השבוע פרשת נשא
הפרשה שמגיעה לנו אחרי חג מתן תורה
ועוזרת לנו להתקדם בכל אותן החלטות יפות וטובות
שקיבלנו על עצמינו בהקשר לחג
ובהקשר לתורה כולה
מקדמת אותנו בקיום המצוות
ונותנת כח ענק להתקדם
פרשת נשא מספרת לנו לקראת סופה את סיפור הנשיאים
וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת משֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן
וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם
וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָֹ֗ה
שֵֽׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה
וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָֹ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַֽעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וכו'
ואם תרצו זהו תחילת סופה של הפרשה
ותחילת תחילת העבודה שלנו
כי מה היה הסיפור עם הנשיאים?
בפעם הקודמת בתרומות המשכן
הנשיאים מתמהמהים מלהביא תרומה למשכן
הם מצפים שעם ישראל יסיים להביא את תרומתם
ומתכננים להביא את מה שישאר
אממה
לא נשאר
עם ישראל הביא
והביא
והביא
והביא
ולנשיאים פשוט לא נשאר מה להביא
מילים מבוזבזות?
בפרשת נשא הנוכחית
הנשיאים מקדימים את כולם
ומיד ביום כלות משה להקים את המשכן
ויקריבו נשיאי ישראל ויביאו קורבנם
ומה הקב"ה אומר למשה?
קח מאיתם והיו לעבוד עבודת אוהל מועד
כלומר המנחה הזו רצויה בפניי
ולא סתם רצויה
אלא שהיא מפורטת החל מאמצע הפרשה עד סופה
כל יום בנפרד
כל נשיא בנפרד
ובימי ניסן כשאומרים את קורבנות הנשיאים,
לא אומרים בימים אלו תחנון
וזה תמוה
הרי קורבנות הנשיאים היו אירוע חד פעמי ביום סיום המשכן
מה פתאום שיעשו מזה כזה טררם?
כזה אירוע גדול
מה פתאום שיבזבזו עליהם כל כך הרבה מילים בתורה?
איזה ענין גדול יש לנו ללמוד מכך?
אלא
המדרש בשיר השירים על המילים יפה את רעיתי כתרצה
אומר
יפה את רעייתי כשאת רוצה
עם ישראל מראה את תמצית יופיו ברצון שלו
ואומר כך
כד את בעי, לית את צריכא בעי מכלום, מילף מכלום
כד את בעי – אם לבבך שלם עם השם
לית את צריך למילף מכלום
אינך צריך לבקש משום אדם ללמוד ממנו כלום
רק הרצון בעצמו יודיע לו כמה נחת רוח אתם עושים
להביא את הרצון
וזה מסביר לנו גם את עניין קורבנות הנשיאים
הנשיאים מתנדבים כאן מייד
הם מביאים את הלב שלהם מייד
את הרצון שלהם
את הכח שמעורר את הלב להתחיל
להתקדם
לעשות
לפעול
באידיש קוראים לזה עם כל הברען
עם כל הלהט הקדושה והמרץ
הרבה פעמים אנחנו רוצים לעשות משהו
מתכננים להיות טובים יותר
להתקדם
לעבוד על מידות לא מעובדות מספיק
ומשהו שם לא מתקדם
אנחנו לא מצליחים להניע את הגלגלים
ואז מגיע שלב התירוצים
טוב נו, אני בתקופה עמוסה איך בכלל חשבתי להוסיף לעצמי עבודה
או
מה לעשות החברים שלי הורידו אותי מהעניין
והמשפחה שרציתי לאמץ לא היתה הכי לעניין
הילד שלי היה זקוק לי בבית בלתי אפשרי לצאת לעזור בחוץ
אמא שלי טיפוס חזק לא נראה שזה נחוץ
תירוצים מתירוצים שונים
שהכותרת הראשית שלהם היא רצון
רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב דיבר פעם כח הלב והרצון
והוא שמע איך אחד מהשומעים נאנח
היכן מוצאים לב כזה
השיב לו רבי נתן בתקיפות "לב יש לך. תתחיל ללבב אותו"
כי לב יש לנו
כח רצון הקב"ה טבע בנו
צריך רק להתחיל
להראות נכונות
להביא עגלות צב ובקר
ולפעול
לא להתעצל
לנעוץ מסמר של התחלה בלי תירוצים
באופן אישי
הדוגמא שכעת עומדת לי מול העיניים (פשוט ימי חמישי שלי פותחים בזה)
אלו הם שיעורי היוגה שלי
שנים תיכננתי לעשות את זה
חשבתי שזה חשוב לגוף ולנשמה
דיברתי על זה שזה יעזור גם לחיטוב וירידה במשקל
נאמתי כמה שזה בריא
אבל לא עשיתי עם זה כלום
אמרתי שיש בי רצון
אבל אין לי זמן ואין לי כסף ואין לי מכון כושר מוצלח
בעצם לא התחשק לי ודיי
והתירוצים היו רבים
עד שפשוט הגעתי לשיעור נסיון ושילמתי מראש ל12 חודשים
זהו.
כאן כבר לא היתה לי ברירה
עשיתי מעשה
חתמתי קבע
אין דרך חזור
וב"ה שאין
כי כשהרוטינה מתחילה אנחנו פתאום שואלים את עצמנו
איך לא עשינו את זה קודם
ולמה לא נרשמתי כבר לפני עשור
ברכי נפשי על שיצאתי לעבודתי
בעל הנתיבות שלום האדמור מסלונים מביא ווארט מהמם מהמגיד ממעזריטש
על הפרק ברכי נפשי בתהילים
פרק קד
דוד המלך פותח במילים ברכי נפשי את השם אלוקיי גדלת מאד
ומפרט את כל יופי הבריאה
יופי בעלי החיים
יופי החסידה המקננת על ההרים
יופי היעלים השפנים שבסלע חוסים
הוא מתאר את יופי הים הגדול
השמש הירח והכל
כשבאמצע הוא אומר
מה רבו מעשיך השם כולם בחכמה עשית
וכו'
שואל הרבי מדוע באמצע התיאור עוצר דוד המלך לאמר מה רבו מעשיך השם?
לכאורה זהו פסוק שאמור להיות מסכם בסוף או בהתחלה כפתיח
מדוע באמצע פרק ק"ד באמצע כל התיאור המלבבים והמלבלבים
עוצר דוד המלך לאמר מה רבו מעשיך השם
אלא שימו לב מה כתוב לפני המילים מה רבו מעשיך השם
על מה אומר לנו דוד המלך מה רבו מעשיך השם
פסוק קודם לכן אומר דוד המלך
יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי-עָֽרֶב:
ואז ממשיך
מָֽה-רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ | יְֽהוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ
ואח"כ שוב ממשיך לתאר את הבריאה
אבל הפסוק מה רבו מעשיך השם מתיחס לא לכל הפרק אלא ל-
יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפָעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי-עָֽרֶב:
כשדוד המלך מתאר את האדם שיוצא לעבודתו מידי בוקר וערב
זה מביא אותו לפרץ של התלהבות
להתרגשות בלתי רגילה
ולקריאה של מה רבו מעשיך השם
מה מרגש בכך שבנ"א יוצא לפועלו ולעבודתו?
מה הביג דיל?
אלא שזה המסר הענק עבורנו
אותה תכונה מיוחדת המאפיינת רק בני אדם
המוטיבציה שמניעה אותנו להתקדם
הרצון
מנוע שמניע את כל יושבי תבל
מנוע אדיר שמצליח להתגבר על קורי השינה הכי דביקים
על השואב המיטתי הכי גדול
ואותו צריך לגייס לעבודת השם שלנו
את המנוע הזה צריך לגייס לתורה שלנו
להתחלה של הנישואין היפים הללו בין קודשא בריך הוא ואורייתא
ביננו לבין התורה הקדושה
לקום. לפעול. ולעשות.
פרשת קורבנות הנשיאים נרשמה בפירוט ולדורות
ולא אומרים תחנון בימים שקוראים אותה
מהסיבה שהרצון הוא העיקר והוא ההתחלה של כל עבודת השם שלנו
זה עתה סיימנו את מעמד הר סיני
יצאנו מחג השבועות קורנים ושמחים
ומה עכשיו?
מה אנחנו עושים עם זה כעת?
איך מתקדמים הלאה?
התשובה נמצאת ביד הרצון
לא סתם רצון ערטילאי שאין בו ממשות
רצון מוקפא ולא ממומש
אלא רצון עם יתדות ברזל שנקבעות באדמה
רצון שמעורר אותנו לפעול ולעשות
רק תלבבו אותו
שבת שלום מבורכת ורוצה
