להניח את המסננת בכיור

מכירות את התופעה שאת רוחצת כלים ופתאום מגלה שאין מסננת בכיור אז מה, תמשיכי לרחוץ כלים בלי מסננת? לא. כולנו רצות לתור אחר המסננת ושמות אותה מהר מהר שלפחות הלכלוכים שעדין נותרו בכיור לא יברחו החוצה אז גם עכשיו לקראת סוף השנה נשים את המסננת שלנו שתשמור עלינו לפחות בסוף בעקב הקב"ה שמח בזה (והיה לשון שמחה הוא) ומחכה לנו כאן בתחנה האחרונה
מקור תמונה: https://unsplash.com/photos/mFQo2uJNf2c
0
(0)

שלום לכל הנופשות די בכל אתר ואתר
ואשר בלהט החרב המתהפכת מעל צוארכן
מוכנות לעשות הכל למען יקירכן
תחזיקו חזק נשים קטנות שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ קריר
ורוח חמה וסופות של עצבים
תשמורנה ותתחזקנה אני איתכן
במזוודות באי-רגוזים….

לגעת בעקבים

אז מה יש לנו השבוע?
השבוע פרשת עקב
וכתוב בתחילת הפרשה והיה עקב תשמעון
אומר הבניי יששכר והיה לשון שמחה (להבדיל מויהי שזה לשון עצב)
מה השמחה בעקב תשמעו?
אלא שגם אם תתרשלו במצוות כל השנה
ורק בעקב – בסוף השנה תזכרו ש….היי ראש השנה מגיע וצריך לחזור בתשובה
ובאלול – שזה עקב השנה הסוף של השנה – תתחילו לקיים מצוות
הרי שיש כאן בהחלט שמחה על כך שהתעוררת

אז זהו, אם נרצה ואם לא – אנחנו קרובות יותר מקרובות אל הסוף
אל החתימה הטובה
הלוואי.
אב ראשי תיבות אלול בא
והוא כבר כאן ממש בפתח
זה הזמן להניח את המסננת בכיור כדי שלא יגלשו שאר הפרורים החוצה
מכירות את התופעה שאת רוחצת כלים ופתאום מגלה שאין מסננת בכיור
אז מה, תמשיכי לרחוץ כלים בלי מסננת?
לא. כולנו רצות לתור אחר המסננת ושמות אותה מהר מהר שלפחות הלכלוכים שעדין נותרו בכיור לא יברחו החוצה
אז גם עכשיו לקראת סוף השנה
נשים את המסננת שלנו שתשמור עלינו לפחות בסוף בעקב
הקב"ה שמח בזה (והיה לשון שמחה הוא)
ומחכה לנו כאן בתחנה האחרונה

ואם פתחנו בחופש אז אי אפשר שלא להזכיר
כתוב בפרשה ארץ אשר אבניה ברזל
והרמבן כותב שהוא בא לשבח את הארץ שאבניה ברזל
וזה נשמע מוזר
מילא היו שם יהלומים ואבנים טובות
אבל מחצב פשוט כמו ברזל
מה הביג דיל
במה הוא משבח את הארץ?
אלא התורה משבחת את ארץ ישראל במה שצריך
הרמב"ן כותב כדי לבנות בה בתים ומגדלים
זה מה צריך אז זה מה יש
התורה לא משבחת את ארץ ישראל בזהב וכסף ויהלומים
היא לא משבחת אותה באתרי קיט ומלונות קסומים
היא משבחת אותה בברזל ובנחושת
כי זה מה שצריך באמת
אז זה מה שיש

השפע לוקח

ראיתי משפט מקסים שממש אהבתי:
השפע לא באמת נותן לנו משהו
השפע לוקח מאתנו הרבה יותר ממה שהיינו מדמינות
השפע מקטין בדבקות את כל מה שיש
ומגדיל ומעצים ומנפח את החסר

כשיש, מיד צריך עוד, מיד.
כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא אומר שלמה המלך החכם מכל אדם
וזה מדהים כמה שזה נכון

מצד שני כתוב גם בפרשה שמלתך לא בלת מעליך ורגלך לא בצקה זה 40 שנה
כלומר במדבר לא היה חסר להם כלום
נשאלת השאלה – אם לא היה חסר להם כלום איך הם מצאו כל פעם משהו חדש להתלונן עליו
מסתבר שאנחנו צריכים "אין"
אדם כנראה צריך איזה חסר שיהיה לו
כי האין מייצר הרבה יש
אנחנו יצורי אנוש שבמהות שלנו חסרים כל הזמן ושואפים רוצים חולמים ומתלוננים
אומרים שאלו הם החיים
אז שיהיה 🙂
ותעבירו את זה גם לילדים שלכם כשהם מתלוננים
לפחות נדע שזה נורמלי 🙂

איך אפשר להסיר משהו שלא הושם?

ומשהו אחרון שקשור לתלונות ו"קיטורייעס"
אבל קצת יותר חמור ממנו
זה מה שכתוב גם כן בפרשה שלנו (איך לא)
והסיר השם ממך כל חולי וכל מדווי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך"
והשאלה המתבקשת והחזקה היא
אם הקב"ה לא ישים עלינו כל חולי וכל מדוי מצרים
למה כתוב והסיר
מסירים משהו שכבר קיים
אבל לפי הכתוב כאן זה אפילו לא יהיה קיים כי זה לא יגיע אלינו

כתוב בספר יגדיל תורה על פי הירושלמי
בזמן שאדם דואג וחושש יש לו את כל המחלות שבעולם
נדמה לו שיש לו את כל המחלות שבעולם
נדמה לו שכואב לו בראש בידיו וברגליו
סובל מחולי פלוני או אלמוני
לכן כשיסתלקו ממנו כל הדאגות יסתלקו מנו כל החולאים.

מחלה ושמה "דאגת"

מי דואג הוא חולה. כן ככה זה. נקודה סוף משפט סימן קריאה
אישה שדואגת היא אישה מתוחה
שחורקת שיניים בלילה
שינה שלה לא שווה אפילו חצי
אישה דואגת היא אישה שאין לה יום ואין לה לילה
היא אישה כזאת שהכל כואב לה
ומי יודע מה היא חולה ומה יש לה
"דאגת" – זאת המחלה שלה.
נעבאך

העבר אין
העתיד עדיין
ההווה כהרף עין
דאגה מנין

דאגה מנין שואלים?
היא היא שואלת מנין לא?

אולי הגיע הזמן לקחת נשימה ארוכה ורגועה כזאת?
אולי אין לדאגה שום מקור אמיתי בסיסי?
ברוך השם יום יום
מי שודאג היום ידאג גם מחר
הוא זה שתכנן את האתמול
אז הכל רגוע והכל בסדר
אנחנו כלום
אנחנו רק האיש הטיפש שעוזר לרמזורים ובטוח שהוא מנווט את התנועה

הגמרא אומרת אל תצר צרת המחר כי לא תדע מה ילד יום שמא למחר ימות ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו?

הזמנה למועדון הנוגעות בעקבים

מזמינה אתכן למועדון הנשים הרגועות
הנופשות
המכייפות (פחחחח)
וחסרות הדאגה
מועדון הילדים הלא מקטרים (יש כזו חיה?)
מועדון החופש
מועדון האין ומועדון היש
מועדון החגים המתקרבים
ומועדון הנוגעות בעקבים

ושתהיה לכם שבת שלום ומבורכת
עם הרבה שמחה בלב

היום 29 יום לחופש שהם 4 שבועות ו 1 ימים לחופש.
הרחמן הוא יקיטננו, וב 24 הימים הנותרים יסביל סבלנותנו, יביט בריקון ארנקינו ומבור הפגרה יגאלנו

(נ.ב. החומר השבוע נלקט ונערך ברובו מתוך הספר "זאת המתנה שלך" – פרשת שבוע לנשים)

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים