא איבד עשתונות. "החיים עד עכשיו היו טובים", הרהר, "תודה בורא עולם על השנים הארוכות והבריאות שזכיתי להן עד עתה. בודאי, כפי שנתת לי הרבה שנים טובות ומאושרות, לא ייפלא מה' דבר להעניק לי אורך ימים ושנות חיים נוספות…". הוא יצא מהרופא בצעדים מדודים, אך בוטחים ומחוזקים. בפיו התנגן 'מזמור לתודה' בניגון המוכר…
במהלך ימי ההמתנה לבדיקה, ר' עזרא התכונן באמצעי ייחודי – מדי בוקר זימר ביתר התרגשות 'מזמור לתודה', וגם באמצע היום, לא פסק מלחשוב על כל הטוב שגמל עמו בוראו עד עתה…
בקשה ממרן השולחן ערוך שההלכה שהנהיג תעמוד לו לזכות
יום לפני הבדיקה, נצנץ בו רעיון, אותו קם וביצע מיד. הוא מיהר לנסוע לצפת, במטרה להשתטח על ציונו הקדוש של רבנו יוסף קארו מחבר השולחן ערוך.
בהגיעו אל הציון, נפרץ סכר דמעותיו. הוא הודה מעומק הלב בהתרגשות ובבכי על השנים היפות והטובות להן זכה, על המשפחה שזכה להקים, על הבריאות על הפרנסה ועל כל מה שאולי שגרתי אבל באמת לא מובן מאליו… ואחר כך, שפך את דאגתו מפני הבדיקה ביום המחר. בין הרי הגליל והנופים המשכרים עמד והתחנן על נפשו ועל נפש ילדיו הזקוקים לאבא בריא…
ואז, פרצה מעומק לבו זעקה כנה: "מרן השלחן ערוך! הלכות רבות קבעת ופסקת, ועם ישראל מקפיד לקיימן. אך הלכה אחת אינה ידועה – ההלכה כי יש לקרוא 'מזמור לתודה' בניגון, הלכה אותה אימצתי בכל לבי וזיכיתי בה את הציבור…".
הרי הגליל דממו סביבו, אף נפש חיה לא נראתה בסביבה. העצים הנידו ענפיהם ברחמים, אך הוא לא הביט בכל אלה, כל כולו נתון היה בתפלתו.
ר' עזרא סיים את תפלתו המרגשת בכמה פרקי תהלים, ואז, כמו מאליה פרצה מפיו שירת 'מזמור לתודה', ולא נחה דעתו עד שעמד ורקד סביב הציון בהודאה מרגשת לבורא עולם. רק כשחש כי הוא רגוע יותר, סמוך ובטוח בחסד ה' ובישועתו, שם פעמיו חזרה לבני ברק.
תשובות של "מזמור לתודה"
היום הגורלי הגיע. הבדיקה נערכה במכון רפואי מתקדם ונבחר. ר' עזרא המתין במתח לתוצאות, אך גם בבטחון ובאמונה.
למחרת הוא נכנס אל הרופא במתח ובחשש. להפתעתו, הרופא קידם אותו בחיוך רחב והזמינו לשבת.
"תשמע", אמר הרופא בהשתוממות רבה, "בכל הקריירה הרפואית שלי, לא נתקלתי במקרה כזה. אין לי הסבר, אבל אלה הנתונים". הוא החווה בידו על הצילומים: "ראה, זה הצילום מלפני שלושה שבועות. אתה רואה כאן וכאן גידול, ופה – מסביב – אלו גרורות". הרופא נשם עמוקות והמשיך: "והנה, עכשיו בוא נביט בצילום מאתמול. אתה רואה כאן וכאן? אין לא גידול ולא זכר ממנו. גם הגרורות אינן, ואפילו בדיקות הדם תקינות… זה פשוט לא ייאמן! איך זה יכול להיות שאתה אותו בן אדם? גם אחרי טיפולים אנחנו לא מצפים לתוצאות כאלה…".
הרופא הוסיף עוד כמה משפטי התפעלות, עד ששם לב שר' עזרא כבר אינו שומע אותו… הוא פשוט היה שקוע בשירתו, בניגון האהוב והמוכר והיומיומי, "מזמור לתודה", מכל הלב, ברגש רב…
