למנחה בלי מנוחה

על רצון הבורא לשפע ופרנסה וחיים מוארים בלי אנחה
מקור תמונה: Photo by Lucio Patone on Unsplash
0
(0)

"ואתה תצוה את בני-ישראל ויקחו אליך שמן זית זך, כתית למאור" (שמות כז,כ).
כתוב בגמרא במנחות (פו.): "כתית למאור ולא כתית למנחות".
ורש"י מסביר שם
שהכתישה הראשונה שאין בה שמרים מיועדת למנורה
וכל השאר למנחות
אחד ההסברים שריגשו אותי מאד
היה המחשבה של הקב"ה עלינו גם בפרטים הקטנים
הפרנסה לדוגמא…

כותב רשי-
"לפי שהמנחות הן מרובות וצריכות שמן הרבה
ואילו היה צריך לחזור במנחות נמי אחר זך וכתית כמו למנורה
היו מפסידים, שהיו לוקחין אותו ביוקר".

זאת אומרת חשבון כלכלי לעם ישראל
למנחות צריך הרבה שמן
ומדובר בשמן יקר שהכנתו מרובה
ולכן אפילו שמנחות גם היה צריך כתית
מרחמי הקל עלינו לאפשר לנו שימוש בשמן בדרגה קצת נמוכה יותר

שבעים וחמש אלף זיתים ליום

אבל עדיין נותרת כאן תמיהה
אחרי הכל גם למנורה היו צריכים הרבה שמן
שבע וחצי לוג שמן כל יום זה לא קצת
לחובבות החשבון מידת הלוג הוא כ500 מ"ל תלוי לדעת מי
כלומר 500 מל כפול 7.5 שווה 3750 מל
במיליליטר אחד של שמן יש בערך 20 טיפות
שזה אומר 75 אלף טיפות של זית
75 אלף זיתים!!!
מה זה אם לא עבודה?
אולי גם כאן היה המקום לרחם עלינו?
מדוע כאן לא חסה התורה על ממונם של ישראל
ועל כוחם?
מדוע ביחס למנורה דורשת התורה מישראל
להביא את השמן היקר ביותר, הטהור ביותר, הזך והנקי מכל תערובת של שמרים או פסולת
מבלי לחוס כלל על ממונם?

מסבירים המפרשים-
המנחות מסמלות את המאכל והמשקה, את הגשמיות
ובכל הנוגע לגשמיות
אומרת לנו התורה
תרדו רמה
לא חייבים את הטופ שבטופ
לא חייבים את הכתית
אפשר גם פחות
א-ב-ל
המנורה הטהורה,
היא הלא מסמלת את הרוחניות,
את התורה והמצוות,
כאן מבקשת התורה להדגיש דווקא את ההיפך,
כאן מבקשת התורה להבהיר,
כי בכל הנוגע לרוחניות, למצוות, אסור לנו להתפשר על פחות מהטוב ביותר,
כאן עליו לשאוף לשלמות
לפסגה
לכתית
ובנקודה זו אין מקום כלל לחוס על ממונם של ישראל.

פרה לעולם הבא

מספרים על רבי מאיר מפרימישלאן
שנכנסה אליו אישה וביכתה על מר גורלה
ועל כך שאין לה די נדוניה לתת לביתה שמתחתנת
והרבי הציע לה את פרתם שעמדה בחוץ
הפרשה שהניבה כל בוקר חלב והיוותה צורך קיומי לכל אדם בכפרים של אז
בבוקר הרבנית מגלה שאין פרה
ואין חלב,
ואין תנובה
אז היא מגיעה לרבי מאיר בזעקה
פרתנו נעלמה מהרפת!!!
ענה לה רבי מאיר
תנוח דעתך, עתידים אנו לחזור ולראותה לאחר מאה ועשרים שנה.

וזה לא סיפור אחד
כשכתבתי את הדבר תורה הזה עמדו לי בתור עשרות סיפורים שיכולתי לספר
אבל לא כותב סיפורים אנוכי
כי סיפור כמה שהוא יפה ומלמד, הוא רק סיפור
כלומר הוא הסיפור של מי שנכתב אודותיו הסיפור
ואנחנו הרי צריכים לכתוב את הסיפור שלנו.

איפה אנחנו פוגשים את המקום ההוא שאמור להשקיע ברוחניות יותר מאשר בגשמיות
איפה אנחנו מוותרים על קמצוץ גשמיות לטובת רוחניות אחת
איפה נמצא אצלינו הכתית שמתכווץ בלב
וסוחט משם טיפה נוספת של עמל ויגעת התורה??

הדר באדר

השפת אמת כותב לנו על החודש הנוכחי
הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר
מה פירוש המילה אדר?
"אדיר במרום השם"
אתה רוצה שיהיה לך כסף?
אתה רוצה שתהיה לך פרנסה?
אל תשקיע בהם את הכתית
שם זה לא המקום של הטופ שבטופ
אלא
תיטע בהם אדר
תסתכל למעלה
אל אדיר במרום השם
תשקיע ברוחניות
ותזכה לאדר נהדר ופורים קטן וגדול שמח ומלא אור

ונס יגון ואנחה

אני רוצה לסיים בפירוש נוסף
שונה אבל דומה לשמן זית זך כתית שלנו
והוא
כשבנ"א מרגיש כתית (כתוש מכווץ גמור סחוט וכו' לא חסר מילים למה שאנחנו מרגישות לפעמים 🙂 )
כדאי שינתב את זה למאור
לאור  של שמחה של רוחניות
למה שעושה לנו טוב
חלילה לא למנחות
למשהו שיגרום לנו לנוח ולא לעשות כלום

כלומר תחשבו על זה
החיים שוחקים כל כך
לא חסר לנו רגעים של כתית
והרגשה סחוטה וחסרת כוחות
וברגע שאנחנו מניעים את עצמנו לפעולה של למאור ולא למנחות
אנחנו בעצם פועלים מתוך צורך קיומי

וזה כל כך חשוב,
בנ"א יכול בקלות לרדת למקום הקורבני של המנחות
של עזבו אני אנוח בקבר
מכירים את הטיפוסים הללו?
שכל הזמן כותשים את עצמם בכח,
מוציאים מעצמם (ולפעמים מהסובבים) את המיץ
הם בטוחים שככה זה החיים
ומה לעשות עובדה 'ואתה תצווה שמן זית זך כתית'
זה מלמעלה – החיים הקשים הללו
הכתושים הללו
הסחוטים
הלחוצים
הלוחצים
כך רצה הבורא
נעבאך
אין לי מילה אחרת
אבל היי,
אם אתם מזהים את עצמכם ככאלו תזכרו עוד משהו
תזכרו מה רשי כותב
כתית למאור ולא כתית למנחות
אם הכתישה הזאת מובילה אתכם למאור
ניחא
אם זה עושה לכם טוב
אם הפנים שלכם מוארות
אם זה מוביל אתכם להיות יראי שמים
מחוברים יותר
בנויים יותר
'סבבה' כמו שאומרים
אבל אם זה ל"מנחות"
לאנחות
לדיכאון
לעצבות
לתחושה של קשה לי
לא מסוגל יותר
אני גמור
זה לא הכתית שנדרש ממך
זה לא הכתית הנכון
כתית למאור ולא למנחות
תבדקו איפה אתם מתקרבנים
איפה אתם דומים לאותו כפרי שעלה על העגלה
והמשיך לסחוב עליו את השקים הכבדים
איפה בחיים שלכם אתם יכולים להוריד מעליכם כאב
לפתוח פתח
להכניס קצת אור
ולהיות בנ"א שמח ומאיר יותר

באיחולי אדר נהדר
ופורים קטן וגדול שמח ומלא אור
שבת שלום

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים