הרב חנוך דרורי מביא בעלון אהבת עולם משהו נפלא
הוא כותב כך-
במכת ברד כתוב
"הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד
אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה
ועד עתה"
וברש"י: "שרט לו שריטה בכותל
למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד".
ואם נשים לב
רק במכת ברד יש את הדיוק הזה של הזמן והשעה שיירד הברד
רק יש גם את המילה למחר וגם את המילה בדיוק וגם את הסימן של השריטה בכותל
"שרט לו שריטה בכותל
למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד"
והרי תחזית מזג האויר
אלא מסביר רבי יוסף צבי סלנט
שהדיוק הזה הוא בדיוק חלק מהנס
הרי איך מגיע ברד?
חזינו השבוע במזג האויר הסוער פקד אותנו
יום אחד יש רוחות
עננים קודרים
מתחיל טפטוף
הוא מתחזק
מתחיל גשם
הגשם נהיה סוער יותר
מתחיל ברד
יש איזו שהיא הכנה
זה לא שהלכנו בבוקר שמים כחולים שמש זורחת
והופ הרמנו עינים לשמים
בום ברד
אלא יש הכנה
וזה אגב חסד ענק
תחשבו על זה
כמה תודה צריך לתת לבורא עולם על החסד הזה
אבל במכת מצרים זה היה חלק מהנס
שמש בסמוך לסערה
שמים חפים מעננים
ובבת אחת ברז סוער של אש וקרח משמשים בערבוביה
לבני ענק
סערה עוצמתית מאין כמותה
שניה אחרי השמש
בדיוק כמו שאמר משה
כשהשמש תגיע לשריטה
בחוץ יהיה שמש
ובבת אחת יכירו כולם
בכוחו וגבורתו של מי שאמר והיה העולם
מה ההפך מיראת שמים?
ועכשיו תקשיבו טוב ללימוד האדיר שלנו מכאן
הרי מה מעידה לנו התורה?
"הירא את דבר ה' מעבדי פרעה
הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים,
ואשר לא שם לבו אל דבר ה'
ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה".
שואל האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור זצוק"ל
למה כתוב
ואשר לא שם לבו אל דבר ה'
ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה".
לפי תחילת הפסוק
הירא את דבר ה' מעבדי פרעה
הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים,
היה צריך להיות כתוב
ואשר אינו ירא את דבר ה' ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.
למה התורה כותבת "ואשר לא שם לבו אל דבר ה'"?,
הווי אומר שלא לשים על הלב זה ההפך מיראת שמים
שהרי
כולם הבינו שמשה רבינו לא מדבר שטויות
כולם הבינו שהמכה עלולה להתקים
אחרי 6 מכות מי לא פחד?
אלא מה?
היה יום יפה ונעים בחוץ,
השמש זרחה בשמים
אנשים אמרו יש עוד זמן
מה בוער?
כשנראה שמתתחיל להיות מעונן
כשנראה סימנים מקדימים נכניס את הבהמות
הם לא חשבו ש"זאת הפעם"
הכל יהיה ברגע אחד
כעת מחר כשהשמש תגיע לשריטה שבכותל
וברגע שיתחיל
כבר אין את מי להציל
הם היו אדישים
לא הזדרזו
לא שמו על לב
ומי שלא שם על לב
מי שמזלזל
יש בו את החסר הזה של יראת שמים
אין בו יראת שמים
מה בא אחרי שער הזריזות?
וזה עצוב
כי אנחנו רגילים לחשוב שחוסר יראת שמים זה לא לקיים מצוות
רגילים לחשוב שחוסר יראת שמים זה לחטוא בגלוי ובסתר
אבל לא
כמה פעמים קורה לנו שלקחנו שלוק מהקפה ונזכרנו שאנחנו בשריים?
כמה פעמים קרה ששכחנו שבירכנו או שלא
שהתפללנו או שלא
שלחצנו בטעות על המתג בשבת
ברור בטעות מה אני עושה בכוונה?
שנפלטו לנו מהפה משפטי לשון הרע
אוי אוי כמה שזה קורה
בלי שימת לב
בגלישה כזו
כמה פעמים נעצרנו ואמרנו
אוי שכחתי
אוי לא שמתי לב
לא נורא שוגג
מה לעשות טעיתי
השם יסלח
יסלח? בעזרת השם בוודאי
כלומר הלוואי
אבל בואנה
שב רגע עם עצמך לחשוב למה זה קרה
איך חלקי מצוות הפכו למצוות אנשים מלומדה?
איך שכחנו
איפה זנחנו
מה לא שמנו לב
מה יש לנו להניח עליו כדי שנזכור
כדי שנתחזק
שימת לב
היא זריזות
(לא סתם שער יראת שמים באורחות צדיקים מגיע אחרי שער הזריזות)
שימת לב היא הנחת כובד משקל על העניין
הוא זיכרון
כי דברים חשובים לנו באמת אנחנו לא שוכחות
דוד המלך אומר: "חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך" תהילים קי"ט
השבת הזו נתחזק במשהו קטן
ניקח על עצמינו ענין אחד זניח שולי
כזה שנראה לנו זניח ושולי
מצווה שדרכנו עליה
ונרים אותה
ברכה שהרצנו בפה
שלא כיוונו בה כוונות
ונניח עליה את כובד משקלנו
נכבד אותה
נשפוך לב כמים
ביראת שמים
ונזכה
לכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין.
הלואי הלואי ונזכה
