כשאת עורכת שולחן לכבוד שבת ונהנית מהסרויס היוקרתי
כשאת מקלחת את הילדים לכבוד שבת ומלבישה אותם בסט התואם החגיגי
כשאת מקדימה שבת מתלבשת, מתקשטת, מתאפרת, מתבשמת ביום שישי
מכינה את הפלטה בהקדם האפשרי
ומצלחתת מנות גורמה שגורמות לך לעונג אישי
את מכירה במציאות ומתחברת משם אל השם
את עובדת בעבודה גשמית ומביאה אותה אל השם
כי כשלומדים להסתכל מלמעלה על הזוגיות המוצלחת
מפסיקים לראות את הבעל שמאחר או מקדים או מלכלך לך צלחת
כשלומדים להסתכל על הנחת שהילדים מביאים
מפסיקים לראות את הילדון שהחמיץ לך אתמול פנים
וכשלומדים להסתכל על הדירה הנוצצת
לומדים להתעלם מפירורים על המרצפת
כשיש לנו מבט על שמסתכל על המהות השלמה ביתרון
מבינים שזה הרבה יותר גבוה מכל חיסרון
מה יהיה עם הילד הזה
בטח הוא יהיה כמו השכן ההוא שירד מהדרך
שהתגלש ,
שהוריד כיפה ,
שלא עלינו נתפס על גניבה ,
שברח ,
שנפלט,
שלא יודעת מה קורה איתו,
כשבסך הכל
הצדיק הקטון
קנה מסטיק עגול
בשקל שמצא אתמול…
אישה שלילית היא אישה חרדה
אישה שתקועה במה שאין לה
במה שרע
כמה כיווץ של איברים יש במקום הזה
כמה קושי
רחמנות!
שאלה כל כך נוקבת
שכל אחת תישאל על ידו בעתיד לבוא
מי החליט לך שזה רק מה שאת מסוגלת?
מי הקטין אותך כל כך
איפה היה שאר הרוח שלך
הנפש המלאכית האלוקית?
היכן היית את בסיפור הזה?…
המלווה הנאמנה שלנו לאורך כל הדרך
המאמינה הגדולה
שלימדה אותנו מה זה עין טובה
מה זה מבט מאמין
מה זה היכולת לקום מתוך האפר מתוך המר ולהמשיך לראות טוב
מלמדת אותנו גם בנפילה שלה את אותו סוד
שמלווה אותנו לכל אורך ההיסטוריה
התשובה נמצאת ביד הרצון
לא סתם רצון ערטילאי שאין בו ממשות
רצון מוקפא ולא ממומש
אלא רצון עם יתדות ברזל שנקבעות באדמה
רצון שמעורר אותנו לפעול ולעשות
רק תלבבו אותו
עם ישראל זה לא סתם מקבץ של אנשים
זה לא איזה כותרת יפה עם פס אדום מתחת כדי לסמן פריטים בודדים
עם ישראל זה איחוד מושלם
פאזל ענק של שישים ריבוא חלקים
שאחד משלים את השנ
אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע
ואישה אחת קטנה שמתזזת בין כל זה
והמבט שלה צופה קדימה
היא אולי בוכה בלילה
אבל ביום משדרת שמחה
ויודעת
שיום יבוא
יפצע כשחר אורה
וארוכתה מהרה תצמח
ויבוא משיח אל היכלו
בזכותך, בזכותך, בזכות,
ובזכות כולנו!!!!
קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?
כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….
החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?
אי אפשר לדרוש גדולה
ואי אפשר לקחת גדולה
אי אפשר לקבל גדולה
ואי אפשר לעלות לגדולה
בלי האין עוד מלבדו!!
ופתאום היא מספרת
הרגשתי שלווה עמוקה,
כאילו ה' מחבק אותי ודואג לי
וידעתי שהכל יהיה בסדר.
והייתי רגועה באמת.
כי ככל שנברך יותר
כך נתברך יותר
ככל שנאהב יותר,
ושנשאף שהאושר יהיה נחלתם של רבים,
כך אנו נהיה אהובים יותר ומאושרים יותר.
כי אין על החלוקה הזאת שלנו
אין על היכולת הזאת לחולל יחד ריקוד מושלם
בתפקידים ומשימות ייחודיים
מתנות שקיבלנו ממנו
בתשעה באב, החל מחצות ניתן לקום מהרצפה ולשבת
ונשאלת השאלה איך?
איך באמצע היום הכי כואב הכי קשה כשהשרפה עדין בשיאה מתירים לקום מהרצפה?
יש לי אבא עשיר וחכם
יש לי אבא רופא נאמן
יש לי אבא שדכן
יש לי אבא עסקן
יש לי אבא שיש לו הכל
וכל מה שצריך ונחשב
קטן עליו…
"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ
וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'
וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר
וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת
ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
וארשתיך לי בצדק ובמשפט – כעת אנחנו בבחינת מאורשים
אי"ה שבוע הבא החתונה הגדולה – חג מתן תורה
ויחד עם בנין בית המקדש
נזכה ל "וארשתיך לי לעולם"
והוא זה שהמתיק לנו את המים במר
ושהציג לנו נחש להחיותנו.
הוא זה שמסוגל להוציא לנו פרנסה מסלע,
ודירה מאבנים
חתן או כלה מצלע
ובריאות מהנילונים
כל נסיעה וכל חניה, כל המסעות שאנו עוברים בחיים, הכל על פי השם.
כל מסלול חיינו מנווט על פי השם, באהבה.
לפעמים רואים מיד, לפעמים לאחר זמן, ולעיתים המסלול והמסעות לא מובנים בכלל.
הידיעה שהכל על פי השם היא המנחה, המובילה והנותנת כח.
בשבועיים האחרונים אפשר לאמר שקפצנו משמחה לשמחה מעבודה לעבודה ומאירוע לאירוע
ב"ה היו 2 חתונות שבע ברכות עליה לתורה (אופריף בלע"ז 🙂 ) ושמחת אירוסין
כשביניהם מסיבות בת מצוה, מסיבת גמר כיתות סמינריות ומסיבת גמר עם פרויקט בצידו לקורס כתיבה ואומנות שהשתתפתי בו
כשברקע העבודה הביג בוס הילדים והבית שדורשים את שלהם
בעצם צורחים כבר הצילו
בפרשת מסעי מוזכרי כל המסעות של עם ישראל. מה העניין לציין אותם לדורות? ומה המשמעות כאשר יש לנו יעד ומטרה להגיע אליהם?
איזו ברכה הפכה לקללה ואיזו קללה הפכה לברכה?
דבר תורה שווה קריאה לפרשת בלק
מאמר מתוק מדבש המיועד לנשים צדקניות שרוצות להיטען בכוחות על מה שהן יכולות ומסוגלות. שווה קריאה!
למה אנחנו סובלים עדין בגלות מהעונש הכבד של "אתם תבכו בכייה לדורות" ועד כמה היה חמור עוון המרגלים שעונשם נמשך עד ימינו אנו?
בואו לגלות איך עובד החישוב של עשיה ששוויה 1500 אחוז יותר
אם נזכור כל יום למנות לפחות חלקיק מכל השפע הטוב
לאמר אבא תודה! ושוב תודה על ימים ללא מכאוב
מסתבר שהייסורים מעצבים אותנו ומרוממים אותנו. זה כמו לעמוד על הר זבל. אנחנו עומדים אמנם על זבל אבל גבוהים יותר ורואים למרחק גדול יותר 🙂
כשהיית במצוקה, כשציפית לישועה ולרחמי שמים, בכית וצעקת. אז מה קרה לך כעת, שבקושי שומעים את הקול שלך?! * היאור ממשיך לזרום והכלבים לנבוח, ואנחנו לזכור ולא לשכוח: היטיבו אתנו, צריך להכיר בכך! * שירת ההודיה
