היתה יהודה לקדשו

בפרשת ויגש
יש משהו מאד עוצמתי ברגעים הללו
של המפגש עם יהודה
של היכולת שלו לגשת
לעשות צעד אקטיבי
ולהביא את עצמו ואת דבריו למלך

אצל יהודה מצאנו שהוא תמיד הראשון ש'הולך'.
כשהיה צריך לבנות משפחה, "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו"
כשהיה צריך לעבור למצרים ולבנות שם ישיבה, "וְאֶת־יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו…גֹּשְׁנָה".
כשהיה צריך להביא את בנימין למצרים, רק יהודה הצליח לשכנע את יעקב אבינו.
כשמצאו את הגביע באמתחת בנימין,
יהודה היה הראשון שחזר לבית יוסף –
"וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף".
משום שהוא קיבל על עצמו אחריות.
הוא זה שניגש תמיד
הוא זה שעושה
והוא זה שמתקדם
אגב נחשון בן עמינדב שקפץ למים בקריעת ים סוף
היה , איך לא, נשיא שבט יהודה

ובזכות העוצמה הפנימית הזאת
בזכות העשיה התמידית
הוא זוכה למלכות
כמו שכתוב במכילתא
ילמדנו רבינו באיזו זכות זכה יהודה למלכות,
אמר להם רבי טרפון אמרו אתם,
אמרו זה בזכות שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו, שהצילו ממיתה,
אמר להם דיה להצלה שתעמוד ותכפר על המכירה,
אם כן בזכות שאמר ויכר יהודה,
אמר להם דיה להודאה שתכפר על הביאה,
בזכות שאמר ישב נא עבדך תחת הנער,
אמר להם מצינו בכל מקום שהערב משלם.
אמרו לו רבי, למדנו באי זו זכות זכה למלכות,
אמר להם כשעמדו שבטים על הים,
זה אומר אני יורד תחילה,
וזה אומר אני יורד תחלה,
קפץ נחשון בן עמינדב ושבטו אחריו לתוך גלי הים,
לפיכך זכה למלכות,
שנאמר בצאת ישראל ממצרים וגו'
היתה יהודה לקדשו,
ישראל ממשולתם
אמר להם הקב"ה מי שקדש שמי על הים יבא וימשול על ישראל. (בשלח פרשה ה)

כמה עוצמה טמונה ביכולת הזאת
להתקדם
לעשות
לפעול
ולא להשתבלל
לא להרפות
ולא לתת לקושי לעצב לנו דמות עצבה ובלתי פעילה

לקום לבוקר של עשיה

תחשבו על עצמכן
בחיי היום יום
איך נראה בן אדם עושה
לעומת בן אדם רפה
מה קורה למי שלא מתקדם
ומה קורה למי שיושב על  מקומו

וזה לא רק בקטע פעיל
של עושה לא עושה
אלא גם בקטע מחשבתי
לפעמים אנחנו אולי נראים כעושים
הידיים פועלות מטבחות מטגנות מנקות מסדרות
אבל זה רק  בגלל שכך הן רגילות
ובפנים יש משהו כבוי
לא מתקדם
תקוע על מקומו

לעומת ימים שהלב שלנו מזניק אותנו קדימה
ויש בו שמחה וכח להתקדם
ימים שאנחנו לא משתבללות בפינה בכעסים בכאבים
אלא נותנות לעשן לצאת החוצה
ומכניסות אלינו אויר צח של קבלה
מבצעות סירקולציה בלב שלנו
ומשהו פנימי מתחיל לפעול שם
משהו פנימי מתחיל להשתנות

בימים  כאלה, שמגיעים אחרי ימים מעוננים,
צריך לברך ביתר שאת
ברוך משנה  הבריות
ברוך שנתן לנו את הכח להשתנות
ברוך הנותן ליעף כח
שנותן לנו אויר חדש
שמזרים בנו כוחות
ברוך המחדש בטובו בכל יום תמיד
להתחדש זה כח
להתרענן זה כח
להיות שמש בענן זה כח על
זה פריצה אדירה של אנרגיה
זה כח ראשוני בראשיתי יהודי
ברוך הוא וברוך שמו
ועל כך מודה אני

להודות באופן אקטיבי

יהודה זה גם מלשון הודיה
אין משהו זורח ומתקדם יותר ממנה
אישה מודה היא אישה פרודקטיבית
היא אישה שלוקחת את הקושי למקום של עשיה
שהופכת את הכאב למקפצה
שמפעילה מנגנונים של התחדשות ושל תקוה
הודיה נותנת  לנו כח להתקדם
הודיה זה כלי
זה לא רק איזו סגולה נחמדה
או סטיקר טוב על מכונית
הודיה זה החיים
ושם הויה שנמצא לנו בתוכו
שם הויה זה שם של רחמים
הודיה מורידה לנו רחמים מאיתו יתברך

אמרנו שיהודה הוא מלכות
אבל על המלך לזכור שלא כוחו וגברתו נתנו לו את החיל הזה
לזכור מי הביא אותו את המלכות הזאת
ולכן ביהודה
אותיות יהוה
השם שנמצא בתוך שמו
יהודה זה אותיות י' ה' ו' ה'
שם השם תמיד לנגד עיניו

הליווי התמידי של שם הויה

כאשר אסתר המלכה דיברה עם אחשוורוש
והוא שאל אותה 'מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן'?
ענתה לו
'איש צר ואויב'
ובגמ' כתוב שהיא הרימה אצבעה וביקשה להחוות כלפי המלך בעצמו
ובא מלאך והסיט את אצבעה כלפי המן.
והשאלה נשאלת היא:
וכי אסתר לא חשבה
שאם תצביע כלפי אחשוורוש
היא מסכנת את עצמה ואת כל מבצע ההצלה?
אלא שאסתר היתה כל כך מחוברת לשם הויה
כל כך מחוברת אליו יתברך
שהיא דיברה כל הזמן עם השם
היא הרגישה שהיא איתו
וכששאלו אותה מי הוא זה ואיזה הוא
היא בכלל לא חשבה שהמלך אחשוורוש שואל אותה
זה היה ברור לה ששם הויה שמלווה אותה הוא זה ששואל אותה
כי היא הרי מדברת רק איתו
משכך היא לא ראתה בכל בעיניים החומריות את הסיכון שבדבר

וזה בדיוק מה שקורה גם כאן בפרשה שלנו
בוועידה הזאת של השבטים מול יוסף
ובגישה של יהודה
כאשר יהודה ניגש אל יוסף,
הוא יודע כי זוהי רק השתדלות
והקובע העיקרי זה רק הקב"ה,
ולכן ויגש אליו 'יהוד ה' היינו שניגש אל הוי" ה שהוא שם ד'
ואותיות יהוה הן אותיות הרחמים
שם השם הוא ממידת הרחמים
וממנו ביקש שיושיעם
הוא בכלל לא דיבר אל יוסף
הוא לא ניגש אליו

זה רק היה נראה כך
בעיני הבשר שלנו ושלהם
כי באמת,
במהות שלו
בחיבור התמידי שלו
הוא כולו היה שקוע בתוך הויה של אמונה
של שיח תמידי עם השם
יהודה

הכח היהודי

זה הכח יהודי שיש לנו השבוע
כח של חיבור של שם הויה
כח של עשיה של קפיצה למים של נחשון
כח של פריצה הצלחה וחזון
כח שמחבר אותנו בקלות אל השמחה
ואל ההודיה
אל הרחמים ואל ההויה

הלואי הלואי ונזכה