הדמעה שעדיין תלויה על הלחי

למה אנחנו סובלים עדין בגלות מהעונש הכבד של "אתם תבכו בכייה לדורות" ועד כמה היה חמור עוון המרגלים שעונשם נמשך עד ימינו אנו?
בכיה של חינם - חוסר הכרת הטוב
מקור תמונה: Photo by Niklas Kickl on Unsplash
5
(2)

השבוע פרשת שלח מתעסקת הפרשה רבות בחטא המרגלים ועונשם
בכייתם של בני ישראל במדבר ועונשם
והסוף העצוב כל כך של הסיפור: ויבכו העם בלילה ההוא
דרשו חז"ל – אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תענית כט.)

הרמבן אף מביא מקור לדברי חז"ל אלו בפסוק מתהילים ק"ו שם נאמר "וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו וירגנו באהליהם ולא שמעו בקול ה' וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

בעצם מה שאנחנו למדים מכאן זה את הפך ההודיה
ההפך של הכרת הטוב

משה רבנו בתוכחתו לישראל אומר "ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ד' אותנו הוציאנו מארץ מצרים…", ומפרש רבנו יונה בשערי תשובה:  "ופעמים רבות הנרגן כפוי טובה גם יחשבה לרעה… ופעמים יחשב על חסדי ד' כי הם לנקם ושלם'".

מתוך הנ"ל אנחנו לומדים שבכיית החינם היתה מתוך נרגנות וכפיות טובה,
שלא הכירו בכך שהקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב עמם
אלא חשבו שבשנאתו אותם הוציאם ממצרים.
וזה במקום להודות לד' על הארץ הטובה אשר הבטיח להם – הם בכו.

ומתוך העונש הגדול אנו למדים על חומרת העוון של כפיות טובה בעיני הקדוש ברוך הוא
זה לא סתם עונש לדור אחד
אלא עונש לדורות!!
והשאלה הגדולה למה?
למה אנחנו עדיין סובלים מהכפיות טובה של אז
כאילו מה אנחנו אשמים?
התשובה לכך נמצאת במגילת איכה: "בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה".
פרשו חז"ל: "בכו תבכה בלילה" זהו חטא המרגלים,
ו"דמעתה על לחיה" אלו הדמעות שעדין נמצאות על הלחי שלנו גם כיום –  גם בכל הדורות שאחרי דור המדבר
דור אחר דור אחר דור אחר דור

ושנבין הסבל בדור הזה אינו רק בגלל חטאם של דור המדבר,
אלא מכיון שאנו חוזרים על החטא הזה כבר אלפים שנה
ועדיין לא תיקנו את עוון הבכיה
עדין יש לנו גם כן חסר בהודיה ובהכרת הטוב
עדין גם לנו יש פגמים של כפיות טובה
כי כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו
זה עדין קיים בתוככנו

ולכן,
אם אנחנו רוצים לזכות ולראות בבניין בית המקדש
אנחנו חייבים לתקן את חטא המרגלים,
כלומר להשתדל ולהתאמץ לעקר מתוכנו לגמרי את מדת כפיות הטובה
ולהרבות בהודיה ובשבח לקדוש ברוך הוא,
כיון שכל עוד אנו חלילה בוכים ומתלוננים יש בכך התעוררות הקטרוג של בכי החינם במדבר.

וכשאנו עוסקים בעבודת ההודיה לקדוש ברוך הוא
אנו עוסקים ממש בתיקון חטא המרגלים
ובכך מקרבים את הגאולה השלמה שתבוא במהרה בימינו ממש!

 אמן כן יהי רצון.  

בשולי הדברים:
בשבת זו יחול יום היארצייט של סבתו היקרה של בעלי
מרת פייגא בת ר יוסף הלוי ע"ה
מי שהכיר אותה, זוכר תמיד את אהבתה לחיים
ואת השמחה המדבקת שהיתה לה
היתה לה "דווקאיות" לעשות טוב ולראות טוב
ותמיד הרגישו אנרגיות חיוביות בקרבתה
זה פשוט היה חלק ממנה.

בכל עת מצאה מילה טובה להגיד ושמחה איתנו
היא לא היתה זקנה נרגנת או או מתלוננת סידרתית
אפילו לא בקצת גם בעיתות משבר וקושי
אלא בגו זקוף נשאה את משא החיים שלה באמונה ובשמחה
ללא שראינו שמץ של התבוססות בבעיות
היותה עבורינו סמל לאישה שכל מהותה בטוב
הלואי ונלמד מדרכיה ונלך בדרכה

ת.נ.צ.ב.ה.

יהיו שורות אלו לעילוי נשמתה
ושנזכה שתהיה מליצת יושר על עם ישראל
לזכות לגאולה השלמה במהרה

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

תגובה אחת בנושא “הדמעה שעדיין תלויה על הלחי”

  1. תודה רבה על המאמר
    לא הכרתי את הסבתא
    אבל מרוח הדברים נשמע שהיא זכתה בדיוק למה שעבדה עליו כל השנים
    נכדים שמחים ומאושרים, מודים ומהדרים בהודיה לבורא עולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים