כתוב בפרשה
–"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צֻוָּה" (ג', ט"ז)
הפסוק הזה אגב נאמר במפקד הלויים
הקב"ה מבקש ממשה לפקוד אותם מגיל חודש ומעלה
כלומר גם יונקים
ולמשה רבינו
יש בעיה לפקוד כל כך הרבה בני משפחה
שכן הוא לא יכול להיכנס לאוהל היונקים
מסיבות טכניות וצניעותיות
וכך כתוב לנו במדרש רבה
"אמר משה לפני הקב"ה:
'היאך אני נכנס לתוך אהליהם לדעת מניין יונקיהם'?
אמר לו הקב"ה
'עשה אתה שלך ואני אעשה שלי'
הלך משה ועמד על פתח האהל
והשכינה מקדמת לפניו,
ובת קול יוצאה ואומרת:
כך וכך תינוקות יש באהל זה.
לכך נאמר: על פי ה'"
(רש"י ע"פ מדרש רבה ג', ח')
כלומר הפסוק "וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צֻוָּה"
מתיחס לכך שמשה אכן פקד כפי ציווי השם
על פיהשם
על פי בת הקול שפתחה פיה ואמרה לו כמה יש בכל אוהל
בשביל מה כל הטררם הזה?
נשאלת השאלה
מכיון שהשכינה היא זאת שהתלוותה אל משה רבינו בפקידת הלווים
והיא זאת שאמרה למשה רבינו כמה יש בכל אוהל
לשם מה היה צריך משה רבינו בעצמו לכתת רגליו מאוהל לאוהל?
בשביל מה כל הטררם הזה
למה משה רבינו היה צריך גם ללכת ולמנות ולרשום את מספרם
לא היה מספיק שהקב"ה היה אומר לו את מנין הלווים
לא היה מספיק שגם את הסיכום הקב"ה היה עושה
וכי דבר קשה הוא עבורו
הרי אין דבר נעלם ממנו
הוא הרי יכול הכל
בשביל מה נדרש משה לצאת ולכתת רגלים ולפקוד את הלווים
אם ממילא הוא לא פקד אותם באמת
אלא אומר על כך הרה "ק רבי שמעון מיערוסלאב זי"ע (תורת שמעון)
"כי אין הקב "ה עושה נס להיות 'א -ל גומר עלי'
רק למי שעשה ככל יכולתו ,
לא למי שיושב שאנן בביתו,
וכמו שאמרו (קידושין ל 🙂 'אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו'
כי רצון הבורא שהאדם יעשה ככל יכולתו ואז יזכה לסיוע ממעל ,
ורק כשהילך משה רבינו מאוהל לאוהל זכה
שיתגלה לו מן השמים והשלימו לו את המנין.
עזרה רק למי שמתאמץ לעזור לעצמו
כלומר
יש כאן משהו יסודי מאד שחשוב שנזכור
מסקנה מחזקת וחשובה מאין כמותה
אומר לנו הקב"ה: אני אעשה את שלי
רק אחרי שאת תעשי את שלך
רק אחרי שאת תפתחי פתח
רק אחרי שנתחיל
ו'את' בא לרבות
הקב"ה אומר למשה רבינו – את שלך
הכוונה לעשיה שלך – עם מקסימום היכולות
עם כל הכח והרצון
וזה חוזר על עצמו בהרבה מאד מקומות בתורה
בתיה בת פרעה שנשתרבבה ידה כדי 60 אמות בשביל להציל את משה
הקמת המשכן שנתקשה משה בהרמת הקורות
והקב"ה אמר לו תתחיל ואני אסמוך אותך להקימו
קריעת ים סוף – משה רבינו קודם מרים ידו
נחשון בן עמינדב נכנס
ורק אחכ היום נבקע
לפתוח פתח
איך אומר לנו הפסוק בשיר השירים
פתחי לי
רק פתחי לי
ומדרש רבא מפרט ואומר:
פתחו לי פתח כפתחו של מחט
ואני אפתח לכם פתח שעגלות וקרוניות נכנסים לשם
קודם כל תתחילו
תעשו
תפתחו
תקרעו חרך בוילון
תראו נכונות
אלה הם יחסי הגומלין שלנו עם הקב"ה
אנחנו צריכות להתחיל
לעשות
להתאמץ
להתקדם
ואז
בעזרת השם עם הרבה סעיתא דשמיא
הקב"ה יעזור לנו
ולמה אני לא אומרת לכן בטוח
כי הקב"ה עוזר לנו בדרכים שלו
ולא תמיד הוא עושה זאת כפי שאנחנו רוצות
זה הרי לא הוקוס פוקוס
לא כספומט של התחל קבל
לא משנים הסיכויים
ולכן
כשאנחנו בוחרות בעשיה
אף פעם לא נעשה את זה מתוך לחץ וחרדה
אולי לא נצליח
ומי יודע מה יהיה
ומה הסיכויים בכלל
כי זה לא שם
הנקודה היא לא אם נצליח או לא
הנקודה היא לא מה הסיכויים
את זה לא נוכל מעולם לדעת
אנחנו צריכות לבוא עם ידיעה ברורה
שהכל זה הוא.
ואנחנו כלום
שום דבר ממה שאנחנו עושות לא שייך למחלקת היכולות
שום דבר לא נותן לנו סיכויים ואחוזים של הצלחות
זה הכל הוא
במוד של תפילות
מוד של אמונה
מוד של הבנה וידיעה ברורה
ש "ְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת
וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי,
מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה"
כי הדרך היחידה להגיע להצלחה
זה ההבנה שאנחנו עושות מצידנו את ההשתדלות המקסימלית
אנחנו מתחילות
אנחנו מתקדמות
אנחנו פועלות
והתוצאה לא בידינו
איפה היא כן?
בידיים של השם!
כל ההמשך לא בידינו
כל המהלך של שלנו
זה הכל הוא
אנחנו רק פותחות פתח
מתחילות
לא עלינו המלאכה לגמור
הרבה פעמים אנחנו נמצאות במצב של אין אונים
חידלון
אין כח אין רצון
אין התחלה ואין סוף
אין למה לכסוף
מן רפיון כזה
וכל הזמן עולה שם השאלה
בשביל מה
בשביל מה שאני אאסוף את עצמי ואתחיל לפעול
בשביל מה שאני אנסה
הרי ממילא אין לזה סיכוי להצליח
ממילא אין לי את הכח
ומי אותי יוביל
כשאין נתיב או שביל קביל
אומר לנו הקב"ה פתחי לי רעיתי יונתי תמתי
רק פתחי לי
תתחילי
קומי צאי מתוך ההפכה
לא עליך המלאכה לגמור
תתחילי
ההרים שרבו עלי תינתן התורה
רק רבו
לא עשו
הם דיברו
צעקו
התווכחו
אבל לא עשו שום מעשה כדי שעליהם תינתן התורה.
הר סיני אומר המדרש הוא חלק מהר המוריה
המדרש אומר שהר סיני נתלש מהר המוריה,
מן המקום שבו נעקד יצחק אבינו
מהמקום שבו מישהו עשה מעשה
ולא שאל את עצמו שאלות של מה יהיה
ואיך מתכתבת ההבטחה של
כה יהיה זרעך
עם הדרישה לשחוט את יצחק
הר סיני כנגזרת של הר המוריה
מוכיחים לנו
שתורה ניתנת היכן שיש ציות
היכן שיש פעילות
היכן שיש תנועת נפש של התחלה
של עשיה
תפתחי פתח קטנטן
והקב"ה ימשיך ויגדיל לפתחו של אולם
שבת שלום מבורכת ושמחה
שבת של עשיה ופתיחה
רבקי
