אחהות עם אחריות

לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור בואו כל עוד אנו חיים נחיה! נעשה נהיה פעילים אקטיבים ולא נחכה שיעשו לנו לא נבכה שעשו לנו נעשה אנו.
מקור תמונה: Photo by Daniel Irmler on Unsplash
0
(0)

מחקר מענין שנערך ב1969
וקיבל הרבה הדים
וממנו הסתעפו מחקרים נוספים שחידדו את תוצאותיו

נחקר שלא ידע שהוא בעצם נמצא תצחת מחקר
הגיע למשרד כלשהו
וכשהיה בחדר לבד המזכירה פתאום נכנסה לחדר הפנימי
ואז נשמע רעש מחריד יחד עם קולה של המזכירה שקורא
אוי הרגל שלי – הצילו
במחקר בדקו איך מגיבים הנחקרים
ויצאו עם תובנה מאד מענינת
כאשר היה במשרד רק נחקר אחד
כלומר רק בנ"א אחד
70 אחוז מהאנשים רצו ונכנסו להציל את המזכירה
אולם כאשר היו 2 במשרד
ובעצם מצפים כעת ששתיהם יקחו אחריות משותפת
הרי שלמרבה הפלא
רמת האחריות ירדה
ורק 40 אחוז מהנחקרים רצו קדימה ונכנסו להציל את המזכירה
למחקר הזה היו הדים רבים
והוא קיבל את השם "אפקט הצופה מהצד"
או פיזור האחריות
כלומר ככל שיש יותר אנשים
רמת האחריות יורדת בניגוד לכל הציפיות
והאדם שנזקק לעזרה בעצם מקבל הכי פחות עזרה

יהודה היהודי אח משפחתי

הפרשה שלנו פותחת במילים
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך
ויגש אליו יהודה
יהודה נמצא בין 11 אחים שעומדים מול יוסף
11 אנשים שיכולים לקחת אחריות
גם יוסף יכול לקחת אחריות על עצמו ולהציל את המצב
אבל לא
ויגש אליו יהודה
יהודה עושה צעד אקטיבי
לוקח אחריות על המצב וניגש
האחריות הזאת של יהודה נובעת מתחושה הדדית של אחווה פנימית עמוקה
יהודה הוא גם זה שכשיוסף נזרק לבור אומר לאחים שלו
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו:
מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ.
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ,
כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"

יהודה מרגיש אל יוסף כאח
בעוד אחיו קראו ליוסף
בעל החלומות,הילד, הנער, או בכלל בכינוי גוף שלישי כמו שאמרו ליעקב אבינו
וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ. הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא, אִם לֹא
האחים לא רואים בו אח

אבל יהודה כן
מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ.
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ,
כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא;

וממילא
וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו
הם מרגישים את האחוה הזאת ומוכרים את יוסף

ועדיין
יהודה שמרגיש את תחושת שותפות הגורל והאחוה
שמרגיש את האחהות והחיבור בין אחים
מרגיש גם קצת אשם
הוא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה פנימית
ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו"
הוא מבין שהצורה בה התנהגו האחים לא היתה נכונה
ויורד מהם
ומתחיל לקבל על עצמו את אותה אחיות שתהפוך אותו בעתיד למנהיג
את אותה אחריות שתהפוך אותנו כולנו בזכותו ליהודים
לבעלי תחושת אחוה פנימית עמוקה ואחריות הדדית משותפת

יהודה לא נותן לגורל לנהל אותו
אלא הוא לוקח אחריות
גם במעשה תמר
ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני
הוא לוקח אחריות על המעשים שלו
וזוכה בברכת אביו ליהודה אתה יודוך אחיך
גור אריה יהודה

להסכים לטעות, להסכים להודות.

וזה מבכי לחשוב
כי לפעמים אנחנו עושים מעשים שגורמים לנו להקטין את עצמינו בעיננו
לפעמים אנחנו מרגישים מטופשים עם אמירות שאמרנו
עם מעשים שהנמיכו אותנו קצת
שגרמו לנו להיות לא מספיק מכובדים
לא מספיק רצינים, אמינים או בוגרים
אבל תראו מה קורה כאן,איזה היפוך מדהים
ברגע שאנחנו לוקחים אחריות על המצב
ברגע שאנחנו מסכימים כביכול עם מה שעשינו
מקבלים את זה ועומדים מול המראה
מול עצמינו ובשרינו
ואומרים
אוקיי,
אנחנו עשינו
אנחנו טעינו
אנחנו מכרנו את אחינו
אנחנו לא כיבדו
ואנחנו נעשה
אנחנו נתקן
אנחנו נכבד
זה יוצר אצלינו היפוך של מלכות
זה מעלה אותנו לרמה הכי יהודית שאפשר
רמת יהודה שניגש ליוסף ולקח ערבות על אחיו והסכים להאסר עבורו
ורק אז כשיוסף מבין שאחיו מכבד את ה"אחהות"
שאחיו לוקח אחריות חזרה על מה שקרה כעת
ומן הסתם על מה שקרה בעבר
אחריות כפולה הן על בנימין אחיו והן על יעקב אביו
"ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני,
והנער יעלה עם אחיו.
כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי
"
הוא אז
ורק אז
נגלה אליהם יוסף
ולא־יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו
ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי

יוסף מבין שהגיע הרגע להתגלות
כי תחושת האחוה המשותפת
ולקיחת האחריות בין האחים תוקנה
וזה הכח שלנו השבת הזזו,
לקבל על עצמינו אחריות
לעשות מעשה אקטיבי
לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.

אקטיביזציה אחראית

ניקח אחריות על המערכת הבינאישית
לא להגיד זה אני ודיי, אלו הם נסיבות החיים, כך נולדתי כך אמות
בואו עד שנות מותר לנו גם לחיות
אז איזה חיים אנו בוחרים?!

אחריות על המערכת המשפחתית שלנו
לא לחכות שיקראו לנו שיביאו לנו שיזמינו אותנו
אלא להיות אלו שעושים שמזמינים שפעילים
לא לבכות על כך שאכלו לנו שתו לנו עשו לנו
לא אכלו לנו לא שתו לנו לא עשו לנו
אתם יודעים כשמתלוננים על משהו אנחנו לא שמים לב שזה יכול להיות על כל מה שזז
ומה שלא

וזה לא נעים לאף אחד לשמוע את זה
אנשים לא אוהבים להיות בחברה מקטרת
חברה שלא לוקחת אחריות על עצמה
וגם לנו
לא נעים בחברת עצמינו ככה
זה פשוט מרגיש לנו רע ולא נחמד
לפחות נתנחמד אל עצמינו
בחינת אם אין אני לי מי לי

אחריות
מלשון אח ומלשון אחר
לקחת אחריות על האח ועל האחר
להיות זה שמרים את נס הדגל.

להיות יהודים

יהודה המכבי
צאצא של אותו יהודה מפרשת ויגש
ואנחנו כולנו כעם קרויים על שמו-
יהודים
כי אחים קרובים אנחנו
אחים
לא אחרים
אחים אחראיים

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים