חסד נעורייך / הרבנית דבורה קליין תחי'

כל נסיעה וכל חניה, כל המסעות שאנו עוברים בחיים, הכל על פי השם. כל מסלול חיינו מנווט על פי השם, באהבה. לפעמים רואים מיד, לפעמים לאחר זמן, ולעיתים המסלול והמסעות לא מובנים בכלל. הידיעה שהכל על פי השם היא המנחה, המובילה והנותנת כח.
על פי השם יסעו ועל פי השם יחנו
מקור תמונה: https://unsplash.com/photos/erFQqT7i3i4
0
(0)

"כה אמר השם: זכרתי לך חסד נעוריך…לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה." פסוקים אלו שכתובים בנביא, נזכרים ונאמרים בתפילות ראש השנה, כמעשה אבות שזכותם עומדת לנו עד היום ועד בכלל ביום הדין. 

התורה מספרת בפרשתנו, השבוע על מסעות בני ישראל במדבר, ומסכמת: "על פי השם יחנו ועל פי השם יסעו, את משמרת השם שמרו.."
שלוש פעמים הכתוב מדגיש את הפסוק "על פי השם יחנו ...."
מסעות בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה התנהלו על פי עמוד הענן שלווה אותם. כאשר היה העמוד מתרומם, היו ישראל "מקפלים" את עצמם ובני ביתם ואת משכן השם, והיו נודדים עד לתחנה הבאה.
אפשר לומר, בלשון המעטה, שיש אי נעימות בדבר. יש מקומות שהחניה שם היתה יותר נעימה ויש שפחות, וסתם עצם ההיטלטלות במדבר אינה נעימה.
ולכן הכתוב מדגיש שוב ושוב: "על פי השם יחנו ועל פי השם יסעו ."
הקדוש ברוך הוא, שהוא בוחן כליות ולב, ויודע את מחשבות האדם עד למקום הכי פנימי של האדם עם עצמו, מעיד על בני ישראל ,על דור המדבר, שכל חניותיהם ומסעיהם היו על פי השם.
כל ההתנהלות היתה כי ככה השם רוצה, כי ככה השם אמר.
שיקולים של רצון ונוחות אישיים לא היו שם, היה טוהר המחשבה, והרצון הכי מזוקק לעשות את רצון השם,

"מעשה אבות סימן לבנים."

מעשי האבות מחנכים אותנו ומלמדים אותנו כיצד לנהוג. כאשר מצד אחד מונח רצון השם בקיום מצוות התורה, ומצד שני מונחים הצורך, הרצון והנוחות האישית שלנו,
כיצד ננהג? מנין נשאב את כוחות הנפש? את היכולת לוותר?
חכמים מלמדים אותנו שאת המסלול הקשה עשו אבותינו בשבילנו.
הם חרשו את הדרך, סללו את הנתיב.
נכון, צריך לעבור בנתיב הזה ולא בנתיב שבו חשקה נפשנו, אך הנתיב כבר סלול.
כל מידה שעמלו עליה אבותינו, ועמלו קשה, לנו היא כבר ירושה.
אמנם עדיין מצפה לנו עבודה,[ואפשר גם לקלקל]
אך עם זאת יש מישהו שכבר צעד בנתיב הזה וסלל אותו עבורינו, וזה יותר קל, אפשרי.
היכולת טבועה בנפשנו, זורמת בדמנו.

ויש צד נוסף "על פי השם יחנו ועל פי השם יסעו."
כל נסיעה וכל חניה, כל המסעות שאנו עוברים בחיים, הכל על פי השם.
כל  מסלול חיינו מנווט על פי השם, באהבה.
לפעמים רואים מיד, לפעמים לאחר זמן, ולעיתים המסלול והמסעות לא מובנים בכלל.
הידיעה שהכל על פי השם היא המנחה, המובילה והנותנת כח.

סוזי, בת למשפחה ברוכה, הייתה בת שבע עשרה כאשר הוצע לה להנשא.
למרות גילה הצעיר, ההצעה קסמה להוריה מאוד, וסוזי מצאה את עצמה אשה עוד טרם מלאו לה שמונה עשרה.
הקרובים הנידו ראש להורים הבלתי אחראיים.
בגיל עשרים ושלוש היתה סוזי אם לשלשה תינוקות מתוקים אך דורשים סביב השעון…
ואז באחת הפסיקו צקצוקי הלשון ומנטרה חדשה נשמעה מפי כל הקרובים על "איזה מזל שהתחתנה בגיל צעיר כל כך" 
סוזי חלתה במחלת עור חשוכת מרפא.
אומנם התרופות מאפשרות חיים מלאים ותקינים אך … עם תרופות אלו לא התאפשר לה בשום אופן להגדיל את המשפחה

שבת שלום
בידידות ,דבורה

דבורה קליין יעוץ זוגי ופרטני CBT התמחות בכפיתיות נשית 0533155330
דבורה קליין יעוץ זוגי ופרטני CBT התמחות בכפיתיות נשית 0533155330

נכתב ומופץ לע"נ ר' אריה ב"ר אברהם ז"ל ולע"נ מרת אסתר מלכה בת רבי יעקב צבי ז"ל

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים