אחהות עם אחריות
לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.
לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.
אל תדאגו ילדים שלי
הכל יהיה בסדר
בסדר שקבע לכם הבורא
בסדר שהוא החליט מלמעלה
וברגע הנכון
בשניה שבה יחליט אלוקים להאיר לכם את הדרך
הוא יעשה את זה
הכי טוב שאפשר
בתוך הצרות והדמעות
לדעת שדוקא שם
אין לנו אפשרות לברוח מהם
יש לנו רק אפשרות לקבל ולהאמין שהכל מאיתו יתברך
איך אומרים אנשים?
אני לא עומד בזה
אין דבר אומר לנו יעקב אבינו
אתם לא צריכים לעמוד בזה
אתם צריכים לשבת
כל קושי וצער הם הקדמה לזריחה גדולה שתבוא עליכם,
וברגע הנכון תזרח לכם השמש.
הבטריה שלנו גמורה
אפס אחוז
אין קליטה
אין אישה
אין אמא
אין משפחה
סחרחרה
יסורים זה כל תנודעת עףעף שאינה נכונה ומסבה לנו אי נוחות
יסורים זה השגחה
השגחה פרטית אישית על כל אחת ואחת מאיתנו
שמעוררת אותנו לתשובה
אין כזה דבר חוק מרפי
יש כזה דבר חוק ההשגחה
כי ככה השם רצה
לצאת החוצה אל השמים
לראות את האלוקות מדברת מתוכה
ולהתבונן אל תוככי הלב שלכם
ולהכניס אותה עמוק עמוק פנימה
ולהבין שהכל נעשה ברצונו יתברך
אני לא שואל שאלות
ואני לא מחפש תשובות
אני מבטל רצוני מפני רצונו
ועושה רצון קוני בהכנעה והתבטלות גמורה
מה פתאום להשתמש בלבנים הפושטיות שמתגלגלות בכל מקום
מה פתאום לסתת אבנים מתוך האבן הטבעית שהקב:ה נתן לנו ברחמיו
אנחנו חכמים יותר
אנחנו מבינים
לנו יש טכנולוגיות
אנחנו נוכיח לו שאנחנו יכולים לבד
את הסוכה מקפלים
את הסכך מגלגלים
את הקישוטים שומרים
ואת הערבות זורקים (עלה אחד אל תשכחו לשמור כסגולה לשמירה)
באתרוג נוגסים (למי שלא יודעת זאת סגולה ללידה קלה לנשוך את הפיטם)
ומרתיחים ומבשלים ושולקים
ומה נשאר?
כאילו הקב"ה בא ואומר לך
אני לא מבקש ממך להגיע לירח
לא מבקש ממך לצאת מגבולות האטמוספירה
רק התכנסות פנימית
חיזוק שרירים פנימי
אז למה כשאנחנו נופלים אנחנו שוברים כלים
בטוחים שלעולם לא נצליח להגיע אל היעד?
ברחם יש את שיא הנתינה שלנו לאחר
וכשהוא יוצא
ואנחנו חולקות איתו חלקיקי מסע
מהלחם שלנו
מהמיטה שלנו
(תצביע מי שלא זזה הצידה באמצע הלילה
כשהבן שלה מבקש לחסות תחת כנפי השמיכה 🙂 )
גם אם לא מגיע לנו כלום והרגע נולדנו
גם אם שברנו את כל העציצים בבית,
גם אם שפכנו שוקו על הרצפה וצרחנו את נשמתנו בלילה…
כמו תינוק
שמיעה היא לא סתם אקט פסיבי שעושה טובה למרצה
בשמיעה יש חלק פעיל שמביא איתו את הרצון הפנימי
שמסכים לקבל ולהכניס לאוזן דברים
לטוב לך
לטוב לי
לטוב לכולנו
אין מצב שהקדוש ברוך הוא רוצה להקשות עלינו
לייסר
לעצבן
לרדות
הוא הרי לא צריך אותנו הקטנים בשביל לבסס את מלכותו כאן
הוא היה הוא הווה והוא יהיה
אנחנו הם אלו שברי חלוף
ולכן
ואתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעימך
מה הוא בסה"כ מבקש ממך?
כי אם ליראה אותו
וללכת בדרכיו
לטוב לך
אילו היינו
לא היינו
אבל אנחנו כאן
אחרי כמעט 2000 שנות גלות
רוצים כבר לסיים את מסע האיכה
לקחת מוסר
לאמץ תוכחה
להאמין בכח שיש לנו
אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע
ואישה אחת קטנה שמתזזת בין כל זה
והמבט שלה צופה קדימה
היא אולי בוכה בלילה
אבל ביום משדרת שמחה
ויודעת
שיום יבוא
יפצע כשחר אורה
וארוכתה מהרה תצמח
ויבוא משיח אל היכלו
בזכותך, בזכותך, בזכות,
ובזכות כולנו!!!!
קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?
כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….
החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?
אי אפשר לדרוש גדולה
ואי אפשר לקחת גדולה
אי אפשר לקבל גדולה
ואי אפשר לעלות לגדולה
בלי האין עוד מלבדו!!
ופתאום היא מספרת
הרגשתי שלווה עמוקה,
כאילו ה' מחבק אותי ודואג לי
וידעתי שהכל יהיה בסדר.
והייתי רגועה באמת.
כי ככל שנברך יותר
כך נתברך יותר
ככל שנאהב יותר,
ושנשאף שהאושר יהיה נחלתם של רבים,
כך אנו נהיה אהובים יותר ומאושרים יותר.
כי אין על החלוקה הזאת שלנו
אין על היכולת הזאת לחולל יחד ריקוד מושלם
בתפקידים ומשימות ייחודיים
מתנות שקיבלנו ממנו
מה יקרה ברגע שתצאי מהחוקיות שלך
מהאובססיביות הזאת של השליטה של ככה צריך להיות
ואני חייבת להשיג אחת שתים שלוש וארבע
פתחי לי אומר לנו הדוד
כי אינו דומה מי שצריך ללכת לעבוד ולהביא את הכסף,
למי שיש לו ארנק סגור ושם נמצא כל הכסף,
הוא רק צריך לפתוח את הארנק.
ואנחנו רק צריכים ללחוץ על הידית
ולכן השמיטה היא כל כך בסיסית ביהדות
היכולת לשמוט
להבין שדברים גדולים מסתובבים מעלי
ואפילו פרוטה שנפלה לי מהכיס היא מכח גזירתו יתברך
זה לא העוזרת
וזה לא המבשלת
זה לא הבוס
וזה לא הכוס
זה הוא
גיל ההתבגרות שלנו נמצא בימי ספירת העומר כי הגיע הזמן לגדול 🙂
איך מחנכים חייל במסלול טירונות להצדיע למפקד?
לקצין סם מאנכשאוו מהצבא ההודי יש תשובה.
כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד מַרְאֵה כֹהֵן
כְּזֵר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן
כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן מַרְאֵה כֹהֵן
כְּטֹהַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר מַרְאֵה כֹהֵן
עוד השם ישמור
ועוד השם ישמור
עוד מילת השתתפות
עוד בקשת שותפות
עוד צביטה בלב
של יהודי כואב
ועוד תפילה קצרה
חבר לצרה
וכמה שזה משפיע!
שלושה שותפים באדם, ואיך יכול השותף השלישי לקחת בלי לעדכן את שאר השותפים?
ענן השם על המשכן בכל מסעיהם
איך זה יכול להיות?
כנסו להסברו של רשי
ולכח החזק של פרשת פקודי
הוא לא מוכן לסלוח. אבל יש מישהו אחד שמוכן לסלוח. כי יש סליחה אחרי הבגידה.
הוא מחליט לכמה דפיקות נזדקק עד שדלת חדרה של המנהלת תפתח
והוא מחליט מתי בדיוק הבצק של החלות יתפח
הוא מחליט עד מתי נמתין בתחנה, לרופא, לזיווג או לילד התורן
הוא מחליט בדיוק נמרץ את גודל העובר שיוולד עד לחלקיקי הגרם
הפיוט משורר לנו
"אילו הוציאנו ממצרים- ולא קרע לנו את הים דיינו"
סליחה? על מה יש פה להודות?
הרי אם הים לא יקרע עוד רגע קט יתפסו אותנו המצרים
יכו אותנו באכזריות
בסוף תגיע הגאולה, בסוף נשיר את השירה העשירית, בסוף נצא כולנו במחולות. בסוף נאמין. אבל גם היום יש לנו דרך לשיר אמונה להכיר שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל
איך מנחה יכולה לקיים דובים? איך מנוחה יכולה לגאול עמים? הסוד שכל יהודי יודע. אבל לא יודע כנראה עד כמה זה פועל
נשות הגאולה של אז הן אותן נשות הגאולה של היום. הן נשות העתיד שבזכותן עתידין להיגאל. בואי להיות חלק מהם וללמוד איך חושבים "יהודית"
איך אפשר לשים את התורה בראש, להביע דעה מנוגדת למקובל ועדין להישאר באחדות? יעקב מלמד אותנו שזה אפשרי.
ולמה כשהיא גדלה והחצ'קונים ממלאים לה את כל הפנים
ואנחנו אומרות לה "עזבי שטויות, את יפה גם ככה" היא לא מאמינה לנו?
מה ההבדל?
אין שום הסבר הגיוני כיצד עבד עברי,
עם עבר של אסיר בכלא,
של בוגד בית אדונו,
נהפך תוך שעות אחדות לשליט
של האימפריה החזקה בעולם.
לצדיק יש כח עצום לפעול באמצעות התפילות שלו
אבל כאשר ישנה איזו בחורה פשוטה מבית לא משהו, מארם נהריים,
שתפילתה היא תפילה לעני,
שדפי הסידור שלה רטובים מדמעות,
אז הבכיות הללו.
התפילות הללו.
תגברנה עליהן
על החיים ועל הצאצאים
על הפרנסה ועל הילודה
על כל מה שכואב וחסר ואינו
תפילה תפילה תפילה ושוב תפילה
כי אין עוד מלבדו!!
מאיפה לוקחים את היכולת הזאת להתגבר על הרצון הטבעי
ללכת נגד הרצון הטבעי
ולעשות את הכל בשלמות
אני מניחה שהרבה ריחמו על האמא המסכנה
ונדו לה בליבם
תפילה? ברור
הפרשת חלה? מצוין
ספר תורה? הכל צריך שיעשו
אבל האם באמת באמת, בפנוכו שלנו, האמנו שזה אכן מחיה מתים?
יש לנו הרי בית ילדים פרנסה בעל משפחה אהבה
ומה מציק לנו?
הפרצוף החמוץ של פלונית
והעקיצה של פלמונית
איך שפספת את המונית
ואוף על הפרי שהתייקר ממונית
קמתי בבוקר ראיתי שמש זורחת
נשמתי נשימות עמוקות
ליטפתי פרח רטוב מטל
זכיתי לראות עולם
בצהרים סערו הרוחות וגשם החל לרדת
ולעת ערב ראיתי כוכבים
האם הבנתי איך הדברים הללו קורים?
האם ניסיתי ללמוד את מהלכי השמים?
העולם בחוץ כל כך מפתה
כל כך מלא בריגושים
כל כך מוצף
ממש מבול של חומרים של מידע של סרטונים
מבול של חדשות של דעות של תמונות
כל כך קשה להיכנס אל התיבה…
מי שפתח אותה בעבורנו
האיר לנו את הדרך
נתן לנו כוחות של התחלה
זה האלף של אלוקים
זה הקדוש ברוך הוא בכבוד ובעצמו
זה עמוד האש והענן לנחותנו בדרך
יש לנו מה לעשות או אין לנו מה לעשות?
יש לנו דרך לזכות במשפט?
יש לנו דרך לכפרה לתשובה וסליחה?
יש.
יש ויש.
לפעמים אנחנו מרגישים שהכל באשמתנו
הלו אנחנו התרחקנו מעם השם
אנחנו לא קיימנו מצוות
אנחנו אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי
ואם כך
מגיע הייאוש ומחלחל לנו פנימה
איך נוכל לעשות תשובה
איך נוכל להתקרב אליו
זה כל כך רחוק
כל כך תלוש
כל כך לא מעשי
יש לנו טוב והרבה טוב
אבל כמישהו נוקש לנו מאחור ואומר לנו תשמחי
אנחנו ננעלות מתרגזות ומתמרמרות
כי נשוא השמחה שלנו מלאי חסרונות
וזה כלל לא פשוט וקל
לראות בהכל רק את הטוב והנאצל
פה נלמד למה החכמים יותר גדולים מהתורה
והכח שלנו כאחים, להתחבר לנשמה זכה וטהורה.
אנשים אומרים תמיד
שהם חוששים מרגע פטירתם מן העולם
ואני אומר על עצמי
שאני חושש מרגע שלאחר הפטירה
בו אצטרך לעמוד לפני בורא עולם
ליתן דין וחשבון על מעשי!
הכי קל זה לדמיין עתיד אטופי ורדרד
גולש על עננים של תכלת אינסופי ולבן
אבל בל נשכח
שזה גם מה שדמיינו אתמול על היום…
אנחנו מחפשות אידליה מושלמת
של חיים מושלמים
שאין בהם צרות ואין בעיות
שאין דילמות ואין שאלות
עולם אטופי
בתשעה באב, החל מחצות ניתן לקום מהרצפה ולשבת
ונשאלת השאלה איך?
איך באמצע היום הכי כואב הכי קשה כשהשרפה עדין בשיאה מתירים לקום מהרצפה?
יש לנו שואבי כוחות אדירים
ילדים מאתגרים, קשיים כספיים, בני זוג לא קלים
כל אחת ואחת עם הקשיים שהיא חווה
וכמה לא קל לנענע להם בראש
לגלים הללו שמטריפים לנו את הראש
יש לי אבא עשיר וחכם
יש לי אבא רופא נאמן
יש לי אבא שדכן
יש לי אבא עסקן
יש לי אבא שיש לו הכל
וכל מה שצריך ונחשב
קטן עליו…
"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ
וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'
וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר
וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת
ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת
איך אהבה מצליחה לפסוק הלכה
מול רב, פוסק או נביא?
איך אהבה מנצחת את הכל?
יש מצוות שלא תמיד באות לנו בקל
הכלים השונים
והרגלי האכילה שמשתנים
העבודה הבלתי מתפשרת
והגב הדואב לצד היד המגוידת
ההוצאות הרבות והנצרכות
וחישוק השפתיים שלא להוציא צרחות
הסידור הממורט
שבקצה המדף
התפילה היומיות הקצרה
החשובה והשלמה
לא כל מי שקופץ בראש הוא טיפש
יש גם חכמים
שיודעים לאמר
כן אנחנו ראשונים
כן אנחנו יכולים.
חטא העגל – מצב כל כך נמוך
איך אפשר להתקדם משם הלאה?
איך אפשר לישא ראש ולקום אל העתיד?
כל שבוע יש סיפור פרשת שבוע?
כל יום יש קורבן תמיד?
כל הזמן להיות בשמחה?
איך ממשיכים את התמיד הזה – לתמיד.
אם בסופו של דבר המנורה נעשתה מאליה,
לשם מה טרח הקב"ה להראות ולהמחיש למשה את אופן הביצוע של המנורה?
בשביל מה כל הבלגן הזה
מה רצה הקב"ה ממשה
מלמעלה ללמטה ומכל הצדדים
היהדות מלווה אותנו בכל הדרכים
מהאיש הפחות לרם המעלה
תורה היא ולימוד היא צריכה
יתרו שמע. מה הוא שמע?
האם גם אנחנו שומעים?
ומתי בכלל אפשר לשמוע טוב יותר?
מפתיע! אבל לא בדממה מוחלטת
כי לכל אחד מאיתנו יש משענת שנותנת לנו ביטחון
לאחד זה הכסף שצבור בבנק
לשני זו המשרה הרמה שהוא מחזיק
והשלישי זה הילדים שמרווים אותו בנחת
וכשהמשענת מטלטלת
כשיש משהו שמשתבש
אז הלב נרעד
כמה פעמים הרגשתם שאתם מדברים לקיר? שהילד שלכם לא שומע? שחבל על המילים?. הפוסט הזה יעורר אתכם לחשוב אחרת.
הכח הזה של השבוע
הוא כח של לצאת ממצרים וגאולה קרובה
הוא כח של צעקה ותפילה בתאורה רכה
ברחמים גדולים
ובאהבה גדולה
הלואי שנזכה
שכשעם ישראל יהיה בגלות,
כשעם ישראל יהיה בחשכה,
כשעם ישראל יהיה רחוק כל כך מרחק אלפיים שנה,
עדיין תמיד תמיד ימשיכו רבבות אבות ואמהות
לברך את בניהם בברכה של
ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה
השם מבטיח ליעקב "ויוסף ישית ידו על עינך"
יעקב אבינו עוצם עיניו באמירת שמע ישראל – ברגעי מפגש מרגשים
כי שמע ישראל היא הקריאה הנצחית של כל יהודי באשר הוא
במעמקים ובתהומות יש לה כח עצום לעלות
מה סוד הקסם שהיא מכילה?
כשנבין את המשמעות – נדע!
בואו תראו איך נראת גאולה שלמה
איך נגאלים כשהמכיר מכין לנו אותה עטופה בצלופנים של אהבה
וברחמים גדולים אקבצך – הלואי בקרוב
כשיש לך שמש וחיוך חזק על השפתיים
אז השמש הזה נכנסת גם ללב האחר
זה מאיר גם על האחרים
והסביבה כולה נראת לך טובה ויפה ומחויכת
תפילה על האחר
לא בשביל שנוכל לסמן וי על הרשימה
לא בשביל האגו שלנו שיהיה לנו נעים וטוב לידו
לא בשביל עצמינו
אלא בשבילו
תלמדי משרה
תלמדי מאסתר שקיבלה כוחות משרה
תהי את מקור כח לאחרים ותעבירי את זה הלאה