מודה אני / א הורביץ

מאמר יפה שנכתב על ידי הסופרת א הורביץ ופורסם בעיתון המבשר לבית ט"ו תמוז תשע"ט
מודה אני
מקור תמונה: מודה אני המבשר לבית א הורביץ
5
(1)

"הלילה הראשון בישיבת חברון לא היה קל", סיפר הגאון הרב דב כהן זצ"ל.
"התהפכתי מצד לצד במיטה הזרה, כולא אך בקושי את הדמעות החוסמות את גרוני.
כמה המתנתי ליום הזה לחבוש את ספסלי ישיבת חברון המעטירה. מה מתוקים היו החלומות הרחוקים. אולם כעת על הכרית הבלתי מוכרת התערבל הכל לגוש מלח.
מחוגי השעון נעו לאיטם, בשעת לפנות בוקר אפלולית, כאשר נואשתי מן השינה החלטתי להפסיק להיאבק למענה, ומכיון שחששתי להעיר את חבריי החדשים לחדר הנמים את שנתם שכבתי בדממה, ממתין לבוקרו של יום.

ואז ראיתי אותו.
"את הבחור אהרון כהן (מי שנמנה לימים על צוות הר"מים בישיבה) מתעורר. הוא התישב זקוף על מיטתו, עיניו נשואות היו אל על, והוא החל לאמר "מודה אני"
זו היתה הפעם הראשונה שפגשתי "מודה אני" שכזה. קולו היה רטוב מהתרגשות ומהתלהבות מיוחדת, ראשו נע הנה ושוב והוא שר את המילים שוב ושוב מתענג על כל אחת מהן. חי איתן. מ-ו-ד-ה א-נ-י —
הבטתי בו בתדהמה נראה היה כי זו לו הפעם הראשונה בחייו בתפילה זו, והיא הפעימה את כל ישותו. "על פי זיכרוני היה זמן האמירה הרבה למעלה מ10 דקות אלא שחוששני שלא תאמינו לדבריי…."

———

יום חדש מפציע.
בכל רחבי תבל מתעוררים אנשים משנתם, מותחים את אבריהם, מפהקים עוד פיהוק אחרון ופונים כתמול שלשום אל סדר יומם הקבוע.
השכמה שגרתית יבשושית מונוטונית.
אצל עם אחד מיוחד שונות הדקות הללו לגמריי.
שעת ההשכמה אצלם היא חויה מרגשת, מלאת השראה וניחוח קסום של קרבה לאבא טוב.
בליל אמש עלינו אנו, בני העם הנבחר, על יצוענו כשתפילת "שתשכיבנו לשלום" ו"בידך אפקיד רוחי" על שפתותנו.
ישענו כי מפקידים אנו את השעות הקרובות את נשמותנו בידי אדון הנשמות ביקשנו כי נזכה למחר – שישיבנו לגופנו, ויחוננו ביום נוסף של חיים.
והנה, עת פורצות קרניים זהובות את החלון פורצת גם מן הלב המרקד שירת הודיה:

"מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה"
האזנת לבקשתי ואכן, השבת לי את נשמתי!
יודע אני היטב כי קימתי היום איננה מובנת מאליה, כי אם חסד פרטי ואישי מעימך, ריבוני, הזדמנות נוספת לראות את אור השמש ולהתהלך בעולמך.
יש מאלו שהלכו לנום אמש שלא קמו היום כמוני —
כמה רוממות נמסכת אז, עם שחר בכל אברינו, שיר ושבח אומר בשרינו.
המשפט הראשון שיעלה על שפתותנו ויפתח את סדר יומנו יהא:
תודה אבא, תודה!

"לפי שבשחר אנו נעשים כברייה חדשה דכתיב, חדשים לבקרים רבה אמונתך, צריכין אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו ולשרתו ולברך בשמו" (רשב"א)

ולא די בזאת. רובד נוסף ספוג באושר טמון במילים, ננסה להבין בעזרת משל הדיוט:


חבטה עזה בכביש, המשאית עוצרת בבלימה מסוכנת. נהג מבוהל קופץ החוצה, חיור כסיד, רץ אל הכביש.
בתוך שלולית אדומה שוכב דומם אי מי, גופו מרוסק. הבהלה סביב גדולה, דממת הלם מתחלפת בזעקות חרדה, קריאות עזרה, דקות שנדמות כמו נצח ויללות סירנה קורעות את השלווה. פארמדיקים אצים אל הפצוע, מגישים טיפול ראשוני, כבר ממבט ראשון ניתן להיוכח כי הפציעה איננה פשוטה כלל ועיקר.

בבית החולים מוכנס הפצוע לניתוח חירום מורכב, בסופו מובלת מיטתו אל חדר התאוששות, מעתה ואילך עוקבים סביבו בדאגה, ממתינים לראותו וקח עיניים.
ציפה מורטת עצבים. סוף כל סוף הוא מתעורר, משפשף עיניו, כמו מתוך חלום רחוק מתערבלים סביבו המושגים: תאונה…. ניתוח…. בית חולים…..
בהלה לופתת את קנה הנשימה. כל עצמותיו הדואבות והרקות הולמות בעוצמה.
מתוך הערפל הוא מאמץ את עיניו, והנה סביב מיטתו כל קרובי משפחתו, מורו ורבו הגדול, רופא בתוית "מנהל מחלקה" ומספר חברי כנסת.

אי-משהו בתוכו נרגע, חיוך קלוש מרחף על שפתותיו:
הוא איננו לבד במערכה. מיטב האנושות כאן לצידו. והם ילוו אותו וידאגו לו לכל צרכיו.
הגילוי משיב את נפשו ונוסך בו רוגע ורוך.

אין, ואפס הוא המשל מול האור השוטף את המילים: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים"
קמתי ריבוני, ליום חדש, פקחתי את עיניי מבולבל קמעה, משפשף את עיניי מתוך החלום, והנה אתה אבא, כאן לפני, עימי לצידי.
"הקיצותי – ועודי עימך".
כמה מתוקה היא השלווה הנמסכת בכל עצמותיי, ועולה ליבי על גדותיו באהבה. יודע אני כי ימינך תסמכיני היום הזה ובכל צעד ושעל.
אתה אבא מלך חי וקיים כאן בתמונה, לצידי הקטנטן, והכל מסודר… אתה תדאג לי בחמלתך עד לקטן שבצרכיי.
כל קמט בלב מתיישר ב"מודה אני", כל דאגה פורחת ונעלמת….
ואני תמיד עימך – אחזת ביד ימיני.

בוקר כזה של יהודי עם "מודה אני הוא בוקר שונה לחלוטין העולם כולו מאיר לו ועליז, השמש צוחקת, כולם סביבו אהובים וקדושים.
חם לו בלב, והוא פונה ליום חדש של בן מלח.
(על פי "לקח טוב" – אשרינו)

המאמר נכתב על ידי א הורביץ ופורסם בעיתון המבשר לבית ט"ו בתמוז תשע"ט
לחצו כאן כדי לקבל את המאמר המקורי

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים