למי התודה

אברהם אבינו מיום שעמד על דעתו, הטרידה אותו שאלה מוסרית ורגשית דוחקת: למי התודה? למי הברכה? מי הוא אדוני ולמי כל השפע הבלתי פוסק הזה, השופע בכל יום תמיד על כל אחד מבריותיו, מעניק להם חיים, מספק להם את כל צרכיהם?
נפלאות הבריאה
5
(1)

אברהם אבינו מיום שעמד על דעתו, הטרידה אותו שאלה מוסרית ורגשית דוחקת: למי התודה? למי הברכה? מי הוא אדוני ולמי כל השפע הבלתי פוסק הזה, השופע בכל יום תמיד על כל אחד מבריותיו, מעניק להם חיים, מספק להם את כל צרכיהם?

רבים, רבים מאד, מצליחים להדחיק שאלת תביעה זו הנובעת מאבי אבות המוסר האנושי, מתכונת הכרת הטוב הטבועה בכל אדם הראוי לשם אדם, ומהוה את התשתית של מוסרו להנות מכל טובו של עולם, ומלחפש כתובת לתודה זו, זוהי פריקת עול.

חובת הכרת הטוב וכפירה בטובה דומה הוא חוסר הכרת טובה זה לתינוק השוכב מוגן בחיקה של אימו, יונק מחלבה, ו…כופר בקיומה. אברהם אבינו היה קודם לכל מוסרי. דרך ארץ שלו קדמה לא רק לתורה אלא גם לאמונה. ללא לאות חתר לגלות את בוראו ובורא עולם כולו, מתוך התבוננות וחקר הבריאה עצמה.

בהתמדה ובעקביות עסק עשרות שנים בחשיפה של הבורא עולם בתוך העולם, וצרף פרור ידע לפרור ידע, גילוי לגילוי, "מידה" ל"מידה", וכך הלך והתקדם בפתרון חידתו העלומה של האל המסתתר במעשה ידיו

ואז, בהגיעו לגיל מ"ח שנה ברום פסגת חקירתו להכיר את אדון העולם והשתנותו העצמית בהתאם לכך, אז נגלה אליו הבורא: אני הוא בורא העולם אותי חיפשת, הנני! אברהם אבינו לא הניח אחריו יומן או כתבי זכרונות, אך לא קשה לנחש כיצד הרגיש באותו רגע מופלא כאשר נוכח לדעת שהנה הבורא, אותו התאמץ כל כך להכיר ולגלות, הנהו, והרי הוא נראה לו בדיוק כפי שנצטייר לו בעבודתו רבת השנים.

כל אחד מתוכנו חי בעולם המדבר אלינו ללא הרף, כל שאיפת אויר המונגשת עד לאפינו, כל פיסת מזון המוגשת לנו בחן, בחסד וברחמים, כל אירוע הקורה לנו בחיינו הפרטיים ובחיינו המשפחתיים והלאומיים, כל נתח הסטוריה המופיע בצורת ידיעה בתקשורת ובעיתון, כל מידע על הטבע, חוקיו ושימושיו, כל אלה מכילים בהכרח את סימני ההיכר של יוצרם ומנהלם, טביעת אצבעותיו של הבורא מוטבעת בכל מה שקורה בעולם ומתגלה לעיננו, אם נפקח אותן נגלה ונראה, את ה' שאותו אנו מצווים להכיר ולאהוב

כמה נפלא להתהלך בעולם בהרגשה שמתארחים אצל הקב"ה, וכך לחיות יום יום כל היום. כמה נפלא לזכות להגיע לדרגה בה ניתן להסתכל בעשב ולראות את המלאך המכה על ראשו ואומר לו: גדל!

על רבי משה רוזנטיין זצ"ל המנהל הרוחני בישיבת לומז'ה מספרים תלמידיו הבחינו בו פעם עומד שעות אחדות (!) ומסתכל בצמח אחד. וסיפר הגר"ד פינקל זצ"ל שפעם עמד מרן החזון איש זצ"ל ליד אחד הפרחים והתבונן על השתלשלות הבריאה עד לפרח ונפל מתעלף בחצר ביתו…. בורא שמים וארץ יכול להתגלות למי ששואף לראותו. לא רק בסנה

אורח טוב מה הוא אומר? כל מה שברכל מה שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשבילי (ירושלמי ברכות פט) בורא עולם הוא המארח שלנו אך הוא מתגלה רק למי שמחפש אותו לאמר לו תודה. כמה לא אנושי זה לאכול ולשתות אצל בעל הבית, להתעלם ממנו, למחות את הפה וללכת מבלי להודות.

וכמה טוב להודות לה' על שמו, להגיד את חסדו.

(נעתק מתוך הספר הנפלא "עשרה נסיונות"
וכלשונו הזהב של הרב אלעזר יהודה לייב פינטער)

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *