ראיה נשית

השבוע פרשת בשלח
פרשת ה'גאולה
לא אתחלתא דגאולה
לא אמצעיתא דגאולה
אלא הגאולה במיטבה
כמובן שהגאולה השלמה תהיה רק באחרית הימים 
בדור הנוכחי אם ירצה השם
אבל בהחלט ניתן כבר לשתות את הכוס השלישית
וגאלתי

השבת הזאת נקראת גם שבת שירה
על שם שירת הים
שירה שגם הנשים היו שותפות בה (בהפרדה מלאה כמובן 🙂 )
כתוב לנו
תִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַֽהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ
וַתֵּצֶ֤אןָ כָל־הַנָּשִׁים֙ אַֽחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת:
ותַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹֽכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם:

מרים, אחות משה
מצליחה בשירה הזאת למשוך את כל הנשים להודיה גדולה
הודיה עוצמתית כזאת שגרמה שנשות ישראל
לא תחטאנה בחטא העגל
ולא בחטא המרגלים
ואף היו מחבבות את הארץ כמו בנות צלופחד

כלומר היא הכניסה להן בעצמות את בשורת הגאולה
בדי אנ איי שלהן
ומאז ועד היום
נשים הן עם שחושב גאולה
לנשים יש חיבור רגשי ועמוק הרבה יותר לבשורת הגאולה
זה לא סתם שבזכותנו עתידין להיגאל
פשוט אנחנו הן אלו שמאמינות שנגאל
שמתכננות את הגאולה
שלא מתייאשות בדרך הארוכה
מזריחות פנים
נאמנות מבפנים
יודעות שעוד היום
יבוא גואל פתאום

הזכות להיות חלק

ושתבינו,
בד"כ התורה לא מייחדת פרשה מיוחדת לנשים
אין איזה סיפור מיוחד אודותיהן
כשהתורה כותבת אלה המשפטים אשר תביא לפניהם היא מתכוונת ל2 המינים
כשהיא כותבת כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
או כל איש ואישה אשר נדב ליבם
היא אולי מחלקת את הפסוק אבל בתכלס המשך הפרשה מדבר בכלליות
וכאן
פירטה התורה את שירת הנשים
והקדישה לכך מספר פסוקים
אז כנראה שיש כאן אמירה עבורנו שחשוב לקחת
תִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַֽהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ
וַתֵּצֶ֤אןָ כָל־הַנָּשִׁים֙ אַֽחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת:

כותב רשי
בתופים ובמחולות – מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם נסים , 
והוציאו תופים ממצרים.
כלומר הן האמינו כבר אז בבשורת הגאולה
בתוככי החושך המצרי
בתוככי הכאב האיום והצער של הגלות
נשים מכינות את עצמן לגאולה
נשים מאמינות שהיא בא תבוא

ובקונטרס שירת מרים הוא כותב: 
 ומאז ועד היום הזה,
יוצאות נשות ישראל הצדקניות, וממשיכות את דרכה של מרים
ותצאנה הנשים אחריה
משמע שזה לדורות עד בוא הגאולה הנשים נמשכות אחרי הכח של מרים
הולכות אחריה ומאמינות בישועה שוודאי תבוא,
מאמינות שהחושך הוא סיבת האור,
ועל כן הן שרות כבר עכשיו
את הגאולה.

נשים לפניי

רוצות להרגיש טוב עם עצמכן עוד יותר?
אז הנה
בעל המאור ושמש
מדייק מתוכן הפסוקים שהנשים שרו לפני הגברים
אצל הגברים כתוב
וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים
כלומר רק אחרי שהם ראו את הנס בעינים
את הגופות שנפלטות
את המלחמה מסתימת
הם מאמינים ושרים
ואילו הנשים אומרות
ותַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹֽכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם:
כלומר עדין הסוסים נלחמים בים
עדין הם בחיים
הנשים כבר מאמינות שזה יקרה
ומחוללות בתופים

כותב המאור ושמש (ליקוט מלשונו):
מרים, לא המתינה, רק תיכף כשראתה שבאו המצרים אל תוך הים
ושבו המים עליהם
מיד ותיקח התוף בידה ואמרה שירה
כמו שכתוב כי בא סוס פרעו
כלומר תכף ומייד

וזה בדיוק המקום להביא את השאלה
למה התורה נוקטת ב2 לשונות הפוכים
 במקום אחד כתוב לנו בתוך הים ביבשה
ובמקום שני ביבשה בתוך הים
רגע, איך זה יכול להיות?
בני ישראל הלכו בים או ביבשה? בתוך היבשה או בתוך הים?
מבלבל אההה….
אז יש לכך כמה תירוצים
אבל התירוץ שאני אהבתי הוא
שזה תלוי על מה את מסתכלת
תלוי מה את רואה
ואיפה המבט שלך פונה

שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים

מבט של ים

זה פשוט מאד
יש מבט של ים
שרואה אלוקות
שרואה גם את הדברים הנסתרים
ויש מבט של יבשה
שרואה רק מה שיש מלמעלה
רק את החלקים הארציים
האם המבט שלך בזמני ארציות הוא בתוך הים כמו מבט של ים ואלוקות
או שגם על הים וההשגחה הפרטית את מסתכלת במבט ארצי?

ורבי אלימלך מליזענסק מפרש את זה בצורה דומה אבל קצת שונה
הוא כותב שבני ישראל הלכו בתוך הים ביבשה
וראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי
עד שהאמונה שנחרטה בליבם היתה כה מוחשית
והם התפעלו מהים שנבקע בדיוק כמו מהיבשה שהתגלתה
הם הבינו שגם הארץ היא חתיכת אלוקות
ועד כמה אנו תלויים בו יתברך

עם ישראל מגיע להבנה הפשוטה
שהודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו
לא רק בים חסדו
אלא גם על היבשה חסדו
ובין בים ובין ביבשה
הראיה היא שתמיד חסדו

רב חיים שמואלביץ תיאר פעם לבנו בליל הסדר את נס יציאת מצרים
הוא תיאר את העצים שפרחו בין השבילים
את הקירות שהיו שקופים
את רצפת המים הצלולה
את האור ואת האווירה
והילד
לא מתלהב
מקשיב? כן
שומע? כן
מהנהן כמו ילד טוב בראש
אבל לא נראה שזה מרגש אותו ברמה היוצאת מגדר הרגיל
והוא מתפלא
ושואל את הבן שלו
איך הדברים הללו לא מפליאים אותך?
איך הם לא מרגשים אותך?
הפלא הזה
של נס קריעת ים סוף

השיב לו הילד:
מה הפלא הגדול כאן?
הרי הקב"ה ברא את הים וברא את היבשה
אז מה הפלא הגדול שהוא מחליף ביניהם
מה ההתרגשות שהוא הופך ים ליבשה
הרי ברור שהוא יכול לעשות את זה

זאת הראיה שאנחנו עומדות לקבל השבוע
ראיה מרחיקת לכת של גאולה
ראיה של נס בתוך הטבע
ראיה של אלוקות בכל הר וגבע
מבט נשי וניצוץ של אור בלבבות
שמבין את עוצמת הכח שלנו ומה שאנו יכולות
לחשוב גאולה
להאמין גאולה
לראות בחושך אור
ואם ירצה השם יבוא לנו גואל היום