"ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה
וישמע אלוקים את נאקתם" (פרשת שמות)
כלומר רק אחרי שבני ישראל צועקים מתפללים
הקב"ה שומע להם
ויש כאן יסוד מאד גדול להבין
כי ברגע שנבין את זה כאן
נבין גם את מהלך הגאולה העתידית שלנו
נבין איך צריך לפעול
כדי שבשבוע הבא כבר נזכה להיות בירושלים עיה"ק
הגאולה מורכבת מחמישה שלבים
חמש לשונות של גאולה
ובמילים בפרשה "ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה וישמע אלוקים את נאקתם"
במילים הללו טמון השלב הראשון של הגאולה
תפילה
הבנה שאני במקום נמוך ואני זקוק לעזרה
הכרה בקושי שלי
וקריאת הצילו
מכירות את כל אלה שלא זקוקות לעזרה
הכל טוב אצליהן
"לא אין צורך לעזור לי"
"אנחנו בסדר עם זה"
"אנחנו נסתדר"
זה אנשים שאי אפשר להתקרב אליהם
כי הכל הרי בסדר
אין שום מעטה פריך של "קשה לי"
"אני נזקק"
וברגע שעם ישראל מבינים שאין להם אפשרות לסבול יותר
והם נזקקים לעזרה
הם פונים למי שאמר והיה העולם
וזועקים אליו
כאן מפציע הרגע הראשון של הגאולה
"וישמע אלוקים את נאקתם"
כי בשביל לצאת ממצרים צריך קודם כל לצעוק לעזרה,
להאמין שהגאולה היא דבר אפשרי
ולגלות רצון
והתעוררות הרצון היא השלב הראשון בגאולת הנפש שלנו
עצם התפילה, הצעקה, וקריאה לעזרה
מעידה על האמונה הפועמת בנו שאפשר אחרת
ואנו רוצים את האחרת הזה.
ואין דרך אחרת לצעקה מלבד תפילה
כי התפילה היא היסוד החשוב שאנחנו חייבות לקחת איתנו לגאולה העתידית
אני רוצה להביא כאן סיפור
ששמעתי בשבועיים האחרונות נראהלי מאתיים פעם
למה כל כך הרבה?
פשוט רשמתי את הבן שלי לקו התוכן של לשכת התעסוקה לילדים
זהו קו תוכן מהמם ומומלץ לילדים ובפרט למוזיניק בן 7 שחי בבית של מתבגרות טיפוסיות 🙂
ואין לו מה לעשות
אין לו מה לעשות
ממש אין לו מה לעשות
רחמנות 🙂
במסגרת המנוי שלי רכשתי לו גם המון סיפורי צדיקים להאזנה
ובשבועיים האחרונים אנו שומעים מהרמקול
שוב ושוב את אותם הסיפורים
סיפורי דוידוני וגמדודי, סיפורים על הלכות שבת וגם המון סיפורי צדיקים יפים ומחנכים
שאחד מהם הוא הסיפור על "נקדימון בן גוריון"
ובגלל שהבן שלי מאד אוהב את הסיפור
יצא לי לשמוע אותו שוב ושוב ושוב ושוב
ומרוב שהוא חפר לי
ננסה לכל הפחות להוציא ממנו משהו טוב
מסר שיהדהד גם עבורינו
סיפורו של נקדימון וההגמון
נתחיל עם הסיפור
נקדימון בן גוריון יהודי עשיר בירושלים של אז
ושלוש שנים של בצורת
כאשר עולי הרגל אמורים להגיע לירושלים לבית המקדש
ואין מים לחלק להם
נקדימון עושה מעשה
הולך להגמון
מציע לו מכספו 12 ככרות כסף שישולמו לו עד למועד מסוים
תמורת שימוש ב 12 עינות מים שיש להגמון
חולפים שבועות אחדים
מגיע קרוב לזמן הפרעון
ההגמון שולח תזכורת נוספת
ובבוקר יום הפרעון בעצמו הוא מופיע בביתו של נקדימון בן גוריון
נקדימון משלח אותו בתואנה שעדין היום גדול
ובצהרים נקדימון אומר עדין יש לי שהות של יום
ולקראת ערב כשנקדימון מבין שאוטוטו הוא יצטרך לשלם את 12 ככרות הכסף
נכנס לבית המקדש
והגמרא מספרת:
אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך
שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי
אלא לכבודך עשיתי שיהיו מים מצויין לעולי רגלים
מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים
עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים של ההגמון
בכמות העולה על מה שנקדימון לקח ממנו
ונקדימון אומר לו
שילמתי לך את חובי ואפילו יותר
מה שאומר אתה יכול לתת לי עודף אפילו 🙂
אבל ההגמון לא מוותר כל כך מהר
והוא טוען שהחוב שולם רק לאחר צאת הכוכבים
משכך מגיע לו הכסף שהובטח
ונקדימון מסתובב לאחוריו
מתפלל שוב
והקדוש ברוך הוא מחזיר חמה לאחוריה
והשמש עולה בשמים
ואני שומעת את הסיפור הזה שוב ושוב ושוב
ומתפעמת מהאמונה החזקה של נקדימון בן גוריון
שבטוח שהקב"ה יעשה נס
ושואלת את עצמי
למה רק ברגע האחרון קרה הנס הגדול הזה
תשובה לשאלה מה היה חסר לנקדימון
ואז נופל לי האסימון ואני מבינה
נקדימון לא התפלל
אבל נקדימון היה יהודי מאמין
הו הו מאמין
יותר מידי מאמין
הוא כל כך האמין שהקבה יעשה לו נס
שאפילו השתדלות כמו תפילה הוא לא חשב לעשות
הוא הרי עשה הכל לכבודו יתברך
ואת זה הוא מעיד בתפילתו
"לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא
כי אם לכבודך עשיתי זאת"
אבל כן,
דבר אחד היה חסר בכל הסיפור הזה
הזעקה
התפילה שיוצאת מתוך ההכרה בחסר
הבקשה
לנקדימון חיכו בשמים 12 עינות מים לשפוך על בית ההגמון
העינות מים חיכו לו למעלה
כל העננים חיכו שבועות לתפילה הזאת
ורק אחרי שהוא מתפלל
הקב"ה שומע, מקבל ומסייע
השמים מתקדרים בערים
ויורדות כמויות אדירות של מים שמציפות את כל עינות המים של ההגמון
תוך כמה דקות הכל מתמלא
ואז
ברגע שנקדימון מבין את הרעיון
מבין את היסוד הזה של התפילה שבלעדיו אין גאולה
הוא כבר משתמש בזה מהר מאד שוב
כאשר ההגמון אומר לו שהתשלום קרה רק בערב
ומגיע לו בכל זאת הכסף,
הוא מסתובב לאחוריו
ושוב פותח בתפילה
ונעשה לו נס שהשמש חוזרת למרכז השמים
תפילה
אנחנו נמצאים בתקופה מתוחה
וכל הזמן הדיונים הללו של כן עסקה לא עסקה
חטופים שבויים וכו'
ואנשים מתדיינים מה מתאים היה לעשות ומה לא
וזה מדהים
כי הרי אין לנו דרך להכריע בעיסקה הזאת
והדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות – זה להתפלל
יש איזה מיזם שכל אחד לוקח שם של חטוף
ומקדים שבת לזכותו
מיזם שאני כבר מתחילתו משתתפת בו
מתפללת ומקדימה שבת לזכות החטוף גיא (גילבוע דלל) בן מירב
שהקב"ה יחזיר אותו בקרוב ובמהרה הביתה בשלום יחד עם כל הנמצאים בצרה ובשביה
והשבוע כששמעתי שהוא ברשימה שאינה משתחררת
עצרתי את הלב היה לי קשה לשמוע את זה
ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות
ואם בגלות מצרים שהיא בבואה לכל הגלויות העתידיות,
תפילה היתה השלב הראשון בדרך לגאולה
הרי שגם כאן בגלות האחרונה
תפילה היא השלב הראשוני של הגאולה העתידית
אי"ה בקרוב ובמהרה
