עיוורים, כשהם אוכלים, מתקשים לשבוע מהאוכל.
מדוע? כי הם לא רואים את המאכל
שכן לראיה יש כח גדול על תחושת השובע של הבן אדם
אתמול נזכרתי בדבר וגיליתי שהפעם לא זכרתי. לא נטלתי מכל הטוב. ידי ריקניות. וליבי חלל
בקירבי.
הייתי כאדם שחזר מן המלחמה ושקע לתוך קיפאון.
חשב לעצמו הנפח: הלו כרטיס ההגרלה, הוא ספק והנה כאן חבילת השטרות בנות המיליון שקל הינן ודאי, אם כך אמכור לרב את כרטיס ההגרלה ואצא ברווח של מיליון שקל.
איננו יכולים לברוח מן הנסיונות
כי לשם כך באנו לעולם
אנחנו יכולים רק לשנות את נקודת המבט עליהם
לבוא עם כלים אחרים לחיים
ולהחליט למצוא בהם מטמונים
(הרב לוינשטין בשם הרב קרלנשטיין)
אח"כ ימשיכו החיים תזרום לנו הדרך
אבל ישאר בה חותם מתוק ובעל ערך
של אהבה רבה מאבא מלכו של עולם
והתרפקות של בן נסיך יהודי ומושלם
בשניה הראשונה פתחתי את הפה כמו דג או יותר נכון כמו ברוז שמחכה לאוכל
ולא הגבתי
כולם אומרים "שבת המלכה" "שבת היא מלזעוק" משמע ששבת נקבה
מצד שני כתוב "רצה והחליצנו ביום השבת הגדול והקדוש הזה…" משמע ששבת הוא זכר
איזו בחירה יש לנו בחיים?
איזו בחירה יש לנו כשאנו מקימים מצוות
ועל מה אנו נידונים במידה ובחרנו ברע?
הרי מה הכי משמח אבא?
כשבן או בת באים בקול ואומרים לו "אבא, אני מאושר. תודה רבה".
כי האושר שלך הוא האישור שלי לכך שאני אבא טוב
ובערבות הדדית
נראה את החושך שלהם
נראה אותם שם מעבר להרי החושך שלנו
ונסייע להם
נתפלל עליהם
ונוכיח לכולם
שבני יעקב אנחנו
יהודים רחמנים בני רחמנים
מאמר נפלא לפרשת שמות על ענין הכרת הטוב
הבחירה בין לזרוק אבן למים ששתינו ממנו או לזרוק אוכל לכלבים כהכרת הטוב.
קראו ותחי נפשכם
הספד מטלטל של המשגיח הרה"ג טוביה פולק אביה של אתי פולק ע"ה שנפטרה בפתאומיות עשרה חודשים לאחר פטירת אימה.
"אבא אוהב, תודה!" – הספד שכולו
דברי מוסר חשובים.
מצורפות תמלול, הקלטה והסרטה של ההספד.
ותהיה ההתחזקות בעקבות הדברים לעילוי נשמתה.
אנחנו עומדים בתקופה לא פשוטה של סגר
תיכבד העבודה על האנשים והנשים בעיקר 🙂
מחלות, בידודים ובדידות מעיקה
שינויי סדרים בבית, ילדים קצת מטורללים ומרחב מצומצם לנשימה
בואו נפנה לעצמינו פינה אחת שפויה ביום
"כשבוחרים להסתכל על מה שיש, מקבלים כח גדול מאד.
מבינים שזה פיקדון מהשם. והוא העניק לנו לתקופה. אומרים תודה על מה שהקב"ה נתן וכואבים כשהוא לקח. יהי שם השם מבורך"
גיל ההתבגרות שלנו נמצא בימי ספירת העומר כי הגיע הזמן לגדול 🙂
"תודה לו, תודה לחבר ותראה את איך ההצלחה לך תמשיך, כי הודיה היא פשוט סגולה להמשיך ולהצליח…"
משל חזק מתוך ספר החיזוק היומי לשנת תשע"ה בעריכה רונן קרתא
את הסוכה מקפלים
את הסכך מגלגלים
את הקישוטים שומרים
ואת הערבות זורקים (עלה אחד אל תשכחו לשמור כסגולה לשמירה)
באתרוג נוגסים (למי שלא יודעת זאת סגולה ללידה קלה לנשוך את הפיטם)
ומרתיחים ומבשלים ושולקים
ומה נשאר?
סוד גדול בהודאה להודות על הישועה כאילו היא כבר כאן
תפילה על האחר
לא בשביל שנוכל לסמן וי על הרשימה
לא בשביל האגו שלנו שיהיה לנו נעים וטוב לידו
לא בשביל עצמינו
אלא בשבילו
יש משהו יהודי ברצון לנקמה הזאת
אבל הוא יכול להיות יהודי
הוא יכול להיות מחובר
רק כשנכניס פנימה את השם
כשאנחנו מוסיפות השם יקום דמם
מאיפה לוקחים את היכולת הזאת להתגבר על הרצון הטבעי
ללכת נגד הרצון הטבעי
ולעשות את הכל בשלמות
