ערך עצמי כמו של רימון

בפרשת תצווה אנו עוסקים בבגדי הכהונה.
חז״ל דרשו (ערכין טז ע״א) : ״מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין … מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקב״ה: יבוא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול״.

המעיל נחשב דבר שבקול מפני שעליו נתלו פעמונים, אשר הרעישו בעת הילוכו של הכהן, ולכן הם מכפרים על לשון הרע, שאף הוא דבר שבקול.
אבל יחד עם הפעמונים מצווה התורה להוסיף גם רימונים על המעיל.

מה הקשר בין הפעמון לרימון?

והשאלה היא מה מוסיפים הרימונים על הפעמונים, שהרי הרימונים אינם השמיעו קול, וכיצד הם קשורים לכפרה על לשון הרע?

אז בואו נדבר קצת על לשון הרע:
לשון הרע היא מן העברות החמורות עד כדי כך שהקישו אותה לג' העברות החמורות
ואין בעבירה זו שום הנאה פיזית, בנא לא נהיה מזה שבע, לא נהיה מזה עשיר ובטח לא בריא
זה לא מביא לנו שמחה לא נחת ולא פרנסה – ועם כל זאת המשיכה לחטא היא איומה

מדוע בכלל לדבר לשון הרע? מה שווה לנו בזה?

מה סוד הקסם של לשון הרע? מדוע כ”כ נמשכים אליו? ונופלים לבור הזה שוב ושוב ושוב?
אלא ידוע בכוחות הנפש שכל אדם מוכרח להרגיש שהוא בעל ערך. זה צורך קיומי ממדרגה ראשונה.
אז יש 2 דרכים להרגיש בעל ערך
1 זאת דרך המלך – פשוט להעריך את עצמי לרומם את נפשי ונשמתי ולעשות דברים שיתנו לי ערך
השיטה השניה היא להוריד את השני
כי ברגע שהשני נמוך ממני הערך שלי עולה
ובזה אנו מחזירים לעצמינו את שיויי המשקל האומלל של הערך העצמי
כלומר אדם מרגיש טוב או מלהתמלא בתוכן או מדריכה על זולתו.
וזה סוד המשיכה של לשון הרע, שנועדה פשוט להשיב לאדם את הערך העצמי שלו, כביכול.

בדיוק מה שכתוב “איסתרא בלגינא קיש קיש קריא”.
כלי גדול כשהוא מלא ודחוס מטבעות אין קולו נשמע, כשיש בו רק איסתרא אחת קולו נשמע. והנמשל: אדם מלא אין לו צורך להכריז על מעלותיו, הוא מסתפק בתחושת העצמיות שלו, בביטחון שלו בערכו.
אבל אדם ריק מוכרח תמיד לפרסם את המעט שבכל זאת יש בו. וזה מהסיבה הנ”ל, כדי להרגיש בעל מעמד וחשיבות.

המסקנה: אל תהיה פעמון תלמד מהרימון

עכשיו נחזור למעיל התכלת שבשוליו פעמון ורימון.
מדוע פעמון מצלצל? זה בנוי על הריקות שלו. כלי מתכת גדול וריק ובו ענבל קטון. אילו יהא מלא עינבלים דחוסים לא היו שומעים את צלצולו.
הרימון לעומתו הוא כלי מלא וסגור, שאינו משמיע קול. התורה לא יכולה רק לומר לאדם אל תדבר לשון הרע, אל תהיה פעמון, כי זה חזק מאיתנו וזה קשה.
צריך גם להביא תחליף.
לכן ליד כל פעמון יש רימון. אומרת התורה – למד ממנו, היה מלא וגדוש בתוכן, מצוות ומעשים טובים, מידות טובות. היה רימון ולא תצטרך להיות פעמון!

פעמון ורימון
לי אומר המון
איך אדע היום
אם שוה אני מליון?

בלה בלה בלה
כה רעה היא הלשון
מונחת כפתיון
כולם לבזיון
רק אז לי ביטחון

פעמון ורימון
הגיע עת חשבון
מחה מדון וגם עלבון
חשוב בהגיון

הפיתרון
להיות רימון
גדוש מלא בהון
בך אלוקים ישכון
לעד ליבך חסון
יפה את כפלח הרימון