פרשת וישלח מספרת לנו את סיפור עזיבתו של יעקב מבית לבן
פגישתו עם עשיו ושלושת ההכנות שלו בדורון תפילה ומלחמה
יציאת דינה לשכם
לידת בנימין ופטירת אימו על אם הדרך
פרשה כל כך אקטואלית בעידן של היום
עד שכשאני קוראת אותה אני אומרת לעצמי
מדהים איך שההיסטוריה חוזרת שוב ושוב ושוב
בתקוה באמת שהחזרתיות הזו תביא לנו גם שפע ודברים טובים
ובית המקדש ייבנה ויכונן במהרה בימינו אמן.
אז בואו נצלול רגע לפגישה המכוננת של יעקב אבינו ועשיו אחיו
ונראה מה מספר יעקב על עצמו ומה מספר עשיו
ומה זה בא ללמד אותנו
וַיֹּ֣אמֶר יַֽעֲקֹ֗ב אַל-נָא֙ אִם-נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָֽקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י
כִּ֣י עַל-כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי: {יא}
קַח-נָ֤א אֶת-בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ
כִּֽי-חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ-לִי-כֹ֑ל
וַיִּפְצַר-בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח:
ובהמשך
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ-לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר-לָֽךְ:
כלומר שימו לב להבדל הדק אבל המשמעותי בין 2 הגישות
יעקב אבינו אומר יש לי כל
ב"ה אני מרוצה ממעמדי ממקומי מכל מה שיש לי
הקב"ה ממלא את כל מחסורי
יש לי כל
ואילו עשיו מגיע בגישה החסרה
אמנם יש לי ואני מרוצה
אבל זה לא הכל
יש לי רק רב
יש לי הרבה ואני רוצה עוד
זה לא מספיק לי
העיניים שלי טרם שבעו
סיפורים מעבר להרי החושך
וזה מזכיר לי סיפור ידוע
על אלכסנדר מוקדון
שכתוב בויקרא רבה
מסופר: "אלכסנדרוס מוקדן… אזל להדא מדינתא דשמה קרטיגנא
הוא הגיע לכבוש מדינה בשם קרתיגנא שהיתה מעבר להרי החושך
והות כולה דנשי נפקין
וזאת היתה מדינה שכולה נשים. כלומר היו בה רק נשים
קדמוי אמרי ליה אי את עביד עמנא קרבא ונצחת לן שמך נפק לעלמא דמחוזא דנשי אחרבת ואי אנן עבדינן עמך קרבא ונצחינך שמך נפיק בעלמא דנשיא נצחוך ותו לית את קאים קדם מלכו כי נפק כתב על תרע פילי אנא אלכסנדרוס מוקדן שטי הוינא עד דאתי לקרטיגנא מדינתא ואלפית עצה מנשיא
והם יצאו לקראתו ואמרו לו כי לא כדאי לו להילחם בהם
שכן אם יצליח ויכבוש את המדינה – יגידו עליו שהוא הצליח בקרב רק כי הן נשים
כלומר יבוזו לו שזה הכח שלו.
מה שנקרא גיבור על החלשים 🙂
ואם יפסיד בקרב, אז בכלל הבוז יהיה גדול הרבה יותר
כי יגידו שאפילו על נשים הוא לא הצליח – והפסיד בקרב מולן.
ואכן אלכסנדר מוקדון משתכנע ומבקש שיספקו לו לחם לאכול כי הוא רעב
בכל זאת עשה כזאת דרך כדי להגיע ולהילחם
אז אם הוא חוזר לביתו לפחות יסעד דבר מה
ו…. הן מגישות לו לחם עשוי מזהב
מתפלא אלכסנדר מוקדון ושואל
וכי אפשר לאכול לחם מזהב??
ענו לו הנשים
בשביל לחם רגיל באת לכאן?
הרי לחם רגיל מצוי על שולחנך בעיר מגורך מוקדון
האם לשם לחם רגיל נזקקת לכבוש מדינה אחר מדינה ולהגיע עד אלינו?
מן הסתם, זקוק אתה ללחם מזהב
נפעם אלכסנדר מוקדון מתשובתן החכמה
ולפני שיצא חזרה לארצו קבע שלט:
אנא אלכסנדרוס מוקדן
שטי הוינא עד דאתי לקרטיגנא מדינתא
ואלפית עצה מנשיא
כלומר – אני אלכסנר מוקדון
שוטה הייתי – טיפש הייתי
עד שהגעתי למדינה ושמה קרתיגנא
מעשים. לא תאוריה.
והסיפור,
עד כמה שהוא יפה ומלמד
מעלה גם שאלה קטנה
אלכסנדר מוקדון היה הרי תלמידו של אריסטו
הוא היה מנהיג וכובש ומלך
מן הסתם היה חכם ואפילו חכם מאד
מה חידשו לו הנשים במדינת קרטיגנא שהוא הרגיש כל כך טיפש
כל כך שוטה וחסר ידע?
והתשובה היא פשוטה מאד
חכמה זה דבר גדול
לימוד חוכמות זה דבר חשוב
אני תמיד אומרת שידע זה כח
ולכן לימודים זה משהו שמאד ממלא את הנפש
אבל מתי ידע זה כח?
מתי לימודים זה מילוי נפש?
מתי חכמה היא דבר גדול?
כשיש לך ביטוי מעשי.
כל זמן שהידע הוא ברמת התאוריה
שאני בולעת ספרי תזונה ולא מיישמת על עצמי וממשיכה להשמין
כל זמן שאני לומדת על חינוך ילדים על תאוריות פסיכולוגיות על גישות לנפש
ולא מביאה אותן לידי מעשה
שאני לומדת אמונה ומדברת גבוהה גבוהה על אהבת השם
ועל שהכל משמים וכסף הולך וכסף בא
ועוד כל מני מילים וססמאות ריקות מתוכן
כי כשזה מגיע לידי מעשה – אני לחוצה מאלף שקל שנחסרו לי מהארק
וכועסת על מי שהחסיר ממני כמה גרושים
הרי שזאת לא חכמה
לא חכמה להיות חכמה 🙂
יעקב אבינו בגישה של יש לי כל בעצם מביא את הביטוי הכי מעשי לכל הלמידה שלו
והוא למד הרבה
בישיבת שם ועבר ובחיים עצמם
פה אנחנו רואות עד האמונה הגדולה שלו בהשם
באה לידי ביטוי מעשי
בלי תלונות בלי טרוניות בלי כאבי לב (וביננו בטוח היה לי הרבה)
אלא הודיה גדולה להשם יתברך
ואמירה הכי פשוטה הכי ברורה והכי מסכמת
יש לי כל!
מה מציק לנו באמת?
כשיעקב אבינו יצא מחרן מה הוא ביקש?
ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והיה השם לי לאלוקים
שאלו שם המפרשים למה הפירוט הזה של לחם לאכול ובגד ללבוש?
הרי ברור שלחם הוא לאכול ובגד הוא כדי ללבוש
אלא שלא תמיד זה מובן מאליו
יש אנשים שיש להם הכל והם מרגישים שאין להם כלום
כאלו שיש להם כמה סטים של בגדים בארון
אבל אין להם מה ללבוש
ואני לא מדברת רק על מתבגרות גיל הטיפש עשרה
אלא גם על עצמנו אנו בהקשה לנושאים אחרים
לפעמים הקבה מעניק לנו כל כך הרבה
וההרגשה היא כל כך חסרה ואינה
יש לנו הרי בית ילדים פרנסה בעל משפחה אהבה
ומה מציק לנו?
הפרצוף החמוץ של פלונית
והעקיצה של פלמונית
איך שפספת את המונית
ואוף על הפרי שהתייקר ממונית
עיוורים לטוב
ובאותה נשימה אנחנו מתפללות
ומברכות
ואומרות
'שבענו מטובך ושמחנו בישועתך'
מה זאת הכפילות של שבענו מטובך
אם אנחנו שבעות אז ברור שטוב לנו
אבל זהו שלא תמיד
לפעמים אנחנו עיוורות לטוב הזה
ולא מרגישות את תחושת השובע
כי משהו אצלינו טרם התיישב טוב על הלב
ואולי שכחנו משהו בדרך בין הידיעה למעשה
אבל יעקב שביקש לחם לאכול ובגד ללבוש
שביקש להוריד את הידע שלו לרמת המעשה
להודות על לחם המשמש לאוכל
ועל בגד המשמש למלבוש
מה הוא אומר כעת כשהוא חוזר שוב לאותה נקודה?
וַיֹּ֘אמֶר֘ יַֽעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵֽאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק
יְהֹוָ֞ה הָֽאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמֽוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ: {יא}
קָ֜טֹ֗נְתִּי מִכֹּ֤ל הַֽחֲסָדִים֙ וּמִכָּל-הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת-עַבְדֶּ֑ךָ
כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֨רְתִּי֙ אֶת-הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה
וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַֽחֲנֽוֹת: {יב}
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו
כִּֽי-יָרֵ֤א אָֽנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן-יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל-בָּנִֽים: {יג}
וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ
וְשַׂמְתִּ֤י אֶת-זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב:
הנני כיעקב
כלומר יעקב נזכר בבקשה שלו
ומודה לו יתברך על כל החסידים שלו
על כל מה שיש לו
על שיש לו כל
על הילדים על הפרנסה על הבית
הכל טוב
אני שבע מטובך
אני מלא מברכתך
טוב לי רבונו של עולם
בלי להזכיר אפילו את הקריצים הקטנים שבדרך
את הקשיים שהיו
את הנקודות השחורות והפלאקים של החיים
הוא אומר
קטונתי רבונו של עולם
קטונתי מכל החסידים
אין לי שום תלונה ושום טרוניה
הבאת עלי כל כך הרבה שפע
כל כך הרבה טוב
ואני מבקש ממך הלאה
מבקש שגם ההמשך יהיה כזה
לא מתלונן
רק מבקש
שימו לב זאת בקשה – לא ראיית חסר
בקשה של הצילני נא מיד אחי מיד עשיו
כי ירא אנוכי
שזו צורת הביטוי הכי נכונה לכל תאוריות האמונה שלמד
אז רבונו של עולם
הנני כיעקב אבינו
קטונתי מכל החסדים
ויש לי כל
יש לי כל כך הרבה ממך
הבאת לי ברכה בכסף
ילדים מקסימים
נכדים ונכדות
יש לי לחם לאכול ובגד ללבוש
ודירה ושכנים ומשפחה
הכל בכל כל מאין ספור
אז בבקשה רבונו של עולם
אני סמוכה ובטוחה עליך שתמשיך לתת לי מידך הפתוחה והרווחה
שבעה מטובך ומצפה לישועתך
מצפה כי יראה אנוכי
יש לי כמה לחצים בחיים שגורמים לי להתקטן
ואני מפרטת לך כדי שתעזור לי
חלילה לא כדי להתלונן
חלילה לא כדי לקטר
אלא כי אני סמוכה ובטוחה בעוזך ובעזרתך
בטוחה ביכולת שלך לסמוך את ידך עלי
ולתת לי כל
מאחלת לכן ולכולנו ג"כ
שנזכה לצאת מחרן שלנו
בלי לפגוש את עשיו
להגיע לארץ נחלתנו
והלוואי שתזרח לנו השמש מעכשיו
שבת שלום!!
