ומצדיקי הרבים ככוכבים מאירים / ש.צ. וינמן

אתמול נזכרתי בדבר וגיליתי שהפעם לא זכרתי. לא נטלתי מכל הטוב. ידי ריקניות. וליבי חלל בקירבי. הייתי כאדם שחזר מן המלחמה ושקע לתוך קיפאון.
אבא תודה - תודה לבורא עולם
מקור תמונה: Photo by Greg Rakozy on Unsplash
5
(5)

אמא, שאלה אותי ביתי. מה את אומרת? מה צריך לעשות?
בלעתי את הרוק פעם ועוד פעם. לא יודעת. באמת לא יודעת מה להגיד.
חשתי כמו אדם שקם עתה מרעידת אדמה.
עדיין לא בודק את איבריו אחד לאחד. עדין בהלם קרב.
מין שקט ענק שצועק ולא נותן לחשוב.
בלבול גדול של חיפוש הדרך הביתה. אל השלווה המוכרת. אל התפעול האוטומטי.

הייתי שם. הייתי. ויצאתי כשההר כולו התפלל ורקד. דביקות ושמחה שימשו בערבוביה.
וביתי הקטנה אמרה, זה כל כך יפה.
יפה? נורא הוד! המראה המפעים ביותר שיכול להיות. האוירה במירון שאין שני לה. וגילו ברעדה.
שמחה נשפכת. ודביקות מדמיעה. תמיד כל שנה.
אנשים בוכים את נשמתם ורוקדים. ואין בושה. ואין מעצור מהתפרצות הלב.

ופתאום כאילו מישהו הקים אותנו מחלום יפה. בסתירה מצלצלת.
לא יודעת היכן אתם נמצאים. אני עדיין שם. נוגעת בלחיי שצרובה מדמעות. ומפחדת נורא.
שהכל יעבור. שאשאר מעורטלת. מכוסה בדמעות בלבד.

כוחן של נשמות

פעם שמעתי, משהו, אולי הוא ווארט, אולי סגולה,
שכשאדם נפטר מן העולם כל הכוחות שלו מתפזרים וכל הרוצה יבוא ויזכה בהם.
והייתי שומעת על צדיק שנפטר והיה בעל חסד גדול והייתי אומרת, ה' אני רוצה את מידת החסד
של הצדיק.
ואם היה בעל יסורים המקבלם באהבה ובשמחה. הייתי מתחנת לבורא עולם שיעניק לי כוחות
ליסורי היומיום. שחיוך ישכון בפני נצח.
וכשישבתי בניחום אבלים וסיפרו על טוב לב נשפך, ביקשתי לקבל מעט. שיהיה ליבי רך יותר.
אוהב הרבה.
והיתה בי שמחה. טהורה.

אתמול נזכרתי בדבר וגיליתי שהפעם לא זכרתי. לא נטלתי מכל הטוב. ידי ריקניות. וליבי חלל
בקירבי.
הייתי כאדם שחזר מן המלחמה ושקע לתוך קיפאון.
שומעת הרצאות. שומעת סיפורים. דומעת מגדולת הנפש שהתגלתה וזרחה על ההר הדמם. ולאחר מכן בלבבות העולם כולו.
אבל עדיין לא מוכנה לתחוב אצבע בבשר החי. שלי.
להביט במראה ולשאול את עצמי. נו מה? מה לקחת?
מה לקחת מכל האוצרות שהצונמי שטף אל חוף החיים?

מה לעשות אמא? שאלה אותי ביתי. ואני אמרתי לה.
נו. יש לנו כל כך הרבה עבודה כאן, שבודאי כל אחד יכול למצוא את הדברים שבהם יתחזק.
היא התעקשה שאפרט לה. אז דיברתי על אהבת חינם וצניעות. אמונה זכה וקבלת הדין.
והמילים חלפו ליד אזני. כבת קול דורשת. מחייבת. והיכן אני? מה אקח מכל הטוב ששפכו עלי בשבעת ימי
הניחומים?
במה אגע? ואני מרגישה כה קטנה? והם היו כה גדולים!
גדולים הם היו. ענקי רוח.

לעשות ZOOM IN לנשמה

אט אט אנו מתקרבים אל הדמויות שעלו בסערה.
שומעים סיפורים. איפיזודות של יום יום רגיל.
של האנשים שהילכו בשבילים שלנו. ולא הכרנו.
אנו עושים הכרות עם הנפשות. וקולטים. מה שהיה ומה איבדנו.

הקב"ה אומר ליעקב אבינו: "ויוצא אותו החוצה, ויאמר: הבט-נא השמימה וספור הכוכבים, אם
תוכל לספור אותם, ויאמר לו: כה יהיה זרעך
" )בראשית טו,ה(.
מסביר ר' חיים מצאנז:
הכוכבים נראים קטנים מלמטה, אבל למעלה הם גדולים מאוד.
כך ישראל – בארץ הם לפעמים קטנים, אבל למעלה הם חשובים וגדולים מאוד.

ור' מרדכי שולמן זצ"ל ראש ישיבת סלבודקא. מסביר
שכשם שהכוכבים. נראים קטנים. זערוריים. וככל שאתה מתקרב אליהם יותר אתה רואה יותר את גדלותם.
כך היהודים. נראים לעיתים קטנים. פשוטים. אך אם נתקרב אליהם נראה כמה גדולים הם.
וכל הזמן מנקרת בתוכי מחשבה, שבעצם, הגדולה שמצאנו בנפטרים נמצאה משום שהתקרבנו
אליהם.
העמדנו אותם מול האור. הענקנו כותרות למעשים. פשפשנו בדקויות.
באנו עם לב פתוח. רך. מכיל. רצינו להכיר. להתחבר. ללמוד את האנשים. להכיר את גדלותם.
אולי נתחיל להתקרב אל אנשים ולהביט אל נשמתם כך, מול האור?
אולי נתחיל להתקרב אל עצמינו ולהביט אל נשמתינו כך, מול האור?
אז נגלה את גודל נשמתינו ועוצמת מעשינו, ונתמלא תעצומות.
ושום דבר אז, לא יהיה לנו קשה מידי, או גדול מידי, כדי שנתקרב אל הגאולה השלימה.

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים