כנראה זה לא שלך…

בשניה הראשונה פתחתי את הפה כמו דג או יותר נכון כמו ברוז שמחכה לאוכל ולא הגבתי
מקור תמונה: Photo by Henrik Lagercrantz on Unsplash
5
(1)

בוקר טוב לכולם
ערב שבת שלום
חומש חדש
פרשה חדשה
ויקרא!
וכבר בפסוק הראשון יש לנו מסר חמוד ומחזק שקראתי בספר "ומתוק האור" של רבי שלמה לוינשטיין שליט"א

אלף נעלמת או נאלמת

כתוב בפרשה פרק א פסוק א
"ויקרא אל משה לאמור"
המילה ויקרא נכתבה בא' קטנה
וגם אין כאן את שם השם  שיש בהרבה פסוקים דומים
לא כתוב כאן ויקרא השם אל משה לאמור וכו' אלא רק ויקרא אל משה לאמור
כשהא' של ויקרא כאמור, קטנה.

הליקוטי בתר ליקוטי מסביר
שויקרא ללא א' זה לשון מקרה
וויקרא עם האלף זה לשון קריאה
במהלך חיי האדם ישנן כל מיני מקרים, אירועים,
וכולן נועדו למטרה אחת: כדי להעיר את האדם ולהחזירו בתשובה שלמה אל בוראו
כלומר ויקר המקרה הוא בעצם ויקרא
הוא קריאה של הבורא אל האדם
קריאה שמשמעותה איכה?
חזור
התקרב
שובה אלי
וכן,
דוקא המקרים הללו
חסרי הא'
חסרי שם השם
חסרי אור בהיר של הארה אלוקית
כאלה שמסתתרים בחריצי החלונות
בחרכים
בקושי, בכאב, בחשיכה
דוקא הם
מהווים קריאה
לאבא שמציץ עלינו כל הזמן
ומחכה לנו

מה אמר החתם סופר כשנקרע כפתור מעילו

ולא רק
יש אנשים שחיים על האמונה שכל מקרה הוא קריאה
לא מדברת על אירועים דרמטיים משני עולם
ולא חלילה בעיות רציניות שנופלות עלינו
מספיק תזוזה קלה מאיזור הנוחות
ולהסתכל על זה ממבט של אמונה
כאשר היה נקרע לחתם סופר כפתור במעיל
הוא תכף היה אומר: רבונו של עולם, הבנתי את התזכורת, אינני זקוק ליותר מכך….
הלואי עלינו כזאת הסתכלות
כי כשמסתכלים כך על כל אירוע שקורה לנו
כשמתאמנים על המרגיזונים הקטנים
על הקשיים הבריאים לכאורה והטבעיים
אזי כשמגיע קושי מאתגר יותר
יש לנו כבר את השרירים המפותחים של האמונה
שעוזרת לנו לקבל כל קריאה באהבה

היית מקבלת בכל מקרה

הרבה פעמים אנחנו מנסים לעודד את עצמינו
על מקרים שקורים לנו
על פי דרך הטבע
וזה לא זה
אנחנו מרגישים שמשהו חסר מן הספר
ולא מבינים מהו הדבר
והנה
כשמגיעים לנקודה האמונית
פתאום מתפשט איזה רוגע כזה
שמשליך את כל הבעיות עליו
למחשבה הזאת הגעתי השבוע אחרי סיפור מעצבן שקרה לי
רציתי למכור את העגלה של בני הקטן נ"י
זאת עגלה רצינית ששימשה אותי 3 שנים
יקרה וחזקה
וחשבתי שעדיף להרוויח עליה כמה שקלים לפני שהיא הופכת לעגלת משא וקניות
בפרט שכמה שקלים נוספים בערב פסח כידוע לא הזיקו אף פעם לאיש
אבל מה לעשות
שמי שהגיע לראות את העגלה היה אברך צעיר שניסה בכל דרך להראות לי כמה העגלה שלי דפוקה
וכמה היא שווה פחות
ובמקום לגלגל אותו מכל המדרגות
התווכחתי איתו שאני לא מורידה במחיר וזה מה שאני דורשת
ואם לא רוצה הוא יכול ללכת
אבל הוא נתקע לי בדלת
וסיפר לי סיפורי סבתא כמה הוא מבין בעגלות
וכמה הוא יעשה איתי חסד שיקח בפחות
וכמה העגלה לא שווה את מחירה
ואחרי 20 דקות שהייתי נחושה כצור חלמיש
נשברתי
נמאס לי ההידברות איתו בדלת
הילדים משכו לי בחצאית
מה עוד שגיליתי להוותי שזו האחרונה מאובקת מהעבודות והרגשתי דפוק להישאר כך בדלת
וביחד עם תחושת האי נוחות סגרנו את העסקה במחיר שלא השתלם לי לחלוטין
מה שאומר קיבלתי הרבה פחות ממה שרציתי
ובמחיר כזה הייתי משאירה את העגלה ומשתמשת בה לנכדים שבאים או כעגלת משא ונהנת ממנה
זה הרגיז אותי
ביממה הראשונה לא דיברתי כלל על המכירה
לא סיפרתי לאיש
הרגשתי את הדפיקות אוכלת בי בכל פינה
כל פעם שנזכרתי בזה הדם עלה לי לראש ולא בהגזמה
אח"כ התחלתי להרגע
אבל כל מי שסיפרתי לו הרגיש שאני עדין נסערת משהו
ואז אישי היקר הגיע הביתה
וסיפרתי גם לו כמובן (בעצם לא כזה כמובן בהתחשב בכך שעברו כבר יותר מ 24 שעות מאז המכירה!)
והוא אמר לי
"עזבי, מה שהגיע לך היית מקבלת בכל מקרה.
אם לא קיבלת מה שרצית כנראה זה לא שלך"

מה אומר ומה אדבר
בשניה הראשונה פתחתי את הפה כמו דג או יותר נכון כמו ברוז שמחכה לאוכל
ולא הגבתי
אבל מאותו רגע משהו נרגע בי
פתאום פשטה בי תחושה רגועה של זהו זה
אם לא קיבלת מה שרצית כנראה שזה לא שלך
כשמגיעים למסקנות מהמבט האמוני
אז יש לנו אליבי חזק שאנחנו נשענים עליו
יש לנו מקרה שקורא לנו
ויש לנו הקדוש ברוך שמציץ עלינו
ואין מה לדאוג כלל

לעילוי נשמת סבתי הבלתי נשכחת
מרת גיטל מרים בת מינדל דבורה ע"ה
שנפטרה היום לפני 17 שנים – ה' ניסן ה'תשס"ג
ונבטי האמונה התמימה והטהורה שלה
נזרעו בתוכנו בעצמות ובעוצמות כאלה
שרק היא היתה מסוגלת להעביר
מכח המקרים שקראו לה בכל דרכיה והילוכיה
בתקופות של כאב ושל יתמות ראשונית
בזמנים של אובדן ומלחמה קיומית
בעיתים של חיפוש דרך ושל בנית בית נאמן
ברגעים של הבאת טרף וחינוך איתן
יהי זכרה ברוך לעולמים
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים

גוט שבעס לכולם
ורק טוב

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *