וכל החיים יודוך סלה

מאמר נפלא בענין החיים שיש לאדם המודה. ועד כמה חיות וחיים באים מכח ההודיה והשמחה.
וכל החיים יודך סלה

בהלל אנו אומרים: (תהלים קטו, יז) "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ קָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה",
וכן בתפילה אומרים: "וכל החיים יודוך סלה". משתמע מכך, לכאורה, שמתים לא מהללים את ה'.

כתוב בישעיהו (לח, יט) "חַ י חַ י הוּא יוֹדֶךָ ".
ובאמת מה הכונה בכל אלו?
אלא הכוונה היא שההודיה שיכת לאדם חי, שכן אדם שמודה לה' הוא נהנה מכל דבר. הוא שמח ומתרגש מחסדי ה', וההודיה
על דברים אלו הופכת אותו לאדם חי – שמח ומאושר ומלא אהבת ה'.
או במילים מדוברות – אדם מלא חיות.

כלומר הכונה במילה חי או מת היא במשמעות
יכול אדם לחיות 120 שנה בעולם הזה ולהיות מת
לא לחיות את ההויה, לא להנות ממנה ולא להרגיש טעם בחיים האלו שהבורא יתברך נתן לו כדי לחיות
ואילו יכול אדם להיות מת ולחיות חיי שמחה בעולם הבא
(במאמר מוסגר חשוב לציין שבעולם הבא בן אדם כבר לא יכול לעבוד על מידותיו וכל מה שיש לו שם זה רק בזכו ובגלל מה שפעל כאן. ולכן הזכות לחיי שמחה וחיות בעולם הבא הם רק מכח זה שהיה חי כאן והשתדל להודות להשם על כל חסדיו שעשה עימו)

וזה מה שכתבו חז"ל מדרש תנחומא: "ולא בחייהם בלבד מודים ומשבחים הצדיקים אלא אפילו במיתתן מברכין ומודין לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים קמח) 'יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם'".
מי יזכה לשעשוע נפלא זה? רק מי שהודה לה' בחייו.
כמו שכתב רש"י (ברכות סג): "הנהיגו ברכותיו בעולם הזה כדי להיות רגילים לעולם הבא שכולו ארוך".

וכן אומר הפסוק ב'אשרי': "בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד"
ע"י שבכל יום אברכך, אזכה להלל את שמך לעולם ועד.

יוצא מכך שאדם שמודה להשם לא רק חי כעת את חייו בצורה הנכונה והטובה ביותר
אלא נקרא חי בגלל החיבור שלו אל הנצח ובכך שיזכה לחיות חיים מאושרים בעולם הבא ולכן הוא כבר עכשיו נקרא אדם חי,
ומי שלא מודה הרי הוא מנותק מהקב"ה ומחיי הנצח, ולכן הוא כבר נקרא מת.

בתפילת שחרית אנו מתפללים:
: "יהִ ירָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם הַ זֶּה. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
ולשם מה אנו רוצים עולם הבא?
למַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּוֹם. ה' אֱלֹקַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ ."

בזה נבין דבר נפלא:
כתוב דוד מלך ישראל חי וקיים
דוד המלך זכה לתואר מיוחד, להקרא חי גם במותו, כמו שאמרו "דוד מלך ישראל
חי וקים
" (ר"ה כה.) במה זכה דוד המלך יותר מכולם?וכיצד ניתן לאמר על דוד המלך חי לאחר מותו?
אלא, דוד המלך, שלא היה אדם כמותו שהודה ושבח את הקב"ה, הוא האדם החי יותר מכולם ולכן זכה
לתואר הנפלא 'דוד מלך ישראל חי וקים'.

מספר הימים במשך השנה שבהם גומרים את ההלל
הוא ח"י פעמים (1 בפסח + 1 בשבועות + 8 בסוכות + 8 בחנוכה)

ברכת 'מודים' היא הברכה הח"י בשמונה עשרה בימינו, יהודי פותח את
יומו עם ח"י ברכות של הודאה (ברכות השחר).

ללמדנו, כי המודה והמשבח את ה' – ראוי לו התואר 'חי'
הוא חי שמח ומאושר בעולם הזה, וגם במותו ממשיך להיות חי מודה ומזמר ודבוק בחי העולמים.
וסימנך וכל החיים יודוך סלה

ב'שולחן ערוך' : "ארבעה צריכים להודות. יורדי הים כשעלו ממנה, והולכי מדברות
כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא,
וסימנך: 'וכל החיי"ם יודוך סלה': חולה יסורים ים מדבר" ע"כ.
נראה שאין זה רק סימן, אלא זוהי מהות: מי שהוא בבחינת 'צריך להודות' הרי הוא בבחינת 'חי'.
"חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ ". וזהו באור תפילת מודים: "וכל החיים (אלו היהודים המודים לה')
יודוך סלה" (הם יזכו להודות ולהלל את שמך לעולם)

לכן פתח התנא שחיבר את תפילת ההודיה המפורסמת, "נשמת", ב"נשמת כל חי"
ללמדנו שמי שיש לו נשמה חיה הוא זה שיברך וישבח את שמך מלכנו.

יזכנו ה' יתברך לשבחו ולהללו תמיד ובזה נזכה להיות יהודים חיים בעולם הזה
ולעולם הבא, שהרי להודות זה לחיות.

(מעובד מתוך המאמר המלא שהופיע בעלון ,לעולם אודך" כסלו תשע"ז)

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

עדין לא דרגו את המאמר הזה

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *