אישה עם עתיד

פרשה שמות היא פרשה שפותחת ספר חדש
ותקופה חדשה
אנחנו כבר לא משפחה של בודדים
אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ונשותיו ובניו
אלא עם יותר נכון אומה שהולכת ומתגבשת
בזהות שלה ובקשר שלה עם הבורא ומצוותיו
והאתגרים גם הם חדשים ובלתי מוכרים

ספר בראשית נקרא ספר היצירה
ואילו ספר שמות הוא ספר הגלות והגאולה
אמנם הרמבן מסביר שבספר שמות אין לנו עדין את הגאולה השלמה
כי לא נכנסנו לארץ
אבל יצאנו ממצרים וקיבלנו את התורה
וזה שלב גדול מאד בדרך לגאולה

כח של משה

ואיזה כח של גאולה יש לנו בפרשה הנוכחית?
בשבוע הנוכחי?
כח של משה

הספורנו אומר ב,י: 'ותקרא שמו משה'
למה ניתן לו השם הזה?
שהיה ממלט ומושה את אחרים מצרה.
כלומר הסיבה שנקרא שמו משה זה כדי להזכיר לנו
שהכח של היהודי זה למשות עצמנו מהחשיבה המצרית
חשיבה שמתקבעת בכאן ועכשיו ובגזירת הטבע
למצרים יש יאור שמספק להם מים ומשקה את שדותיהם
המבט של המצרים הוא כלפי מטה
הראש שלהם תקוע באדמה
אין להם גשם ומבט עליון שמרים ראש כלפי מעלה כמו בארץ ישראל
הם לא יודעים להרים ראש מעל המים
וזה גם מה שהם רוצים שיקרה ליהודים
הם זורקים את הילדים ליאור כדי שיטבעו ויטמעו שם
הם רוצים להחליש את הרוח היהודית
שמרימה ראש מעל המים ומסתכלת כלפי מעלה

ובעצם הולדתו של משה
הוא נותן לנו כח היום כמו אז
למשות את עצמנו מהחשיבה הזאת
להרים ראש מהיאור
ולא לחשוב כאילו אין מה לעשות
והכל בגזרת היקום
וזה הטבע של העולם
ואין לנו הרבה ברירות
ומה לעשות ככה זה החיים
וגזירת הגורל שיקרה לנו מה שקרה
ועוד שלל מילים מחלישות שמקבעות את החשיבה המצרית
ולא מאמינות בעצם בהשגחה פרטית

לחשוב "יהודית"

ספר שמות הוא ספר של גלות וגאולה
והגיע הזמן שנלמד איך חושבים גאולה
הגיע הזמן שנמשה את עצמנו ממי היאור
ונתחיל לחשוב "יהודית"
כמו בנות של השם
כמו בת-יה ששלחה יד ארוכה למרות שידעה שאין לה סיכוי
ומשתה את משה מהיאור והקיבעון המחשבתי שלו
הוציאה אותו לאור
והבינה שכל הקיום שלנו הוא נס
כל החיים שלנו הם נס
כל ההויה שלנו זה נס נס נס
והקדוש ברוך הוא צופה ומביט עלינו מלמעלה
ואליו צריכות העיניים שלנו להיות נשואות

וזה לא קל
והייתי אומרת אפילו מאתגר
בפרט בתקופה בה אנחנו נמצאות
תקופה של חושך ואי ודאות והסתר
תקופה של בלבול ודעות סותרות ומנוגדות

להתגבר על החושך

והנה הכלי יקר [בסוף פרשת שמות בפסוק האחרון של הפרשה]
 מתאר את ימי העקבתא דמשיחא שלנו היום
והמילים שלו ברורות יפות ומרגשות
ונונתנו הרבה כח להתמודדויות
וכך הוא כותב:
כי מהידוע שכך היא המדה
שבכל יום סמוך לעלות השחר
החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה
ואח"כ אור השחר בוקע ועולה,
וזה דבר טבעי
כי כל דבר טבעי
המרגיש שבא כנגדו איזו דבר הפכי לו, הרוצה לבטל מציאותו
אז הוא מתחזק ביותר כנגד מתנגדו
….ולסוף היא מנוצח כי גבר עליו ההפך.

אתן שומעות מה זה אומר?
שבכל יום סמוך לעלות השחר
החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה
ואח"כ אור השחר בוקע ועולה,
וזה דבר טבעי
כלומר זה טבע הבריאה ממש
חוק בטבע
שסופו להתקיים
ומי אם לא אנחנו נמצאות היום בסוף של הסוף
בחשיכה הכל כך עבותה
בהסתר הגדול של החיים
וזה מרגש כמה שזה מרגיש לנו קרוב
וזה מבכי כמה שזה מרגיש לנו חשוך
כי ככל שהגאולה קרובה
גם החשכה גדולה ועבותה

נשות מצרים של דורנו

היתה לי השבוע שיחה עם אישה צדיקה
יש לה ילד בחינוך מיוחד בבית – ילד מתוק בן 3
היא התלבטה מאד אם לערוך לו תספורת כלומר חלאקה של גיל 3
והחליטו לדחות את זה עוד קצת
שימשיך להראות תינוק ושהחריגות שלו תבלוט פחות בנוף
ההחלטה הזאת לא באה בקלות
וכשהגיע היום המיועד יום ההולדת
היא הרגישה שקשה לה כל כך לתפוס את הניגוד הזה
בו היום רגיל והילד הולך לגן המיוחד שלו כרגיל
כאשר בכל בית יהודי רגיל, זהו יום שנחגג אחרת.
והיא החליטה לחגוג את היום הזה ולהכניס קצת שמחה בבית
היא הכינה עוגה (הילד לא ממש מבין מה ההבדל בין עוגה לפרוסת לחם משוקלדת)
הרימה אותו על הכתפיים ומחאה לו כפיים
וחגגה לילדון שלא יודע בכלל את משמעות היום הזה
חגגה בחוץ
ובכתה בפנים

אמרתי לה
שזה מזכיר לי את נשות מצרים והמראות הצובאות
כתוב הרי בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל
ובזכותן עתידין להיגאל
וכל הזמן לימדו אותנו שזה בגלל שלא שינו שמם לבושם ומלבושם
וזה נכון
אבל אתן יודעות מה היה הכח הכי חזק של נשות ישראל
איך הפכנו מספר בראשית של משפחה קטנה
ב70 נפש ירדו מצרימה
לאומה? ל60 ריבוא? לעם?
זה היה הכח של נשות ישראל
לשמוח בחוץ ולבכות בפנים
החסיד, כך כתוב, אבלו בליבו וצהלתו על פניו
הן היו שחוקות מעבודה
מרוססות ומרוסקות מבפנים
ועם כל זאת כשהגיע הערב
כשהבעל חזר הביתה הן התקשטו
הן חייכו
הן הרימו ראש
וניהלו בית
ועבודה
וילדים
לא סתם ילדים – שישיות על שישיות
הרבה ילדים 🙂

נשות הגאולה של העתיד

ואותן נשות ישראל של אז
הן אותן נשות ישראל הצדקניות של היום
שמסוגלות לספוג את הבכי בכרית בליל
ובבוקר לקום ולנופף לשלום  לבעל
במסתרים תבכה נפשן
והילדים יזכו לחיוך לחיבוק לממתק קטן

תחשבו רגע
עצם זה שאישה יהודיה קמה כל בוקר מחדש
כלומר מחדשת את עצמה
וחיה את היום עם חיוך ושיר על השפתיים
עצם זה שאישה יהודיה בדור שלנו היום
בדקה שלפני הזריחה
בחושך הכי גדול
בכאב
רואה את הבן שלה שלא כמו כולם
ואוספת את הדמעות ושמה אותם בצד
ואופה עוגה  ומרימה אותו כמה פעמים ושרה לו שירים
מה שנקרא מורחת מייקאפ ושפתון על הדמעות
מתקשטת לבעל לילדים ולילדות
זה בדיוק כמו נשות מצרים והמראות הצובאות
אז כמו היום
עם כל כך הרבה תעצומות נפש שזה דורש….

וזה מה שאמרתי לחברה הגיבורה שלי
יקירתי,
אני חושבת לעצמי – זה לא רק שהפעולות שעשית ביום הזה מביאות גאולה
אלה הם הגאולה עצמה!!
מאחלת לכם ולה ולכולנו
שהחושך יתבהר
שהיאור יעלם
שנהיה כולנו בנות י-ה
ונישא מבט לי-ה
ויזרח כשחר אורנו וארוכתנו מהרה תצמח וכבוד השם יאסוף!!