בפרשת כי תצא כתוב
"וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכּ֖וֹת הָֽרָשָׁ֑ע וְהִפִּיל֤וֹ הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָת֖וֹ בְּמִסְפָּֽר:
אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּת֤וֹ עַל־אֵ֨לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ:
הגמרא במסכת מכות אומרת לנו
שנכון שכתוב בתורה 40
אבל בעצם נותנים לו רק 39 מכות.
ולמה השינוי הזה?
למה לא עושים 40 כמו בתורה?
אז נלך רגע לגמרא אחרת שאומרת כך:
"כמה טפשים אנשים שכשמוציאים ספר תורה – הם קמים
אבל כשהם רואים גברא רבא הם לא קמים לפניו
ולמה רוצה הגמרא שיקומו בפני גברא רבא יותר מאשר בפני ספר תורה?
אז היא מסבירה
שהלו בספר תורה כתוב 40 יכה
באו חכמים והורידו אחד
עובדה שמכים רק 39 מלקות
זאת אומרת שחכמים שנקראים כאן "גברא רבא"
הם בעצם יותר מספר תורה
הם יכולים לבאר את התורה ולהחליט להלקות פחות מכה אחת
אם כן,
כמה טפשים אנשים שלפני ס"ת קמים
ולפנים הרבנים שנקראים כאמור גבא רבא הם לא קמים.
דוגמא מחומש רחוק
ונשאלת השאלה למה הגמרא מביאה כדוגמא את 40 המלקות שהורידו אחד ושצריך להלקות רק 39 מלקות?
הרי יש דוגמא קרובה יותר מספר ויקרא
שם נרשנו לספור את העומר
וספרתם לכם 50 יום
ובעצם אנחנו סופרים כציווי חכמים 49 יום
למה הגמרא קוראת גברא רבא דוקא לחכמים הללו
שהורידו מ40 מלקות ל39
ולא את החכמים שהורידו מ50 ימי ספירה ל49?
בשתי המקרים יש לנו הוכחה לצדקת החכמים
שכוחם לדרוש את התורה ולפרש אותה גדול?
אומר לנו רבי מאיר יחיאל הלוי בעל הספר מאיר עיני חכמים משהו ענק ומרגש מאין כמותו:
גדלות של חכמים – זה לא מספיק להבדיל שהתורה מתכונת כך או כך
לא מספיק שחכם יודע לפרש את התורה ולהחליט בדינים
גדלות של חכמים זה להפחית מכה מעונשו של הרשע וזה המעלה
גברא רבא זה מי שמקל בצער של חברו
שמנסה להקל להרגיע להפחית צער לעזור
גברא רבא זה לא רק עוסק בחידושי תורה
אלא מי שיודע להרגיש בצער של החבר
ומבין שזה גם צער להקב"ה ומוריד ממנו את כאב המלקות
מתי נולדת בנו הנשמה
אנחנו נמצאות בעיצומו של חודש אלול
מיום א של רח אלול עד יום כיפור בכלל יש לנו 39 ימים
בהם אנחנו לוקות ומלקות את עצמנו חטאינו
כתוב 40 יום קודם יצירת הולד נקבע בת פלוני לפלוני
כלומר כמה זמן נמשכת יצירת הולד? 40 יום
אומר המהר"ל
ב39 יום נוצרים חלקי הגוף וב40 מכניסים בו נשמה
שהיא הנקודה הטהורה והפנימית שמשלימה את הילד
הנקודה הזכה והלבנה שתמיד נשארת טהורה
"אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא"
לכן בתורה, בפרשה שלנו – כתוב 40 יכנו
כי בהתחלה אדם ראוי ל40 מלקות
הנשמה שלו מכוסה מלוכלכת בפגעי הגוף
אבל ברגע שהוא קיבל 39 מלקות
והמלקות ניקו אותו וזיככו אותו
טיהרו את החלק הבהמי
נשאר במלקה ה40 החלק של הנשמה המזוכך
החלק שאינו מתלכלך
וממילא המלקה ה40 מיותרת
אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף
פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּת֤וֹ עַל־אֵ֨לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה
וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ:
אומר רבינו בחיי
אחיך בגימטריה זה 39
ברגע שהכתה את הבנא 39 מלקות
החלק האלוקי שלו נגלה
הנשמה שמחוברת לכל נשמות עם ישראל לשורש של כולם נשארת
והוא ממילא נהיה אח שלך
הוא נהיה חלק ממך
ואין עוד מה להכותו
39 ימים בהם אנחנו מזדככות לקראת יום הכיפורים
לקראת היום בו תהא נשמתנו זכה וברה צחה ונקיה
ותעמוד ותריע לפניו יתברך כמלאכים
39 ימים שבהם נגיע לדרגת אחיות חבוקות ודבוקות
חלק אחד משורש נשמה אחת וחיבור ענק של עם אחד
39 ימים בהם אנחנו יכולות לנסות להיות גברא רבא
להפחית כאב, להסיר דמעה, לרכך אנחה
לעשות משהו לחברה, לידידה, לשכנה
ללמוד מהכח שהתורה נותנת לנו בחודש הזה
ולהעצים את היכולות הללו אלינו
ואם ירצה השם
נזכה גם אנחנו
שלא יוסיף להכותנו על אלה מכה רבה
תכלה שנה וקללותיה.
