יהודי נכנס אל רבי מנחם מנדל מקוצק
והתאונן על בנו, שאינו דואג לו לעת זקנתו "כל ימי חסכתי לחם מפי כדי שלא יחסר לבני דבר, ואלו עכשיו הוא מתנכר לי", הביע האב את כאבו.
אמר לו הצדיק: " כשיוסף בקש לאסור את בנימין, אמר לו יהודה, שאם יעקב אביהם יראה שבנימין איננו – הוא עלול למות. ולמה לא בקש לשחרר את בנימין בעבור עשרת בניו המחכים לו?
"אלא טבע האדם הוא, שהבנים אינם מצטערים כל כך בצערו של האב, כפי שהאב מצטער בצערו של בנו. וכבר אמרו הקדמונים 'אב אחד יכול לפרנס עשרה בנים, ועשרה בנים אינם יכולים לפרנס אב אחד' " …
היה הגאון מפניבז' זי"ע תמיד חוזר ואומר בדרשותיו:
"הילדים הם העיקר, הדור הצעיר הוא תקוות עתידנו"!
באחת הדרשות הצביע על הפסוק בפרשת ויגש
ויברך את יוסף ויאמר האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו… המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים.. (מח,טו-טז)
ושאל: לכאורה אינו מובן, פתח ברצונו לתת ברכה ליוסף וסיים המלאך הגואל… יברך את הנערים?
היכן כאן בדיוק הברכה ליוסף עצמו?
אלא, הסביר בהתרגשות, "הברכה הטובה ביותר בשביל אב יהודי היא כשבניו מבורכים"!…
הרב שלמה לוינשטיין שליטא מביא
מה"אוצר אפרים" שמביא את דברי הזהר הקדוש ששואל בדיוק את אתה שאלה (כנראה שאלה ידועה)
וחוזר ואומר כאשר מתברכים בניו של אדם, הוא מתברך תחילה. כלומר הברכה לבניו של אדם היא ברכתו שלו.
כולנו יודעים לשיר את הגמרא הידועה
"תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטרת לפני ולפנים… אמר לי [הקב"ה]: ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגלו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים…". הקב"ה בקש מרבי ישמעאל, שיברך אותו, ורבי ישמעאל שמע וברך את בני ישראל. הא כיצד?
אלא לפי דברי "הזהר" פשוט וברור – הברכה הגדולה ביותר לאב, היא כאשר מברכים את בניו.
מברכים אתכם כאן – הבנים והבנות הנכדים והנכדות שלכם ושל כל משפחות עמך בית ישראל
שיזכו להתברך בכל מילי דמיטב בשפע ברכה וחיים
שתזכו לראותם גדלים ופורחים שמחים ומאושרים הולכים בדרך התורה והיראה וממשיכים את השרשרת עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
