וירגנו באהליהם

"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת
מקור תמונה: Photo by Anton van der Weijst on Unsplash
0
(0)

הסיפור הזה של חטא המרגלים
הוא סיפור מהותי בתולדות עמינו
שכן הנגזרת שלו היא 40 שנות נידודים במדבר
מותם של כל אותו הדור במדבר – דור דעה
דור שזכה לראות את השם בהר סיני
ויום תשעה באב שנקבע כיום בו
אתם בכיתם בכיה של חינם אני אגרום לכך שתבכו בכיה לדורות
כלומר חורבן בית המקדש וכל סיבת הגלות נגזרו בשל אותה בכיה
בכיה שלצערינו טרם יבשו דמעותיה
ואנו מחכים ומייחלים לביטולה

אז מה היה שם בחטא המרגלים שגרם לכל הרע הזה
מה היה הכישלון הגדול של המרגלים בבואם לספר את קורותיהם בארץ ישראל?
כתוב בתהילים
"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ
וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'
וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר
וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת".

גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּתוֹכַחְתּוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים חוזר ואוֹמֵר
"וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ
בְּשִׂנְאַת ד' אוֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם…"

כלומר שימו לב על המילה החוזרת כאן
נרגנות
מְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה: (פרק ג' אות רלא)
"וּפְעָמִים רַבּוֹת הַנִּרְגָּן כְּפוּי טוֹבָה גַּם יַחְשְׁבֶהָ לְרָעָה…
וּפְעָמִים יַחְשֹׁב עַל חַסְדֵּי ד' כִּי הֵם לְנָקָם וְשִׁלֵּם…"

כלומר יתכן והיה צדק בדברים
לא רק יתכן אלא בטוח
עמיש חווה במדבר הנהגה ניסית
והקב"ה רצה להראות להם בארץ הנהגה טבעית
והמרגלים שהיו נשיאי העדה
רצו להישאר תחת המעטפת של עמוד האש והענן
תחת המעטפת הניסית
היה להם קשה לחשוב שהנה אוטוטו הם מגיעים לארץ
למקום ששם יצטרכו לעמול ולעבוד כדי להוציא לחם מן הארץ
להילחם כדי לשבת תחת גפנם ותאנתם
הם רצו להישאר באיזור הנוחות
,וביננו, זה באמת לא קל
והם רצו לדחות את הקץ הזה
ולכן אמרו את מה שאמרו

ועם ישראל מקבל את דבריהם
לא רק מקבל אלא מדבר בנרגנות
ונרגנות יש בה גם חוסר הכרת הטוב
יש בה נימה של תלונה
הם לא ביררו ושאלו  מה יהיה אם ההנהגה הניסית תלך מאיתם
הם התלוננו
וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ
אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם

לא נוכל להם
הכל כל כך טוב בהתחלה
אבל הכל אפס
ממש כמו הן וכל זה אינו שווה לי
אפס.
אבל.
זה לא שווה
למה? כי עז העם וכו'
ויש להם אפילו מסקנות מרחיקות לכת
הם כל כך בטוחים בעצמם
לא נוכל להתגבר עליהם
הלווו
הן רק לפני שנה יצאתם ממצרים
קיבלתם תורה
ראיתם אלוקות בעיניים
מה הביטחון הגדול הזה  בחוסר יכולתיו של השם?

ועם ישראל ממשיכים איתם באותה מטבע
וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא
וַיִּלֹּנוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל-הָעֵדָה, לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ-מָתְנוּ.
וְלָמָה יְהוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לִנְפֹּל בַּחֶרֶב–נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ, יִהְיוּ לָבַז; הֲלוֹא טוֹב לָנוּ, שׁוּב מִצְרָיְמָה.

הם לא רק מצטערים על הארץ שהמרגלים ראו
אלא מתלוננים
מרגנים
מבכים
בוכים
לא טוב להם
פתאום כבר אין השם שהוציא אותם ממצרים
אין תורה שקיבלו בקולות וברקים
אין כלום
אפס.
יש  בכיה וקושי וכאב וכעס ונרגנות!!
כפיות טובה ענקית על מי שעד היום עטף אותם בניסים גלויים
ובִּמְקוֹם לְהוֹדוֹת לַד' עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָהֶם – הֵם בָּכוּ.
וכן,
מִתּוֹךְ הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שהם קיבלו
אנחנו יכולות להבין עד כמה חמור הוא העוון של כפיות טובה
אתם בכיתם בכיה של חינם
אני קובע לכם בכיה של דורות
אבל למה?
למה למען השם גם אנחנו אמורים לסבול
למה אתן שואלות
אומר ירמיהו במגילת איכה
"בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ".
פֵּרְשׁוּ חֲזַ"ל:
"בָּכוֹ תִּבְכֶּה בַּלַּיְלָה" זֶהוּ חֵטְא הַמְרַגְּלִים,
וְ"דִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ" זה אנחנו!
שבְּכָל דּוֹר שֶׁחוֹזְרִים עַל חֵטְא זֶה,
 בְּכָל דּוֹר שֶׁהַדְּמָעוֹת עֲדַיִן עַל הַלֶּחִי,
כי עדין לא מרוצים
כי עדין מתלוננים ומרגנים
כי עדין יש בנו מאותה כפיות טובה של חטא המרגלים
אז זה סימן שעדין לא תיקנו את שורש החטא
ובית המקדש ממתין לנו, לצערינו,  למעלה
כי"כָל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו".

 כְּלוֹמַר, הַסֵּבֶל בְּדוֹר זֶה אֵינוֹ רַק בִּגְלַל חֶטְאָם שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁאָנחנוּ חוֹזְרות עַל החֵטְא הזֶה שוב ושוב ושוב
נופלות בו
ואם נפלנו קמנו
יש לנו יכולת להתרומם ולתקן
כי יש לנו את הכח
ויש לנו את היכולת
לשאת מבט של תורה
לאמר פרק ק' בהודיה ובתחינה
להודות
להודות
להודות
על הילדים על הנכדים ועל הניסים
על הבריאות על השפע ועל כל החסדים הקטנים
להגיד "אבאלה תודה"
עליי, על משפחתי, עליה ועליו
כי שום דבר לא מובן מאליו

גוט שאבעס 🙂

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים