
הגומל עם הגמלים / הרב מזוז לפרשת חיי שרה 5 (1)
הקשר נפלא בין פסוק בפרשת חיי שרה לבין הלכות ברכת הגומל על פי הרב מזוז
הקשר נפלא בין פסוק בפרשת חיי שרה לבין הלכות ברכת הגומל על פי הרב מזוז
השאלה הגדולה אם "לך לך" זה להנאתך ויש כל כך הרבה הבטחות לאברהם בזכות ה"לך לך" – מה הגדולה בנסיון הזה? מדוע זה נספר כעוד נסיון של אברהם אבינו. התשובה המפתיעה כמובן בפנים 🙂
הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך – נח שיוצא מן התיבה מבין שרק בכח ההודיה יש קיום לעולם – ומה איתכם?
מה היה חטא אדם הראשון? במה הוא נטרד מגן עדן? ומה היה המזמור הראשון שחיבר אחר כך? על כך ועל כל אלו במאמר שלפניכם
כשמאמין שגם הקושי הוא לטובה יזכה לראות את הטובה בפועל ממש….
גמרא מענינת שבה כל האבות טוענים שלא מגיע להם לשתות מכוס של ברכה בגין מה שיצא מהם או מעשים לא ראויים כביכול שעשו. ורק דוד המלך לוקח על עצמו את הכוס.
מדוע ולמה? על כך כדאי שתקראו במאמר הנפלא שלפנכם.
יום השבת מצד עצמו מעורר להודיה ולזמירות לשמו הגדול של בורא כל העולמים, וכפי שאנו אומרים בתפילת השבת: "ויום השביעי משבח ואומר", כלומר יום השביעי מצד עצמו מעורר
הוא פושט ידו שוב ושוב ושוב ונותן לנו אינסוף מאוצר מתנת חינם. – משל חזק ועוצמתי עם מוסר השכל מדהים מאת הסופרת מרים קרויזר
"שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שיאמין שכל דבריו ומקרינו כלם ניסים" – כה דברי הרמבן
והדברים מבהילים ומחייבים
: כי הא-ל יתברך שמו הוא תכלית הטוב ודאי. ואמנם, מחוק הטוב הוא להיטיב, וזה הוא מה שרצה הוא יתברך שמו – לברוא נבראים כדי שיוכל להיטיב להם, כי אם אין מקבל הטוב – אין הטבה" (דעת תבונות לרמח"ל עמוד ד' )
כיצד מלמד אותנו צום תשעה באב הכרת הטוב לאבא שבשמים – נלקט מספר החיזוק היומי לשנת תשעה שליקט רונן קרתא הי"ו
מאמר יפה שנכתב על ידי הסופרת א הורביץ ופורסם בעיתון המבשר לבית ט"ו תמוז תשע"ט
על הקשר בין תפילת עלינו לשבת ציפיה לישועה ואסתר המלכה
מאמר נפלא בענין היכולת לבקש מהקדוש ברוך הוא כל מה שליבינו חפץ
סוד גדול בהודאה להודות על הישועה כאילו היא כבר כאן
מאמר נפלא בענין תודה גוררת תודה
מאמר נפלא בענין החיים שיש לאדם המודה. ועד כמה חיות וחיים באים מכח ההודיה והשמחה.
ביאור נפלא אודות ג' חלקי הביטחון כפי שהם מרומזים בפסוק זה שבתהילים.
האיצטרובל הוא ה"פרי" של עצי האורן ובו נמצאים הזרעים שמאפשרים לעץ להתפתח מעץ אחד להרבה עצים. איך מתפזרים הזרעים? ולמה דוקא לאחר שריפות יער, הם מלבלבבים יותר? על כך ועל עוד תקראו במאמר הבא
סיפורו של קבי עקיבא כפי שמסופר בגמרא ומהווה השראה בשבילנו עד עצם היום הזה. והמילים שהוא טבע עוזרות לנו לצלוח כל יום בהודיה
כשהיית במצוקה, כשציפית לישועה ולרחמי שמים, בכית וצעקת. אז מה קרה לך כעת, שבקושי שומעים את הקול שלך?! * היאור ממשיך לזרום והכלבים לנבוח, ואנחנו לזכור ולא לשכוח: היטיבו אתנו, צריך להכיר בכך! * שירת ההודיה
אנחנו רק צריכים להרחיב את הפה ולאמר תודות
ואז ואמלאהו – הקב"ה יוסיף לנו עוד ועוד מקרים והשגחות פרטיות וימלא אותנו בטוב
ווארט מחזק בנושא הודיה להשם יתברך ומה שבנ"א מקבל מהקב"ה תמורתו
ווארט מחזק בנושא תודה להשם על משקל המילה "ונתנו" נשקראת ישר והפוך
אסור לאדם להתפלל תפילתו בעצבון. ואם נעשה כן, אין נפשו יכולה לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפילה.
מיד כשיעור משנתו
אומר אדם את המילים:
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך"
הסידור מתחיל במודה אני ומסתיים בעלינו לשבח מאחר וקימת הבוקר היא יסוד לכל עבודת היום
ווארט חזק מהגאון ר' נתן גשטטנר זצ"ל לפסוק "אודה השם בכל לבב בסוד ישרים ועדה"
את קורבן התודה מביאים על נס שקרה לאדם. והרי בכל יום ויום מתרחשים איתנו ניסים חדשים, ואיך ניתן לאכול מנס של אמש על נס של היום?
"אני אסיר תודה לערימת הבגדים שדורשים כביסה וגיהוץ, כי זה אומר שיש לי מה ללבוש. לעייפות ולשרירים הכואבים בסוף היום, כי זה אומר שהייתי מסוגל לעבוד קשה"
למחרת יהודי אחר פרס מפה והעמיד כיבוד לציבור המתפללים. "מה קרה לך?", שאלוהו, "האם גם בך פגע רכב?". "לא", ענה האיש