
וכל השאר הם רק סוסים…
גם אם לא מגיע לנו כלום והרגע נולדנו
גם אם שברנו את כל העציצים בבית,
גם אם שפכנו שוקו על הרצפה וצרחנו את נשמתנו בלילה…
כמו תינוק

גם אם לא מגיע לנו כלום והרגע נולדנו
גם אם שברנו את כל העציצים בבית,
גם אם שפכנו שוקו על הרצפה וצרחנו את נשמתנו בלילה…
כמו תינוק

שמיעה היא לא סתם אקט פסיבי שעושה טובה למרצה
בשמיעה יש חלק פעיל שמביא איתו את הרצון הפנימי
שמסכים לקבל ולהכניס לאוזן דברים

לטוב לך
לטוב לי
לטוב לכולנו
אין מצב שהקדוש ברוך הוא רוצה להקשות עלינו
לייסר
לעצבן
לרדות
הוא הרי לא צריך אותנו הקטנים בשביל לבסס את מלכותו כאן
הוא היה הוא הווה והוא יהיה
אנחנו הם אלו שברי חלוף
ולכן
ואתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעימך
מה הוא בסה"כ מבקש ממך?
כי אם ליראה אותו
וללכת בדרכיו
לטוב לך

אילו היינו
לא היינו
אבל אנחנו כאן
אחרי כמעט 2000 שנות גלות
רוצים כבר לסיים את מסע האיכה
לקחת מוסר
לאמץ תוכחה
להאמין בכח שיש לנו

אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע

ואישה אחת קטנה שמתזזת בין כל זה
והמבט שלה צופה קדימה
היא אולי בוכה בלילה
אבל ביום משדרת שמחה
ויודעת
שיום יבוא
יפצע כשחר אורה
וארוכתה מהרה תצמח
ויבוא משיח אל היכלו
בזכותך, בזכותך, בזכות,
ובזכות כולנו!!!!

קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?

כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….
החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?

אי אפשר לדרוש גדולה
ואי אפשר לקחת גדולה
אי אפשר לקבל גדולה
ואי אפשר לעלות לגדולה
בלי האין עוד מלבדו!!

הארץ אמנם אוכלת את יושביה,
הארציות שואבת אותנו חזק אליה
יש עבודה ובירוקרטיה וקניות
יש דירה לארגן לסדר לקשט וליפות
יש חיים בחוץ בפנים בין אנשים ומשרדים
יש רצון להרשים להקסים להתמקצע במכונים הגדולים

ופתאום היא מספרת
הרגשתי שלווה עמוקה,
כאילו ה' מחבק אותי ודואג לי
וידעתי שהכל יהיה בסדר.
והייתי רגועה באמת.

כי ככל שנברך יותר
כך נתברך יותר
ככל שנאהב יותר,
ושנשאף שהאושר יהיה נחלתם של רבים,
כך אנו נהיה אהובים יותר ומאושרים יותר.

כשבנ"א מבין שמה ששלו שלו
והוא קיבל את זה מתנה מהקל
ובכוחות הללו הוא צריך לפעול
אז היא מצליח לגייס את עצמו הרבה יותר טוב
ולהתקדם בעבודת השם שלו

כי אין על החלוקה הזאת שלנו
אין על היכולת הזאת לחולל יחד ריקוד מושלם
בתפקידים ומשימות ייחודיים
מתנות שקיבלנו ממנו

מה יקרה ברגע שתצאי מהחוקיות שלך
מהאובססיביות הזאת של השליטה של ככה צריך להיות
ואני חייבת להשיג אחת שתים שלוש וארבע

פתחי לי אומר לנו הדוד
כי אינו דומה מי שצריך ללכת לעבוד ולהביא את הכסף,
למי שיש לו ארנק סגור ושם נמצא כל הכסף,
הוא רק צריך לפתוח את הארנק.
ואנחנו רק צריכים ללחוץ על הידית

ולכן השמיטה היא כל כך בסיסית ביהדות
היכולת לשמוט
להבין שדברים גדולים מסתובבים מעלי
ואפילו פרוטה שנפלה לי מהכיס היא מכח גזירתו יתברך
זה לא העוזרת
וזה לא המבשלת
זה לא הבוס
וזה לא הכוס
זה הוא

גיל ההתבגרות שלנו נמצא בימי ספירת העומר כי הגיע הזמן לגדול 🙂

איך מחנכים חייל במסלול טירונות להצדיע למפקד?
לקצין סם מאנכשאוו מהצבא ההודי יש תשובה.

ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון

בואו תראו איך נראת גאולה שלמה
איך נגאלים כשהמכיר מכין לנו אותה עטופה בצלופנים של אהבה
וברחמים גדולים אקבצך – הלואי בקרוב

איזו מצוה תעמוד לנו לזכות בגלות האחרונה ותעזור לנו להתגבר עליה?
מדוע דוקא אסתר שלא זכתה לכבד הורים בחייה, זכתה להיות לעזר לעם ישראל בתקופת המן?
על כך ועל עוד במאמר שלפניכם

מאמר נפלא בענין היכולת לבקש מהקדוש ברוך הוא כל מה שליבינו חפץ

אברהם אבינו מיום שעמד על דעתו, הטרידה אותו שאלה מוסרית ורגשית דוחקת: למי התודה? למי הברכה? מי הוא אדוני ולמי כל השפע הבלתי פוסק הזה, השופע בכל יום תמיד על כל אחד מבריותיו, מעניק להם חיים, מספק להם את כל צרכיהם?

זה קרה בקיץ שנת תשע"ה, בבית משפחה מקרובי משפחתי. בני הזוג שוחחו ביניהם על ענין ההודאה, ועל החשיבות לראות את הטוב שהקדוש ברוך מעניק להם, בהעניקו פרנסה, ילדים, בריאות ונחת. הן זה ממש לא מובן מאליו – מדובר בשרשרת ניסים רצופה וגלויה, ויש להקדיש זמן להודות על כך!