עם אחד. תורה אחת?

תחשבו לרגע  מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו. מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים? מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת?
מקור תמונה: Photo by Taylor Wilcox on Unsplash
5
(1)

פרשת יתרו היא פרשה מרגשת נורא
פרשה בה זכינו לקבל  את התורה הישר מידו הרחומה של הקדוש ברוך הוא
שבת בה נהפכנו לעם שמקיים 613 מצווות
שזוכה לעלות לדרגות עליונות

ותקשיבו למילים המרגשות שמספרות לנו על המעמד המופלא הזה:
"אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם.
מן השמים השמעתם קולך, ונגלית עליהם בערפלי טהר. גם כל העולם כלו חל מפניך, ובריות בראשית חרדו ממך, בהגלותך מלכנו על הר סיני, ללמד לעמך תורה ומצוות.
ותשמיעם את הוד קולך, ודברות קדשך מלהבות אש. בקולות וברקים עליהם נגלית, ובקול שופר עליהם הופעת…"

איזו התגלות נבואית אדירה שלוותה בקולות וברקים, בקול שופר חזק מאוד, ובלהבת אש שבערה עד לב הרקיע. באיזו  התגלות אלוקית אדירת הוד שבישרה את מתן לוחות הברית לעם ישראל.
וכל זה בפרשה שלנו
פרשה בה כל דיבר ודיבר יכול לשמש לנו כר פורה לנושא שלם לדבר עליו
"אנוכי השם אלוקיך"
"זכור את יום השבת לקודשו"
"כבד את אביך ואת אימך"

פסוקי שמקפלים תילי תילים של הרצאות, של דיבורים של רשימות ושל האזנות
ואנחנו היום רק נאזין

נחדד את השמיעה שלנו אל מעבר למילים
ונקשיב
כי בכל כל הטררם הזה
השואו
והקולות והברקים
יש גם שקט  עמוק  שמלמד אותנו איך להקשיב
מה צריך לשמוע
ואיך להפנים אל הלב

חרש שומע

בואו נתחיל מהפסוק הראשון בפרשה
"וישמע יתרו"
מה שמועה שמע ובא?
אומר רש"י קריעת ים סוף ומלחמת עמלק

יש בדיחה חמודה שמתארת מצב בו יהודי עולה חדש יושב על עץ בשבת ואוכל פירות להנאתו
מתלהב מכך שהוא זוכה להנות מהשמים הכחולים של ארץ ישראל
מהפרות הטעימים והמשובחים
והנה עובר בנ"א תחת העץ וקורא לו
"הלו רעב ייד שבת היום, אסור לקטוף אסור לטפס על עץ זה גם לא תיגזול והתאנים בכלל מלאים בתולעים"
עונהלו השייגעץ מלמעלה "אהההה אמחיה כאן בארץ ישראל
גם להתכבד בפירות ארץ וישראל וגם לשמוע דברי תורה"

אדם יכול לשמוע
אבל אם זה לא נכנס ללב הוא חרש
וישמע יתרו – ליתרו לא היה חסר כסף ולא כבוד
הוא היה מלך על חצי עולם
ועם כל זאת הוא שומע את מה שנאמר מעבר למילים
הוא מקשיב לדממה.
לאמת שמפציעה תחתיה
ומבין שצריך לעשות גם מעשה

היצר הרע לא נותן לנו לשמוע

האור החיים הקדוש – רבי חיים בן עטר אומר שהיצר הרע עומד ליד אוזנו של האדם, ומונע מהדברים שהוא שומע  להגיע אל תוך נפשו

אנחנו יכולים לשמוע רעיונות נפלאים וכיוונים חדשים ומלהיבים ולא לעשות כלום בעקבות מה ששמענו
יתרו שמע – ומיד החלי ליישם ולפעול ובכך לימד אותנו לא להסתפק בשמיעה בלבד
וזה מה שכותב רשי
שמע. ובא.
כמה קצר ככה חד וקולע

אומות העולם גם שמעו
איך כתוב? שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת
כותרות ענקיות בעיתון
סערה פומפוזיונית
קולות וברקים
כל הדברים האלה לא מועילים לרגע אחד קטן של שקט
של כניסה אל הלב
של שמע ובא.

