האזינו במזל מאזניים

אנחנו אחרי היום הגדול יום הכיפורים
מתכוננות לקראת חג סוכות
ויש משהו מענין בכך שהפרשות חופפות עם הזמנים שלהם בתקופה הזאת
פרשת האזינו הוא נקודת האיזון של החגים
מגיע ככה בין לבין ונקרא בחודש שמזלו מאזניים
ויש בה יופי פנימי וחיצוני
כמו ממתק שמוגש בעטיפה יפה

אבא – נשר

והנה בפרשה יש לנו דימוי מקסים על הצורה בה הקדוש ברוך הוא מתקרב אלינו בימים הללו
כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף

רש"י מסביר את התנהגותו של הנשר
העוף הגדול ביותר מבין העופות
אם הוא ינחת על הקן ללא התרעה מוקדמת הגוזלים עלולים למות מרוב בהלה
לכן כדי שהגוזלים יקבלו את הנחיתה שלו בצורה נעימה
הוא חייב להעיר אותם בצורה הדרגתית שיתכוננו
ובאמת בטבע, הנשר לא מגיע ישירות אל הגוזלים
אלא הוא מנופף בכנפיים באויר
ואח"כ עובר מעץ לעץ ומענף לענף קרוב יותר
וכך הוא מאותת לגוזליו שהוא בא
וזה בדיוק הדרך בה הקדוש ברוך הוא נוהג עימנו

איך כתוב בפרשת יתרו? ואשא אתכם על כנפי נשרים
הקב"ה נוהג בנו כמו הנשר
בהתחלה הוא רחוק מאיתנו בשדה זה בחדש אלול
לאט לאט מתקרבים, מתחברים עדיין התשובה היא מיראה יש ריחוק יש פחד
והנה הוא כאן אחרי יום כיפור לקראת ביאתו הגדולה
לקראת החיבוק הגדול של הסוכה
הנשר הגדול כאן
אבא שבשמים יושב איתנו ל7 ימים
בתוכינו ממש
על דפנות הסוכה אומרים שחייבים 2 דפנות ועוד טפח
אם תסתכלו על היד כשהיא מחבקת נקבל את צורתה של הסוכה
הזרוע והאמה הן 2 הדפנות
וכף היד שמסתובבת היא הדפנה השלישית הטפח הקטן שמחויב בסוכה
והנה לנו חיבוק סוכתי אמיץ של קודשא בריך הוא לעם ישראל
הוא יושב בתוכנו ממש
חג של חבוקה ודבוקה בו באהבתו

סוכה מחבקת

על הפסוק (שיר-השירים ב,ו) "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" מבואר בתורת החסידות,
שיש כאן רמז למועדי חודש תשרי: "שמאלו תחת לראשי" מכוון כנגד ראש-השנה ויום-הכיפורים, שהם ימי הדין והיראה ("שמאל");
ואילו "וימינו תחבקני" אמור על חג-הסוכות, שבו מתגלית אהבתו של הקב"ה לעם-ישראל בבחינת 'תחבקני'.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
לפיכך הרבה להם מצוות
רצה הקדוש ברוך להראות אהבתו לישראל
לפיכך הביא לנו מצוות שבלי להתכוון יוסיפו לנו עוד ועוד זכויות בשמים
ככה בצ'יק צ'ק ובלי הנד עפעף
כי בדרך כלל, כל מצווה קשורה עם מקום או אבר ספציפי כגון: מזוזה בדלת הבית, תפילין על היד והראש, שמיעת קול שופר באוזן וכו’.
אבל מצוות הסוכה שונה בכך שהאדם כולו מראשו ועד רגליו נכנס לתוך המצווה.
אפילו תוך כדי שינה כשהמח לא פעיל המצווה פעילה
בתורת החסידות המשילו את זה לחיבוק אוהב עם הבוץ ועם הערדליים
כידוע בחו"ל תקופת סוכות מלווה כבר בגשמים והסוכה בוצית
אז נהיה כזה ביטוי לשון שאומר שהקבה מחבק אותנו עם הבוץ ועם הערדליים
בדיוק כפי הנוסח הנאמר בתפילת הושענות, ‘חבוקה ודבוקה בך’.

שיר סיום של אוהבים

גם פרשת האזינו היא פרשה של אהבה
בכלל עצם זה שפרשת האזינו שנרשמה כשירה ומגיעה אלינו בימים הללו שבין יום הכיפורים לחג הסוכות מעידה על אהבתו הגדולה אלינו
שיר זה לא סתם מלל כתוב של דיבור
שיר זה לא חיבור או סיפור
שיר זה תמיד מנגינה שבאה לדבר אהבה
גם בספר התורה שירת האזינו כתובה בשונה מכל פרשיות התורה
כי המסר שלה הוא מסר של חיבור ושל אהבה
שיר סיום של אוהבים

מסיימת בשיר

אני רוצה לסיים גם כן בשירה משלי
אליכם קוראי האתר
כתוב בפרשה יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי
אומר השפת אמת:
"כמו שהאדמה לא תוציא כחה עד שתהי' נעזרת משמיים,
כך לב איש הישראלי צריך עזר בכוח התורה .
וכל ימי חיי האדם, התורה מתפרשת לו ומסייעת אליו באותה מדריגה שהוא עומד"
כלומר הלקחים שאנו לוקחים מהפרשה (יערוף כמטר לקחי)
האמירות ודברי התורה שלנו (תיזל כטל אמרתי)
הינם כטל ומטר השמים
ניתנים לנו מכח גבורתו של השם יתברך
ובכל עת ובכל זמן התורה מתפרשת לנו על פי המדרגה בה אנחנו עומדים
כי תמיד יש מה לחדש בתורה
תמיד יש מה ללמוד להעמיק ולדעת
כל שנה, כל חודש, כל שבוע, כל פרשה כל פסוק
שאני כותבת זה ממנו
כל הקשבה, כל הנהון, כל אהבה של ווארט של מדרש
זה מסר ממנו זה מכח גבורתו ואהבתו
הפרשה ממנו
הפירוש ממנו
המילים ממנו
השירה ממנו
הרצון לקירבה ממנו
והאהבה הקרובה – גם כן ממנו 🙂
שנזכה ונחיה ונראה
גוט שבעס