הלוווווו שומעים???

ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. האם אנחנו כן שומעים?? שמעו והסכיתו
לנגן בכינור
מקור תמונה: Image by Zhivko Dimitrov from Pixabay
5
(1)

בפרשתנו, עם ישראל אינו שומע לבשורת הגאולה של משה
"וְלֹא שָמְעוּ אֶל-מֹ שֶה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָ שָה" (שמות ו', ט')

מעשה בכינור

לפני מספר שנים נכנס אדם לבוש בבגדים פשוטים לתחנת הרכבת התחתית בוושינגטון עם כינור ישן.
הוא עמד ליד פח הזבל באולם המבוא של התחנה, וניגן בכינור במשך 45 דקות.
במהלך הזמן הזה חלפו על פניו 1097 אנשים.
רק 7 מתוכם עצרו כדי להאזין.
מספר ילדים שעברו עם הוריהם ניסו לעצור ולהקשיב, אך כולם ללא יוצא מן הכלל נגררו על ידי הוריהם הממהרים.
כ-20 אנשים הניחו מטבעות קטנים בתיק הכינור, רובם אפילו לא הרימו את עיניהם.
כשהכנר סיים לנגן, אף אחד לא הבחין בכך ולא מחא כפיים.
במשך 45 הדקות שהוא עמד וניגן בכינור, נאספו 12 דולר, ועוד שטר אחד של 20 דולר, שהניחה אישה אחת שזיהתה את הכנר.

הכנר היה מוסיקאי מהטובים בעולם
כרטיס ממוצע להופעתו עלה כ-100 דולר.
הכנסותיו מקונצרטים נאמדו בכאלף דולר לדקה.
הכינור הישן למראה היה כינור ששוויו מוערך בכ-3.5 מיליון דולר.
בקונצרט שנערך שבוע לפני כן, נעמד הקהל על רגליו למשך כל המופע.
זה היה אותו מופע בדיוק שנוגן בתחנת הרכבת התחתית…

הכנר ניגן ברכבת התחתית במסגרת ניסוי שנערך מטעם ה"וושינגטון פוסט"
ובעצם אי ההקשבה שלהם ליצירות היתה גם היא מקוצר רוח ומעבודה קשה
תחשבו על בוקר אידאלי בו מספיקים לשתות כוס קפה הילדים מתלבשים לבד ועומדים היכון ליד הדלת מוכנים ואתם מספיקים לצאת לעבודה בזמן
עכשיו תחשבו על הבקרים שלכם כשמשהו אחד משתבש
וכשהרבה "משהויים" משתבשים
וזה נורמלי
וזה קורה בכל בית
כל יום
כל היום

אז כיתפתם את התיק ויצאתם לרכבת התחתית בזמן
למישהי יש באמת פניות להקשיב אם היצירה שמתנגנת בחלל היא של מוצארט או בטהובן?
למישהי יש זמן להסתכל על הכינור היקר?

כשאני מסתכלת בטעות על הפרחים שצומחים בצד ועל השמים הצבועים ביד אומן אני נתקעת בעמוד חשמל 

:roll:

ואז אני מרגישה כאילו מישהו ניער אותי סטר על לחיי ואמר לי יא סתומה מה את מתרשלת תמשיכי לעבוד תמשיכי במרוץ החיים 

:o

יש הבדל!!

 אז יש לנו כאן קוצר רוח ועבודה קשה וזה ברור
א-ב-ל יש לנו גם אבל גדול
בפרשה הקודמת, עם ישראל כן שומע.
כשבישר להם משה את בשורת הגאולה כתוב: "ויאמן העם…ויקדו וישתחוו".

מה ההבדל באמת בין 2 הבשורות?
אלא שבבשורה הנוכחית משה אומר להם גם מה החובות שיש להם כשיצאו
הוא מתאר להם את בשורת הגאולה יחד עם בשורת התורה והחיבור למצוות
וכשהוא אומר להם את זה בני ישראל עדין לא קיבלו את התורה הם עדין לא מכירים את משמעות התורה והמצוות
הם עדין לא יודעים מה החיוב הזה יכניס לבית שלהם ואיך זה יהפוך אותם לטובים ומעודנים יותר
הם שקועים עמוק במט שערי טומאה
ואין דבר שמבדיל ביניהם ובין המצרים

תורת מים חיים להשקות נפשות חסידיו

והאור החיים הקדוש כותב בלשונו הטהורה:
"אולי כי לצד שלא היו בני תורה לא שמעו, ולזה ייקרא קוצר רוח, כי התורה מרחבת ליבו של אדם".
אגב שימו לב איך הוא מדייק
הוא לא כותב לצד זה שלא למדו תורה
אלא לצד זה שלא היו בני תורה
שהתורה לא היתה חלק מהם שהיא לא היתה במהות שלהם
כי כולנו יודעות שיותר משלימוד התורה מעדן את האדם, הרי ההליכה בדרך התורה לאור התורה והקמת בית של תורה היא זאת שמעדנת את האדם, מרחיבה את ליבו ואת ראותיו לקלוט השפעות רוחניות שבאויר
לא לחינם כותבים שהתורה – האור שבה מחזיר למוטב
ההבנה שהם רצים ואנחנו רצים
הוויה שמהותה הקשבה טהורה לסמפוניה מושלמת של קול תורה
בלי לשעות לחיי הבל ורוח ועבודה קשה

כי שכשמסיטים הצידה את הקוצר רוח ועבודה קשה ומתחברים לתורה
מצליחים לקלוט גאולה, אמונה וחיים שהם מעבר לתחנת רכבת תחתית

מאחלת לכם שתמיד יהיה לכם את הרוח ואת הנפש לקלוט צלילים של תורה
לזכור להעצר באמצע המרוץ של החיים באמצע הקוצר רוח והעבודה הקשה
ולשמוע את דבר השם, להיות בני תורה בבית של תורה
ולהכיר ביופיו של הצליל וההפקה גם כאשר כל ה"מסביב" הוא בסך הכל תחנת רכבת רועשת

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים