מובא בשם רבי אברהם בן הגר"א בביאורו לסידור בברכה בשמונה עשרה " ראה בענינו".
שההודאה והשירה להקב"ה על ישועותיו הם חלק בלתי נפרד מחלקי הבטחון.
כי יש ג' חלקים לבטחון.
הא' כשעדיין לא נושע שיבטח רק על ה'.
הב' גם כשכבר באה ישועתו לא יפנה אל אנשים לקבל ישועה רק מאת ה'. נכון הכונה כאן גם כשכבר נפקד משמיא בפקודת ישועה ורחמים, עדיין עלול האדם להפסיד את הישועה מיד ה' וליפול בבקשת סיוע מאנשים
והג'.לאחר הישועה לשיר ולזמר ולא לשכוח את ישועת ה'.
ובזה מבאר את הפסוק בתהילים
" ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך אשירה להשם כי גמל עלי" (תהילים י"ג ו)
וזה לשונו:
"ואני" ביום צרתי, בה' , "בחסדך בטחתי" ולא בזולתו,
גם ביום ישועתו "יגל לבי בישועתך" כי לא ביקשתי מזולתו,
"אשירה לה'" כאשר תושע לי זרועו וירום ימיני אשירה לו "כי גמל עלי".
ומסיים בלשון קדשו:
"שלימות הבטחון הוא כאשר ימצא בשלשה זמנים אלו"
דרג את המאמר
לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר
אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר
עזור לנו לשפר את האתר
האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?