כי ככל שנברך יותר
כך נתברך יותר
ככל שנאהב יותר,
ושנשאף שהאושר יהיה נחלתם של רבים,
כך אנו נהיה אהובים יותר ומאושרים יותר.

(קצרמר לפרשת בהעלותך)

בפרשת מסעי מוזכרי כל המסעות של עם ישראל. מה העניין לציין אותם לדורות? ומה המשמעות כאשר יש לנו יעד ומטרה להגיע אליהם?

תחשבו לרגע  מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו. מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים? מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת?

אין בעבירה זו שום הנאה פיזית, בנא לא נהיה מזה שבע, לא נהיה מזה עשיר ובטח לא בריא
זה לא מביא לנו שמחה לא נחת ולא פרנסה

כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו