פאזל תוצרת ישראל

פרשת במדבר מתחילה בפסוק
"וידבר השם אל משה בהר סיני…
שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר"
מסביר רבי יעקב אבוחצירא זצו"ל בספרו מחשוף הלבן:
למה ציוה הקב"ה למנות את ישראל? מה עיקר המצוה בה?
דישראל חובה להיות בהם שישי ריבוא,
דלא יצא ממצרים עד שהיה בהם שישים ריבוא
ואם לא השלימו שישים ריבוא לא היו יוצאים.
ומשום דהתורה יש בה שישים ריבוא אותיות,
ויש בו שישים ריבוא פירושים,
וצריך שיהיו בישראל שישים ריבוא נשמות כדי שכל נשמה תיטול אות אחת ופירוש אחד,
משום הכי הוצרכו להיות בהם שישים ריבוא נשמות.

וזהו מה שנרמז במילה ישראל
דישראל ר"ת יש שישים ריבוא אותיות לתורה
יש שישים ריבוא אופנים לתורה
ועכשיו מוסיף 
נוסיף רמז הנשמות במילה ישראל
יש שישים ריבוא אורות לישראל
והאורות הם הנשמות שהם אור מאורו יתברך שהם חלק אלוקי
עכ"ל

מדהים!
זה מתכתב ממש עם מה שאומר רבי צדוק הכהן מלובלין
שבפרשת במדבר נתבררו כל פרטי הנפשות שיש להם מספר
וכולם נכללים בשורש הקדושה
(כולם הכוונה כולם ללא יוצא מן הכלל גם מי שנורא בא לך להוציא אותו מהכלל הזה)
וממשיך רבי צדוק
וכדאיתא בזוהר
שאם היה חסר אפילו נפש אחת מישראל לא היתה ניתנת להם התורה!.

תחשבו על זה
יש שישים ריבוא אותיות
שישים ריבוא מבני ישראל
מספר עצום
וכל אחד מיוחד במה שהוא
כל אחד הוא כוכב
גם לכם בבית יש כמה כוכבים
ויש כוכבים נופלים…
אבל אילולא הם לא היתה ניתנת תורה
אילולי הייחודיות שלהם,
אילולי התפקיד שלהם לא הינו מושלמים כעם
לא היה ישראל
וזאת חשיבה קשה לעיכול
בפרט כשזה קרוב

לו היו מדברים איתנו עכשיו על מחפשי הדרך בהודו
לו היו מדברים איתנו עכשיו מי שרחוק מעולמנו
נו,
זה ברור לנו שיש להם חלק וצריך לקרב אותם 

מי כאן הנורמלי?

אבל כשהחלק הזה תקוע לנו בבית
והוא לא ממש עושה את מה שאנו חושבים שנכון לו לעשות
והוא מתבלבל בדרך
ולא כל כך מיישר קו עם הדרך שאנו מתווים
פתאום הלב שלנו לא יכול להכיל
מה פירש הוא לא רוצה ללמוד?

אין כזה דבר לקום מאוחר

אנו לא מוכנים לקבל התנהגות שונה ושוברת מוסכמות
הרי חייבים!

ומה זה שהשכנים נדבקים ולא גומרים לברבר שטויות
הם לא נורמלים (כבר עשינו להם איבחון כן?)
והגיס בכלל,
מה הוא חושב את עצמו
אפשר לחשוב מי הוא ומה הוא…

על כולם יש לנו מה להגיד
לכולם אנחנו מחלקים אבחנה
וזה ממש לא נורמלי
שאנחנו בטוחים שכולם לא נורמלים

ורק אנחנו
נורמלים (ברור 🙂 )
רגילים
סתמיים
עושים תמיד מה שצריך
אומרים מה שנכון לאמר
עומדים במקום הנכון
טוב נו
אנחנו נורמלים

הנורמלי האחרון?

אז זהו שצר לי לנפץ את בועת ה"בסדר" של עצמינו
אולי אנחנו "בסדר"
אבל יש עוד אנשים שהקב"ה העמיד אותם בסדר הזה
וזה הכי בסדר שיכול להיות
פשוט כל אחת קיבל מתנה אחרת מאיתו יתברך
כל אחת קיבל ממנו התמודדות שונה
מיקום שונה
חיים שונים
כוחות נפש שונים
יכולות שונות
והכי חשוב יעד שונה
מטרה אחרת
ייעוד יחודי כדי להיות חלק מתוך המסה הזאת של כל השישים ריבוא

המדרש בפרשת במדבר אומר
"מה תמרה זו אין בה פסולת,
אלא תמרים לאכילה,
לולבין להילול,
חריות לסיכוך,
סיבים לחבלים,
סנסינים לכברה,
שפעת קורות לקרות בהן בתים –
כך הם ישראל,
אין בהם פסולת,
אלא מהם בעלי מקרא,
מהם בעלי משנה,
מהם בעלי אגדה,
מהם בעלי מצוות,
מהם בעלי צדקות" (בראשית רבה מא, א).

לכל אחד יש תפקיד
ואף אחד לא יכול להיות מושלם בהכל
לולב מתאים למצווה לולבין להילול
אבל הוא לא יכול להיות לקורות
הוא לא יכול לקרות את הבית
פשוט אין לו את זה
ולא תגידו עליו שהוא טיפש הוא חסר בינה
או גאותן או לא נורמלי
כי הנורמלי שלו זה להילול
התמר מיועד לאכילה
לברכה
והוא לא יכול להיות לחבלים
גם לא לכברה
יש לו תפקיד אחר
נורמלי או לא זאת לא שאלה
זה התפקיד שלו
זה מה קבע לו השם מתחילת בריאתו
ובכך הוא משלים את תפקידו להיות חלק מהתמרה
מעץ הלולב המושלם והשלם

פאזל של שישים ריבוא חלקים

עם ישראל זה לא סתם מקבץ של אנשים
זה לא איזה כותרת יפה עם פס אדום מתחת כדי לסמן פריטים בודדים
עם ישראל זה איחוד מושלם
פאזל ענק של שישים ריבוא חלקים
שאחד משלים את השני

לכן לפני מתן תורה כתוב ויחן שם ישראל כנגד ההר
כאיש אחד בלב אחד
זה לא אומר שלא היתה בהם את הייחודיות
אלא שההשלמה עם השונות  היתה מושלמת
כל אחד הסכים לקבל את השני באחדות שאין שניה לו
כל אחד הבין שמה שהוא עושה זה רק חלק
ואי אפשר זה בלא זה
מהם בעלי משנה
מהם בעלי אגדה
מהם בעלי צדקה
ואין פה בכלל שאלה על מידת השפיות של מישהו
והאבחונים שאנו נותנים ככה בקלות לכל דורש

כתוב לנו בהפטרה לפרשת במדבר
והיה מספר בני ישראל
אומר על זה המדרש בהושע
שבשלוש ברכות נתברכו ישראל
ככוכבים כחול וכעפר
משל למי שיש בידו שלש אומנויות "זהבי זגג ויוצר"
מי שהוא אוהב קורא אותו בנו של זהבי – זה משה שהמשילם לכוכבים
מי שהוא שונא – קורא אותו בנו של יוצר – זה בלעם שהמשילן לעפר
ומי שהוא לא אוהב ולא שונא – קורא אותו בנו של זגג – זה הושע שהמשילן לחול

מה הזוית שלך?

כלומר הכל פה ענין של זוית ראיה
עם ישראל נמשלו לכוכבים לחול ולעפר
תלוי איך אנו מסתכלים על זה
מי שהוא אוהב קורא אותו בנו של זהבי
קורא אותו בשם מכבד
מבין שיש לו תפקיד
מי שהוא שונא קורא אותו בנו של יוצר
זה בלעם

ואנחנו?

איך אנחנו מכנים את החלק אלוקה ממעל שמסתובב לנו בבית?
איך אנחנו מכנות את מקבץ הפרטים הללו שמרכיבים שישים ריבוא מישראל?
לא היינו רוצות להיות מאלו שקוראים אותו בנו של יוצר
לאלו שרומסים ומקטינים אותם לחול ולעפר
בואו נישא עינים לכוכבים
נסתכל להם בעיניים
ונראה את היופי של הכוכבים המקיפים אותנו
את היופי של כל יהודי מישראל
את הייחודיות הזאת שמחברת אלינו
נבין שרק בכח הזה יש לנו אפשרות לקבל את התורה
 להיות חלק

“מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים. לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא” (תהילים קמ”ז ד’).
 כותב המלבי”ם,
“כל אחד יש לו שם המורה על כוחו העצמי –
ולכל יחיד ויחיד מהם יש שליחות ועניין מיוחד,
שרק הוא יכול לפעול ולעשות
ויחד הם צבא השמיים כאן בארץ.
כמו שבורא עולם נותן שם לכל כוכב ומונה אותם,
כך מונה בשמות את בני ישראל
להראות כמה חביבים עליו.

חביבים עליו
ובודאי חביבין גם עלינו
הלואי הלואי ונזכה