פה-סח בתודה

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
צַ֤ו אֶת־אַֽהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָֽעֹלָ֑ה הִ֣וא הָֽעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨ה עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ:
בהמשך כתוב
אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶּֽה
רשי מתעכב על המילה צו ומסביר לנו
שצו זה לשון זירוז
למה היו צריכים לזרז את הכהנים
כי בהקרבת העולה יש להם חסרון כיס
ותמיד במקום של חסרון כיס יש עיכוב
יש מניעה
יש קושי
במקרה שלנו חסרון הכיס הוא שהעולה מוקרבת על המזבח כולה
והכהנים לא מקבלים ממנה חלקים
אין להם את מתנות הכהונה שהם רגילים לקבל מקורבנות אחרים
ולכן צריך לזרז אותם
צו את הכהנים

להזדרז בקושי

וזה נותן לנו נקודה חזקה למחשבה על איך שאנחנו מתנהגות ביומיום
בחיים שלנו כולם
ובערב פסח בפרט
נקודה שכדאי לשים לב אליה
כי יש מצוות שקשה לנו איתם
אם מחמת חסרון כיס – נראה לנו שהן משתלמות פחות
וגורמות לנו אי נוחות
אם מחמת חסרון כח – נראה לנו שהן קשות הרבה יותר
לא מתגמלות
מתישות
ואז אנחנו צריכות להדהד לנו בראש את הקריאה הזאת
של צו את אהרון
אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות
צו אותי ואותך ואת כולנו
תכניסי חשק ו'געשמאק' לעבודת השם
למצווה הזאת שזנחת בצד
שאת מתקשה איתה
תכניסי לה קצת להט בעצמות
אש של התלהבות
איך כתוב בהמשך
"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"
כל אחת מאיתנו צריכה להדליק אצלה בנפש את אש התמיד
להוסיף לעצמה מפעם לפעם חומרי בערה
לטרוח ולהוסיף עצים
להגביר את ההתלהבות
ולתת לעצמה את עצמה
עם כל המרץ היא רק יכולה

הטיפ של הפרשה

ואתן יודעות?
יש לכך טיפ קטן שמופיע בהמשך הפרשה
קוראים לזה
קורבן תודה
כתוב בפרשה "אם על תודה יקריבנו
והקריב על זבח התודה חלות וכו'
פעמיים מופיעה המילה תודה בפסוק
ורבי נתן מנמירוב כותב:
"ועכשיו, כשאין לנו קורבן
צריכים להודות בפה בכל ליבו
שזהו בחינת השמחה
ועל ידי השמחה וההודאה להשם
מהפך הכל לטובה"

להודות זה קל?

וכמה שאנחנו יודעות tת זה בעומק הלב
חשוב להזכיר לעצמנו את זה עכשיו
בערב פסח
ערב חג ההודיה שלנו
ערב היום הגדול בו נשב ונהלל על ניסיו וחסדיו
יש מצוות שלא תמיד באות לנו בקל
הכלים השונים
והרגלי האכילה שמשתנים
העבודה הבלתי מתפשרת
והגב הדואב לצד היד המגוידת
ההוצאות הרבות והנצרכות
וחישוק השפתיים שלא להוציא צרחות
כן זה בא לנו בגלים
כשפתאום את צריכה לבלוע כמה צפרדעים
לא לכעוס לא לצעוק לא לאמר מילה
לעמוד דום, לחנך להיות הדמות הגדולה והמכילה
זאת עבודת המידות
עבודת כהן גדול של קורבנות
ואת עושה את זה
ומתקשה
ובדיוק בשביל הרגעים הללו
מגיעה אלינו פרשת צו בתזכורת רכה
צו אותך יקרה ואהובה
התמלאי בכוחות
כי אש תמיד תוקד על המזבח
לא תכבה
תני לעצמך טפיחת עידוד
קרבן תודה
הרחיבי פיך
בתפילה והודיה
ואם ירצה השם
נזכה עוד השתא
להתראות ובקרוב
בירושלים הבנויה