לא צריך לזרוע שדה קוצים

הרב לוינשטיין מספר שפעם הוא פגש את הרב ברוך ויסבקר ראש ישיבת בית מתתיהו
והוא שאל אותו מה ההפך של ירא שמים
אז הרב לוינשטיין אמר "פרחח"
אמר לו הרב ויסבקר. לא.
לא צריך להיות פרחח כדי לא להיות ירא שמים
מספיק לא לשים את הדברים על הלב

כדי להפוך שדה לקוצני לא צריך לזרוע קוצים
מספיק לא לחרוש בו זרעים
וכדי לא להיות ירא שמים
מספיק לא לקחת את הלב
לא להקשיב

תמונה של אבן מחוררת שרצה בואצפ

תחשבו לרגע  מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו
מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים
מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת
אני מן הסתם הייתי מחפשת זוית טובה לצילום
אולי גם מסריטה את זה מקרוב ושולחת לכל המי ומי שיתפעל מפלאי הבריאה
והנה עומד יהודי פשוט ומאזין לצלילים שנשלחים אליו
למסר המיוחד עבורו משמים
ומשתנה
לא סתם משתנה אלא עושה פרסה של 360 מעלות
והופך לגדול הדור
לרבי עקיבא

יחיד בתוך רבים

ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר
ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר
וקול שופר חזק מאד
ויחרד כל העם אשר במחנה
עשרת הדיברות
קולות וברקים
רעש המולה של 600 אלף גברים
לא כולל נשים ילדים וטף
ובתוך כל הבלגן הזה מסביר לנו הרב וולבא משהו נפלא ומרגש
הוא כותב שאם היה חסר שם מישהו אחד התורה לא היתה יכולה להינתן
כלומר נכון שהיינו שם כולנו ככלל אחד עצום
כדבוקה של אנשים יחד
אבל אחד מאיתנו היה מחסיר את המעמד ולא היה מסכים לו – התורה לא היתה יכולה להינתן
למה?

כי כל אחד לוקח עימו את התורה למקום אחר
כל אחד מכניס אותה אל הלב בצורה אחרת
לכל אחד הפרושים שמדברים אליו
האמירות שמחזקות אותו
הסיפורים שנותנים לו כח
כששומעים הרצאה. או קוראים (את הפוסט הנוכחי לדוגמא)
לא כל אחד מתחבר לדברים
וזה הכי נורמלי וטבעי שיש

אני זוכרת שהכנתי איזה דבר תורה למפגש נשים קטן
ובעלי שליט"א טען שחייבים לשים איזה סיפור בהתחלה בסוף או באמצע
ולא התחברתי לשום סיפור שנתקע לי שם
הרגשתי שזה לא יהיה אני אם אמסור את זה עם סיפור
אז פתחתי ואמרתי שברשות בעלי אמור להיות כאן איזה סיפור
ויהיה רצון כאילו אמרתיו וסיפרתיו
והמשכתי כמובן בלי סיפור 🙂

בטוחה שגם לכם יש דוגמאות על דברי תורה שלא הרוו את צמאונכם
על פירושים שלא התחברתם אליהן
וזה לא אומר שהם לא היו נכונים
זה לא אומר שהם לא היו מוצלחים
זה רק אומר שיש לנו חשיבות גם כיחיד
שיש לכל אחת ואחד מאיתנו שורש נשמה אחר
חיבור אחר, תיקון אחר  וכוחות נפש אחרים
וכל אחת מאיתנו שווה  את משקלו בזהב 😀

שיהיה לכולכם שבת שלום מבורכת ושמחה
שבת גשומה מכורבלת וחמה
שנזכה לקבל את התורה מאהבה
לקיים ולקבל עלינו ועל זרעינו בשמחה!

גוט שבעס

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים