לחפור בכח אל הכח

וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר׀ אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם
אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם
וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר־קָרָא לָהֶן אָבִיו:
וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ־שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים
וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם־רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם
וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ
וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם־עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ
וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי־עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ:
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע

קטע מהפרשה שתפס אותי נוכח הבלגן אצלי בבית
חופרים סוגרים
יורד גשם מגלים שיש רטיבות
ושוב חופרים ושוב פתוחים ושוב סותמים
עכשיו זה בכלל צנרת ששמו הפוך
אז שוב פותחים ושוב חופרים ושוב אבק שממלא את הריאות והארונות
ושוב סוגרים והולכים הביתה ומשאירים אותי עם כל הבלגן
ופשוט הלכתי לבדוק איזה כח זה יכול לתת לי היום
אם לא כח לנקות לפחות כח נפשי לצלוח אותו
ועל הדרך מעבירה לכן את תוצאות הבדיקה הזאת 🙂

אבא חפר בכח והבן?

נתחיל מהכח הראשון
כח העשיה וההתקדמות
וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם
אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים.

לאברהם הייתה בשעתו עבודה מאוד קשה,
הוא ראה עולם של כאוס, ומצא את הקב"ה.
הוא עשה את החפירה הראשונה של בארות האמונה.
בארות מלשון באורות
הוא ראה אור של אמונה
הוא היה באורות כמו שאומרים

אבל עבודת יצחק,
היא כבר בלי אורות וצלצולים
עבודת יצחק היא עבודה סיזיפית קשה ומלוכלכת
עבודה שמגיעה מצד הגבורה
זה כבר לא אורות של אמונה
אלא זה לחפור בעומק
בחשכה
בקושי

וזה הכח של יצחק
למרות הקושי
למרות הניסיון והכאב
הוא נכנס למלאכת פתיחת הבארות הסתומים
באותה עצימות
ובאותה עוצמה
כאילו היו אלה בארות חדשים.

כל ההתחלות קשות

אולי כל ההתחלות קשות
אבל כל ההמשכים קשים פי כמה וכמה 🙂
כדי להתחיל הכוחות שלנו מגויסים למטרה
הם מצליחים להניע
הם עובדים
איפושהו ומתישהו בשלב מסוים העניינים מתחילים לחרוק
אנחנו מתנהלים בעייפות יגעים
אין לנו את הניצוץ ההתחלתי שאנחנו כל כך משוועים לו
עכשיו צריך למצוא כח אחר שמניע אותנו
משהו פנימי שיתן לנו את הפוש להמשיך

ויצחק בחפירה שלו השבוע
נותן לנו פוש של גבורה
של דחיפה
ושל התקדמות
או כמו שאומרים הערובשים שמסתובבים אצלי בבנין
יאלה יאלה
יאלה לכו תעשו משהו
תתקדמו
קחו משימה של התחלה ותעברו לצעד הבא
תמשיכו גם בלי הברק של ההתחלה
תחפרו לעצמכם מי תהום
מים שיניבו אתכם מבפנים

כי יצחק הוא גבורה
אברהם היה חסד
כשאברהם חופר בארות מתמלאים ממי הגשמים מלמעלה
זה חסד
זה ההתחלה שנותנת לנו כח,
זה האנשים שמתפעלים שדוחפים אותנו קדימה
זה המשוב מהסביבה
זה העולם והשואו שבחוץ

יצחק זה גבורה
יצחק לא יכול למלא אותם בכח החסד
הוא רק ממשיך את מה שאביו חפר
כבר אין את ההתלהבות הראשונית
ולכן הוא צריך לעמול קשה כדי שהן תתמלאנה ממי התהום
מהבפנוכו של הבן אדם
מהמקום הפנימי שממלא לנו את הלב
שנותן לנו כח להמשיך
שמניע אותנו לפעול
מלמטה

הוא צריך לעבוד קשה
ולכן כשרבים
הוא לא מתווכח
הוא שותק
שוב גבורה
וחופר באר אחרת
ועוד באר
צריך הרבה כח לעמוד מול מריבה ולשתוק
הרבה כח לאסוף את עצמך מחדש
ולהתחיל מהתחלה
לחפור שוב
ולא רק זה אחרי 2 בארות שהוא חופר ומבין שעדין יש מריבה
הוא מעתיק את עצמו למקום אחר

"ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה,
ויקרא שמה רחובות".
מה זה "ויעתק"?

לפני קריעת ים סוף, כשהמצרים סגרו על בני ישראל כתוב:
"ויאמר ה' אל משה, מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו".
כתוב על זה בזוהר הקדוש:
"מה תצעק אלי" – בעתיקא תליא כולא.
אומר החוזה מלובלין: הכל תלוי ב'העתקה',
רומז להם להסיח דעתם ולהסיר עניין רדיפת מצרים מדעתם, ואז יוושעו!

אתם קולטים מה המשמעות של זה?
הכל תלוי בהעתקה
אם יצחק חופר בארות
וכל פעם באים מולו רועי גרר ועושים לו צרות
הסחת הדעת תועיל
רומז להם להסיח דעתם ולהסיר עניין רדיפת מצרים מדעתם, ואז יוושעו!
פשוט חד וחלק
אם אני אשכח מהצרות שלי הם ישכחו מהם
להסיח דעת
כמו בשבת שאומרים לנו כאילו כל מלאכתו עשויה
כמו כל הגישות הפסיכולוגיות החדשות שמלמדות אותנו להרפות
להסיח דעת
לשכוח
לא להתעסק עם הצרות
כמו שאמר פעם מי שאמר
אל תתעסק עם הצרות שלך
והם לא יתעסקו איתך
תן להקב"ה לנהל אותם
עזוב אותם
תפסיק לדוש בהם
להתעסק איתם
לדבר עליהם
לבכות בגינם
לספר לכולם מה עשית מה לא עשית
להאנח
עזבו אותם לנפשם
הם לא שווים סיפור
רדו מהם
שכחו
תכניסו משהו אחר לאוויר שלכם
תנשמו גאולה
תחפשו באר אחרת לדבר עליה
באר מניבה
זה מצריך גבורה
מצריך כוחות נפש
שלא תחשבו שלהעתיק מחשבה זה משהו קליל
בקטנה
זה עבודת מידות קשה
אולי מבין הקשות שיש
אבל זה שווה
הו הו כמה שווה
זה מביא מנוחת נפש
רגיעה
והרבה מאד הכנעה
כניעה לאין עוד מלבדו
לא שליטה על החיים שלך
לא ניהול של הצרות שיש לך
אלא הרפיה
זה שלך רבונו של עולם
אתה הבאת לי את זה
אתה תנהל
הכל בסדר
מה שתחליט
ואם לא תחליט זה גם טוב
אני בידיים שלך

להפסיק לעשות עסק

"ויעתק" – להסיר ולהעתיק את המחשבה מענייני הרדיפות
והמחלוקות… ממילא על הבאר הזאת כבר לא רבו.

איך כתוב לנו בפרשה על הבאר הראשונה?
 "כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ".  (התעשקו בשין)
אומר רשי "נתעסקו (בסמך) עימו עליה"
עשו מזה עסק
טררם
ניפחו את זה
דיברו על זה
התעסקו בזה
הכניסו ראש
במריבה
במקום הפחות טוב
לא הניחו לה לגווע
לא הרפו ממנה
דשו בזה שוב ושוב ושוב
חפרו לעצמם כאב
סוג של מזוכיזם 🙂

אז השבוע הזה יש לנו כח
להתחיל .
ולא רק להתחיל-
להתקדם.
להניע את עצמינו מבפנים
לעשות משהו בשקט בלי צלצולים
בלי רעשי רקע
בלי הפרעות חיצוניות
להרפות את המתח מהכאב
ולתת לעצמינו זמן של שקט
להנביע את המעיין הפנימי
ולהרוות את הנפש שלנו
לפחות בקצת
משלוות הבוטח 🙂