רחמים שפותחים שערים לגאולה

מדוע פרשת ויחי נקראת פרשה סתומה? כיצד יתכן שפרעה הרשע מסכים לשבט לוי להיבטל מעבודה? ומה באה המילה גם לרבות?
וירא בסבלותם - על רחמים בגלות מצרים
מקור תמונה: Photo by Zulmaury Saavedra on Unsplash

פרשה סתומה

פרשת ויחי נקראת פרשה סתומה
רש"י: למה פרשה זו סתומה לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם
כלומר הם לא ראו את הצער של האחר הלב שלהם היה אטום. לא ראו בסבל של השני וכל זה מהצער שלהם
פשוט לא היתה לה פניות אחד לשני

וירא בסבלותם – על רחמים בגלות מצרים-

בפרשת שמות מסופר שמשה רואה בסבלותם ( וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם)
ורק אח"כ מגיע שועתם אל ד' (וַיִּשְׁמַע אֱלֹקים, אֶת-נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב)
לומדים מכך דבר גדול
שמספיק לפעמים שיהודי רואה בסבל השני מרגיש את הצער של השני
גם אם אין לקל ידו להושיע והוא לא יכול לעזור כלום
בעצם ההשתתפות זה פותח פתח לעזור לו
והקב"ה רואה את ההשתתפות ושומע וגואל….  

כיצד פרעו הרשע מתיר לשבט לוי להתבטל מעבודה?

רבי יונתן איבשיץ מסביר בצחות לשונו
ששבט לוי לא היה בכלל העבודה.
איך יכול להיות שפרעה ויתר לשבט שלם לא לעבוד רק ללמוד??
אלא שפרעה ידע באיצטגננות שלו שמושיען של ישראל יהיה משבט לוי וע"כ חשב לעצמו שאם הוא יפטור אותם מהשיעבוד הרי שהם יתקשו להרגיש את הסבל של יתר העם
וממילא לא יוכלו להרגיש ולהבין את אחיהם שנמצאים בצרה ולא יכלו להושיעם 
כי דרך העולם שכשאדם נמצא בצער או מכיר את הצער הרי שהוא גם מבין את צער האחר ומנסה לעזור לו ולפעול עבורו
לכן פטר פרעו את שבט הלוי כדי שלא יכירו בצער אחיהם ויתקשו לעזור להם
אבל פרעו ראש של גוי שכמותו  לא ידע שזה ההבדל בין גוי ליהודי – יהודי לא צריך להיות בצער או בסבל כדי להרגיש את אחי
ויהודי  די לו לראות את אחיו סובל וכבר יחוש את הכאב ויזדרז  להצילו 
וע"כ משה רבינו היה "וירא בסבלותם " והזדרז להושיע את עם ישראל אפילו  שהוא עצמו ושבטו שבט לוי לא היו בצרת השיעבוד

וגם אני שמעתי – מה באה המילה "גם" לרבות?

"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל" (ו,ה)
אחד מגדולי הסוחרים בא אל החת"ם סופר וסיפר לפניו את הקשיים שהתעוררו לו בעסקים,
והוא זקוק לעצה וברכה.
הוכיחו החת"ם סופר על כך שהוא מתעלם מאחיו שהוא עני ומרוד ומטופל במשפחה ברוכה, והוא אינו תומך בו כלל,
הצטדק הסוחר ואמר: "הרי סיפרתי זה עתה לרב, עד כמה ירדו הכנסותיי בתקופה האחרונה, ואיך אסייע לאחי?"
השיב לו החת"ם סופר: "בשעה שבני ישראל עבדו עבודת פרך במצרים, כתוב 'וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל', מה באה המילה 'גם' לרבות? 
שאפילו כאשר בני ישראל נאנקו תחת העול הקשה של פרעה, שמע כל אחד מהם את אנחתו של חברו וכאב את כאבו.
בשכר זאת, שגילו רגש של אהבה זה לזה, שמע הקב"ה את זעקתם והוציא אותם מעבדות לחרות". 
.

על רחמים בארץ, רחמי שמים ורחם של אמא שמגינה על תינוקה

כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים"
עליו הכוונה למושא הרחמים
עצם זה שאנחנו מרחמים על השני, פותחים את ליבנו ומרגישים בצערו – זה גורם שמשמים ירחמו עליו גם כן ויעזרו לו
אז גם אם אין לנו יכולות לעזור, עצם הרחמים עוזרים לו

אפרופו רחמי שמים,
שמעתי פעם את הרבנית ימימה מזרחי בשיחה, שהשוותה את רחמים ל"רחם" – שהמוגנות והשמירה ההרמטית הזו של הרחם, היא הסמל לרחמים שהקב"ה עוטף אותנו

שנזכה ל"ברחמים גדולים אקבצך" לראות ישועה בקרוב

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

עדין לא דרגו את המאמר הזה

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *