מלך עוזר ומושיע ומגן ומקים

בפרשת פקודי יש לנו פסוק מהמם שאומר כך:
ויביאו את המשכן אל משה, את האהל
ואת כל כליו, קרסיו קרשיו בריחיו ועמודיו ואדניו
דרשו רבותינו (תנחומא אות י"א הובא ברש"י):
"וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה"-
שלא היה יכול שום אדם
להקים את המשכן מחמת כובד הקרשים,
שאין כח באדם לזוקפן,
ומשה העמידן.
אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא:
"איך אפשר הקמתו על ידי אדם?"
אמר לו הקב"ה עסוק אתה בידך,
נראה כמקימו,
והוא נזקף וקם מאליו,
וזהו שנאמר (שמות מ יז) הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הוקם מאליו.

והכלי יקר מפרט יותר ואומר
 כתיב בפרשה שלשה פעמים לשון הקמה,
א' תקים את המשכן,
ב' הוקם המשכן,
ג' ויקם משה,
וארז"ל (ויק"ר נב, ד)
שהיו ישראל וכל חכמי לב מקימים את המשכן
ולא יכלו להקימו
אמר הקב"ה עסוק אתה בהקמתו והוא עומד מאליו
שנאמר הוקם מאליו
ומסיים ומבטיח הכלי יקר:
ויש בזה רמז לכל המעשים אשר האדם עושה
כי קצרה יד האדם להשלימם החל וגמור
אלא האדם הוא המתחיל וה' יגמור על ידו,

מדהים.
האדם הוא המתחיל וה' יגמור על ידו,

מי עוזר למי

השבוע זכינו לחגוג בחתונת ביתי הרביעית
הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו
ורגע לפני כיבוי האורות באולם
כשנפרדנו מהמחותנים לשלום
בעלי סיפר על יהודי שחיתן את בנו האחרון
ואמר לאנשים סביבו
אתם חושבים שהקב"ה עזר לי בנישואי ילדיי?
לא.
הוא לא עזר לי בכלל
הוא עשה הכל לבד!!
אני לא עשיתי דבר…
אם לא הוא לא היה מוקם הבית הזה
אם לא הקדוש ברוך הוא לא היה מוקם המשכן הזה
כי מבעלדי עוזו ועזרתו אין עזרה וישועה.

ואני חושבת לעצמי כמה פעמים אנחנו נמנעות מפעולות
בגלל אותה גאווה טיפשית שבטוחה בכוחי ועוצם ידי
כמה פעמים אנחנו נמנעות מהתקדמויות
בגלל החשש שמא לא נצליח
שמא נכשל.
אנחנו לא נצליח?
אנחנו נכשל?
זה בכלל שייך אלינו?
אומר לנו הקב"ה עסוק אתה בידך,
נראה כמקימו,
והוא נזקף וקם מאליו…

מי גומר למי

ומי לנו יותר כהבטחת הכלי יקר שאומר מפורשות
ויש בזה רמז לכל המעשים אשר האדם עושה
כי קצרה יד האדם להשלימם החל וגמור
אלא האדם הוא המתחיל וה' יגמור על ידו,

אז יאללה
קומי תתחילי תתקדמי תעשי
כי זה לא את
את קמה? את מתחילה? את עושה? את מתקדמת?
לא יקרה של אבא בשמים
אנחנו לא עושים כלום
הקדוש ברוך הוא לא עוזר לנו במאום
הוא עושה הכל לבד
נראת כמקימה
והוא נזקף וקם מאליו

רק תתחילי.
פתחי לו פתח.

מה גודל הפתח שלך?

בחומש במדבר (פרשת בלק כד, ב)
בברכת בלעם את ישראל נאמר:
וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו,
ודרשו רבותינו (בבא בתרא ס ע"א) מה ראה?
ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה,
אמר: ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה.

וביארו המפרשים
שרמז בזה בלעם על הנהגת השם בענין
פתחו לי פתח כחודו של מחט
ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם
כלומר ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה
שהפתח של עם ישראל מול הפתח של הקב"ה לא תואם גודל
לא פרופורציוני
הם פותחים פתח קטן כחודו של מחט
והקב"ה פתחו גדול כאולם

כי זה הכח האלוקי שקיבלנו
וזה הכח הענק של השבוע שיורד אלינו מהפרשה
כח להקים משכן לתת מקום לשכינה
להרים עולמות
גם כשנראה לנו שזה קשה
שאין לנו יכולת לעשות זאת לבד
להרגיש את יד השם יחד איתנו
תומכת בנו
מובילה אותנו
ומרימה אותנו אל המטרה

בימים ובלילות יש סיוע ועזרה

הרבי מסלונים בעל הנתיבות שלום
מקביל את בניית המשכן לבניין הבית הפרטי שלנו
שהוא כאמור משכן להשם
הוא אומר כתוב בפרשה
"כִּי עֲנַן השם עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם".
לאמור: הן במצבים הטובים המשולים ל"יומם",
ימים בהם הכל ברור,
והן במצבים קשים המשולים ל"לילה",
בהם הכל חשוך ומעורפל,
בכל ה"מסעות" ובכל תחנות החיים של האדם,
עליו לזכור ש"ענן השם" והשכינה ממלאים את משכן חייו

בכל מצב שהוא הקדוש ברוך הוא איתנו
כי מה בעצם קרה כאן
הקב"ה מצווה על משה להקים את המשכן והוא מוקם
למחרת מפרקים את המשכן
ושוב הוא מוקם
ושוב מתפרק ושוב מוקם
ושוב מתפרק
איזה קושי עצום
מפעל חיינו משכן ביתנו לא מרגיש יציב
אדם קם מתקדם נופל
שוב קם ושוב כושל נופל
מתרומם
מתקדם
והופס
נופל
איזה כאב שזה
אומר הרבי מסלונים אל יאוש
בלילה בקושי בכאב הנפילה
ביום באור בקימה ברינה
תמיד מלווה אותנו שכינה

מי מפרק ומי בונה

גם משה רבינו לא מקים את המשכן מייד
נראה כמקים והשם מקימו זה לא קורה מייד
רשי מביא את דברי המדרש
"כל שבעת ימי המילואים היה משה מעמידו ומפרקו
וביום השמיני העמיד משה את המשכן ולא פרקו
אמר רבי חיא בר יוסף כל שבעת ימי המילואים היה משה מפרקו ומעמידו למשכן 2 פעמים
רבי חנינא אומר שלוש פעמים בכל יום
כלומר
המשכן נבנה ופורק, נבנה ופורק פעמיים שלוש בכל יום,
כל יום מחדש
ולקח זמן רב עד שמשה הצליח להעמידו ולייצבו באופן סופי.
נו ואז?
להתיאש?
לא.
כי ברגע שאת יודעת
שאלוקים לא דורש ממך את התוצאה
אלא את אותה תנועת הנפש פנימית שמבקשת לקום
ברגע שאת מתחילה
פותחת פתח כחודו של מחט
להתגברות הראשונה לנסות
לעשות
ויש בך אמונה שענן השם איתך
בתקופות של אור יומם ולילה נחשך
אזי אם ירצה השם ובעזרתו בלבד
יוקם בית השם לתפארה
אצלך
במשכן ביתך
ובקרוב ממש בירושלים הבנויה

הלואי הלואי ונזכה.