אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה (ויקרא ז יב)

מאמר נפלא בענין תודה גוררת תודה
אבא תודה

כתוב בחומש ויקרא פרק ז' פסוק י"ב: "אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן"

לכאורה התיבות "והקריב על זבח התודה" נראות מיותרות?

בספר אוצרות התורה פרשת צו הביא תירוץ של החידא וזה לשונו:

דוד המלך ע"ה כתב בספר תהילים (פרק ע"ו) "כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגור" – אמרו חז"ל, כאשר מודה על נס שנעשה לו, בשכר הודאה זו ניצול מרעות אחרות, וזהו "כי חמת תודך" – כאשר תהיה חימה (כעס) על האדם, ומודה על הצלתו, אז "שארית חמת תחגר" – אם נשאר עליו גזרות אחרות – "תחגור" – הקדוש ברוך בוא ברחמיו יעכב אותן.

וזה מה שאמרה התורה "אם על תודה יקריבנו" – אם מביאים קרבן תודה על נס ומודים להקדוש ברוך הוא על ניסיו, יזכה ל"והקריב על זבח תודה" דהינו יזכה להקריב עוד קרבן תודה והוא יהיה זבח לשארית החמות.

עד כאן דברי החיד"א ופירושו

והדברים נפלאים! כי מתבהר כאן מה שכתבו חז"ל שקרבן תודה אינו בטל לעולם

למה אינו בטל? מכיון שכל תודה גוררת אחריה עוד תודה!!

ברגע שבן אדם מודה להקב"ה והקב"ה מוסיף לו עוד ועוד ניסים להודות עליהם הרי שברור שהקרבן לא יתבטל כי כל הזמן נהיה מסובבים בניסים ובסיבות להודות לו יתברך.

שנזכה ונחיה ונירש תודה וברכה 🙂

(מעובד מתוך מאמר של הרב מיכאל בוגנים הי"ו בספרו בטחוני בצורי הוא אוצרי)

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להרשמה לעידכונים מהאתר: