פרשת האזינו
ערב יום הכיפורים
פרשה שנקראת תמיד בחודש תשרי שמזלו מאזנים
והיא מאזנת לנו את המחשבות החיים והאגו
כי מצד אחד יש בה שירה נעימה לאוזן ומילים יפות ומקצב וחריזה נאה
ומצד שני יש בה גם דרכי חינוך מילים קצת קשות שמעמידות את האדם על מקומו ונותנות לו דברי כיבושין מוסר ודרך ארץ
כלומר
הקב"ה כאן מלמד אותנו איך נותנים מוסר
איך מגישים מוסר
כדי שזה יכנס לנו ללבבות ונחזור בתשובה
ואיך אפשר שלא לחזור בתשובה בעומדנו ממש ממש
ימים ספורים לפני היום הגדול יום הכיפורים
יום שבו אנחנו אומרות
וצדקנו במשפט המלך המשפט
בְּאֵין מֵלִיץ ישֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע.
תַּגִּיד לְיַעֲקב דְּבַר חק וּמִשְׁפָּט.
וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:
ובפרשה שלנו כתוב
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט
אל אמונה ואין עוול צדיק וישר השם
כלומר שוב פעם נזכר כאן ענין המשפט
הסעיף המנצח
והשאלה היא על מה אנחנו עומדות למשפט
אתן בטח שואלות על מה לא
אבל אני אחדד את זה
על מה בעיקר
על מה המשפט שלנו עומד
כי כשיודעים מה העיקר במשפט
מתמקדים בזה
אם נתרגם את זה למשפט הרגיל
הרי שהרבה פעמים בנא עומד למשפט על כמה וכמה סעיפים של עבירות
אבל תמיד יהיו הסעיפים החזקים יותר הבעייתים יותר
שאי אפשר לחפף שם
שצריך למצוא את הצידוק הגדול והנכון
שעליהם עיקר המשפט עומד
ומה שיוחלט יהיה בד"כ מכח הדברים הללו
והגם
שהקב"ה אין מידתו כבשר ודם
והוא מביא במשפט את כל רכיבי החטא
גם את הדברים שנראים לנו זניחים ובלתי נספרים
הרי שהמקורות גילו לנו
מהם הדברים שיכולים להציל אותנו
אלו דברים חותרים לנו חתירה מתחת כסא הכבוד ופותחים לנו שער לכפרה וסליחה
ממוות לחיי המלך
המדרש מספר על מנשה המלך,
שעשה הרבה מאד תועבות בחייו
הרבה מאד לא יספרו מרוב
הוא רצח ונאף ועבד עבודה זרה ומחק אותיות מספר תורה ושם צלם בהיכל ומה לא
והנה הוא נפל בשבי ביד חיילי מלך אשור.
וגזרו את דינו למות.
שמו אותו בתוך דוד של נחושת בעל תחתית כפולה,
והחלו להסיק תחתיו את האש.
כיוון שראה מנשה את המצבו הנואש,
התחיל להתפלל אל כל האלילים והפסילים שהכיר.
לא היתה עבודה זרה שלא פנה אליה לעזרה,
וכמובן, כמו שאנחנו מבינות, אין קול ואין קשב
והאש ממשיכה לבעור.
לפתע נזכר מנשה שאביו (המלך חזקיהו) לימד אותו בילדותו את פסוק
"בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ:" (דברים ד', ל').
והוא מחליט לקרוא אל השם ולנסות אותו
חנינה מהמלך בשביל לא לנעול לך דלת
מספר המדרש
שהיו מלאכי השרת סותמין את חלונות הרקיע,
שלא תתקבל תפילתו לפני הקדוש ברוך הוא,
ואומרין לפניו:
רבונו של עולם, אדם שהעמיד פסל בבית המקדש, כלום יש לו תשובה?
ענה להם הקדוש ברוך הוא: ותקשיבו טוב כי זה מרגש עד דמעות
אם איני מקבלו בתשובה, זוהי נעילת דלת בפני כל בעלי התשובה.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? חתר לו חתירה תחת כסא כבודו, ושמע את תחינתו והצילו. (מדרש).
ומסופר שבאה רוח והביאתו לבית מלכותו למלוך 32 שנים נוספות
ובאותה שעה אמר מנשה יש דין ויש דיין.
וזה מדהים
מנשה שהיה מלך
ועשה דברים נועזים כל כך
בעייתים כל כך
חטא את העבירות החמורות ביותר
חטא והחטיא את הרבים
והקדוש ברוך הוא ברגע שהוא מתפלל
ברגע שהוא נזכר בדברי אביו ומאמין בכח תפילתו
בכח מה שאביו סיפר לו בילדותו
הקדוש ברוך הוא בכבוד ובעצמו פותח לו פתח לתשובה
לא המלאכים לא צבא מרום
לא פקידים זוטרים
אלא המלך המשפט
המלך היושב על כסא דין
הוא בכבודו ובעצמו
לא כך אומר הפיוט
ה' מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין
סְבִיבָיו שְׂרָפִים עוֹמְדִים עַל מִדִּין
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יוֹדְעֵי דָת וָדִין
לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה'
בעל דין שמתנהג ברחמים
ומה אומר השם?
את מה הוא אוהב שנשמיע לו?
אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים
מוחֵל עֲונות עַמּו
מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים
עושֶׂה צְדָקות עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ
לא כְרָעָתָם לָהֶם גּומֵל.
והמלך הזה
אבינו מלכנו
זה שהוא גם אבינו וגם מלכנו
שהוא גם אבא שלנו האהוב והמרחם
וגם מלכנו הגדול השופט והנורא
חותר לו חתירה
מייצר לו חפירה מתחת כסא כבודו
ומקבל את תשובתו
וסולח לו
אז תגידו,
יש לנו מה לעשות או אין לנו מה לעשות?
יש לנו דרך לזכות במשפט?
יש לנו דרך לכפרה לתשובה וסליחה?
יש.
יש ויש.
אנחנו צריכות רק להאמין שזה אפשרי
להאמין בכוח של התשובה שלנו
בכח של התפילות שלנו
וביכולת שלנו להעמיק ולחפור את אותה חתירה שהשם חתר למנשה ולכל בעלות התשובה באשר הן
כדי לקבל את תפילתנו.
אל תשכחו שאתם יכולים
רב מיילך בידרמן שליטא בבאר הפרשה מביא על פרשת האזינו
את מה שכתוב-
צור ילדתך תשי ותשכח קל מחוללך
כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם
ופירש הרבי מזלאטשוב בעל האורח לחיים:
כי הנה אדם צריך להאמין בתפילתו ובעשייתו שפועל למעלה
כמו שכתוב צור ילדתך תשי ותשכח קל מחוללך
וההסבר לכך שבנא עלול בקלות לשכוח את המציאות שהקב"ה מחולל ויוצר אותו מהעולמות העליונים
והוא הוא עולם קטן שנכלל בכל העולמות כולן
ורום מעלתו גדול כל כך!
ולכן יוכל לפעול בתפילותיו ובמעשיו הטובים כל כך הרבה.
אבל מה הבעיה העיקרית של האדם?
ממשיך הכתוב ואומר-
כי דור תהפוכות המה לא אמון בם
דהיינו
שיש בידם לזעזע את כל העולמות, ולהפוך מידת דין לרחמים גלויים
אבל הם לא מאמינים בעצמם
לא מאמינים בכוח שיש להם בידיים
בכח של התשובה
בכוח של התפילה
ביכולות הכל כך גבוהות לחולל מהפכות בעולמות העליונים
ולהפוך מידת דין לרחמים
לשנה טובה ומתוקה
כמה כח יש לנו
וכמה חלושות אנחנו מרגישות לפעמים
לא מאמינות
לא מסוגלות להאמין שלמרות כל מה שעשינו ועברנו
עדין יש לנו את היכולות לשנות ולהפך בגזירות
לברוא עולמות חדשים ממש
ולזכות בשנה מתוקה כל כך מידיו של בורא עולם
כפי האמונה כן הישועה
ה'שפת אמת' (שלח תר"נ ד"ה ) אומר על המילים
'א-ל אמונה ואין עוול',
שאלוקותו של השם ית'
מתגלה בעולם הזה לפי האמונה שנמצא בבני אדם.
כמה שנאמין יותר בעצמנו בכוחינו ביכולתנו
כמה שנאמין יותר בכוחות שהשם נתן לנו
בתפילות שלנו בתשובה שלנו בחתירה ובחפירה שלנו
כך יפתח לנו השם פתח לקבל את תשובתנו וממילא תגדל אלוקותו
שנזכה לסוף שירת האזינו
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, {ס} כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; {ר}
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, {ס} וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ
וכיפר אדמת עמו
וכיפר לבני עמו ולבנות עמו
כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עליכן
לטהר אותכן
מכל חטאתיכם
לפני השם תטהרו 🙂
בברכת
שבת שלום מבורכת ושמחה
גמר חתימה טובה
