פרשת שלח מספרת לנו את סיפורם של המרגלים
ויש פירוש נפלא שקראתי השבוע בעיתון מרוה לצמא
וממש שבה את ליבי
על המילים
"ונהי בעיננו כחגבים, וכן הינו בעיניהם"
כלומר כשהמרגלים מגיעים למשה לתאר את ארץ ישראל
הם לא מתארים רק עובדות יבשות
הם לא מספרים רק מה הם ראו
10 ענקים בגובה כך וכך
תאנים בגודל איקס וואי זד
אשכולות ענבים במשקל כך וכך קילוגרם
אלא הם מתארים גם רגשות תחושות ומחשבות שלהם
הם אומרים ונהי בעיננו כחגבים
כלומר אנחנו הרגשנו כחגבים – רגשות
וכן היינו בעיניהם – תחושה/מחשבה
הסתכלת במראה היום?
אומר השפת אמת (תרמ)
אם אתם נראים בעיני עצמכם כחגבים
גם הענקים יראו אתכם כך
כלומר זה שנראה לכם שכך הייתם בעיניהם
זה בגלל שבעיני עצמכם הרגשתם כחגבים
לו הייתם מרגישים נעלים, גדולים, מלאכיים
השדר הזה לא היה עובר
אלמלא קודם לכן איבדו בעצמם את תחושת החשיבות שהיתה אמורה להיות להם
הם לא היו נראים כחגבים בעיניי הענקים.
יותר מזה
רשי במסכת סוטה מבאר את טענת המרגלים
"שמענום אומרים נמלים יש בכרם כאנשים"
שואל רבי עובדיה מברטונרא
מה הקשר נמלים?
הרי בתורה כתוב כחגבים
איך הגיע רשי לכינוי נמלים
והוא מסביר
אם הם ראו את עצמם כה קטנים כחגבים
אחרים יראו אותם עוד יותר קטנים כמו נמלים
כלומר זה לא רק שכמו שאת רואה את עצמך
אחרים רואים אותך
אלא ככל שאת מקטינה את עצמך
אחרים מקטינים אותך יותר ויותר
ואז את לא מבינה
למה חושבים עליך שאת שווה כה מעט
וזה לא שצריך להיות בעלות גאווה בשביל הדבר הזה
כי גאווה יושבת גם כן על מה שהסביבה אומרת חושבת עושה
הגאוותן נבנה מקשר חיצוני לא ראוי
אלא הערך העצמי שלך צריך להיות ברור לך מוחלט אבסולוטי ובלתי ניתן לשינוי
הערך העצמי שלך לא קשור לסביבה
לא קשור לחברה
לא קשור אפילו לבעלך ולמשפחה הקרובה
ואפילו לא
למעשים שלך
ערך עצמי הוא החלק האלוקה ממעל שניתן לך יחד עם רוח אפך
זה החלק הפנימי האלוקי המהותי הקדוש הישר והצח
ויש לך אותו בפנים מאיר בבהירות
בוהק באצילות
ואותו צריך להעצים
בו צריך להאמין
ולדעת
שאף אחד לא יוכל לפגוע בך
המראה המקטינה
המרגלים שהיו אנשי מעלה
בעלי שיעור קומה
צדיקים
נפלו בפרט הקטן הזה
והתענוו
התקטנו
לא העריכו את עצמם מספיק
לא האמינו שיש בהם את החלק הזה
וזה מה שאמר הקב"ה במדרש רבא
"אמר הקב"ה,
יודעים הייתם מה עשיתי אתכם לעיניהם,
מי יאמר שלא הייתם בעיניהם עמלאכים"
מי אמר לכם שלא יכולתם להיות בעיניהם כמלאכים?
איך הקטנתם את עצמכם?
למה לא ראיתם את החלק האלוקי המלאכי שבכם?
איפה נוצר הקצר הזה
הנתק בחיבור האמוני
ומי יאמר שלא הייתם בעיניהם כמלאכים?
שאלה כל כך נוקבת
שכל אחת תישאל על ידו בעתיד לבוא
מי החליט לך שזה רק מה שאת מסוגלת?
מי הקטין אותך כל כך
איפה היה שאר הרוח שלך
הנפש המלאכית האלוקית?
היכן היית את בסיפור הזה?…
וזה לא שזה משהו בלתי אפשרי
זה לא איזו דרישה בלתי עבירה
עובדה שיהושוע וכלב כן הצליחו להכיר בערכם
והמראה המגדילה
איך אומר הפתגם
בחלון עומדים שניים
זה רואה בוץ וזה רואה שמים
זה פשוט תלוי במיקוד
יש מי שמחפש את השלילי ומוצא אותו
תאמינו לי זה לא כל כך קשה
ולא רק שמוצא
אלא זאת נבואה שמגשימה את עצמה
כשאת רואה במישהו כל הזמן רע
כשאת חושבת על מישהו כל הזמן ביקורת
זה מגשים
ולא רק מגשים
זה מתדרדר
מחגבים זה נהפך לנמלים
מנמלים לכלום
לאפס
בן אדם יכול במבט רע על השני להפוך לכלום
וזה מלחיץ כמה שזה אמיתי
אבל זה גם מעודד
כי באותה מידה
אם המבט שלנו יתמקד בחיובי
בטוב
בחלק האלוקי
המלאכי
אז מנמלים נעלה לחגבים
מחגבים לקופים לבני אדם למלאכים.. 
זה עובד כך ביחס אלינו
איך שאנחנו מסתכלות על עצמינו
וזה עובד כך ביחס לסביבתו
איך אנחנו מתייחסות לסביבה
ולמשפחה הקרובה
אין פה איזה קסם או משהו על טבעי
אלא חוק טבע ברייתי
לאן שתפני את מבטך
לשם תיסע מרכבתך
שנזכה ונחיה ונראה
ונירש טובה וברכה
ומבט של שמחה
עם לב מאיר
שמבקש להיטיב
שבת שלום מבורכת ושמחה
שבת שקטה מלווה בניסים ונפלאות עד אין קץ
